פנימיית 'פעם אחרונה'- פרק 4!

~נקודת מבט של אור~
"אולי די?!" צעקתי אליהן.
הן רק חייכו, והמשיכו לצחוק, עידן התקרב אלי ולחש לי לאוזן "מה יש? את לא אוהבת לצחוק או לא יודעת?" שאל.
הסתכלתי עליו וישר חשבתי על נויה, הזעם התחיל להתמלא בתוכי אך לא נתתי לו להשתחרר, "זה לא עינינך" פשוט אמרתי ופניתי למטבח.
תמר רצה אחרי ואמרה, "אנחנו מצטערות פשוט, אתם חמודים ביחד", הסתובבתי אליה במהירות והיא התנגשה בי.
"אנחנו-לא-ביחד!" אמרתי והדגשתי כל מילה ומילה, היא ענתה בציניות, "די,באמת? לא ידעתי", המשיכה "מה יש? את לא מבינה צחוקים?" אבל ברכות.
אני לא הולכת לגלות לה כלום מהעבר שלי, אני בקושי מכירה אותה יום וכבר היא שואלת שאלות? אה, זה הולך להיות מעייף.
הסתובבתי חזרה אל המטבח ונכנסתי לשם, במטבח היה הטבח- מאור, ככה קרא לו עומרי כשישבנו מסביב לשולחן.
הוא הסתובב לקחת תפוחי אדמה שהיו בצד שלי, ואני פשוט הרמתי את השקית ונתתי אותו בפנים עצובות מעט.
"מה קרה?" שאל, "אבל לפני זה.. מה השם?", גיכחתי ועניתי, "כלום,ואור", הוא חייך קלות וצחק, "אז מה אור? לא יכול להיות שלא קרה כלום, רואים שקרה משהו אז פשוט, איך אתם אומרים את זה? תשפכי.."
"איך אני אשפוך?" שאלתי, "הרי אני בקושי מכירה פה מישהו, אני לא הולכת לספר למישהו שאני לא מכירה מה עובר עלי" אמרתי, הוא צחקק קצת ואמר "רואה? את כבר שפכת משהו".
גילגלתי עיניים, ונשמתי עמוק, "בכל מקרה, לא עכשיו" אמרתי, הוא הינהן ואמר, "לפחות תעזרי לי עם התפוחי אדמה, מי יקלף אותם כשאני הכין את המרק?" שאל.
חייכתי חיוך קלוש, קמתי מהשיש שעליו ישבתי אחרי שהבאתי למאור את התפוחי אדמה, והתחלתי לקלף אותם.
למטבח נכנס תומר,לקח מהמקרר מים,שתה קצת, ואמר, "אז מה? שמעתי שאת אלופה בפוקר", הינהנתי בלי להסתובב והמשכתי לקלף את תפוחי האדמה.
מאור פתח עיניים ואמר, "לא ידעתי.. אז את גם אלופה בפוקר מה?" שאל, הינהנתי שוב, הוא לחש לי באוזן, "אולי בגלל זה קשור לעבר שלך, וגם לאיך שהיית עצובה קודם?".
בלעתי את הרוק, ושמעתי את דפיקות הלב באוזני, מצמצתי כמה פעמים, והרגשתי שאני הולכת להתפוצץ.
"אולי, אבל אמרתי שאני לא הולכת לספר" אמרתי, הוא הינהן, "תומר, עוף כבר אתה מפריע" הוא פנה לתומר, תומר צחק,הניח את בקבוק המים שוב במקרר וענה "אני עף, אני עף", ויצא מהמטבח.
מאור צחק, "אוי תומר, תומר אחד הילדים המעצבנים בבית", הינהנתי בהבנה וחיוך קטן עלה על פני.
נשמעה דפיקה על דלת הפנימייה, איך שמעתי מהמטבח? טוב זאת היתה דפיקה חזקה, נשמע היה שדופקים הדלת עם אקדחים עבים.
יצאנו אני ומאור מהמטבח, וראינו את כמעט כל הילדים מתאספים, חלק עמדו במדרגות, חלק ישבו על הספה, חלק שיחקו ועצרו באמצע, לכולם היה משהו משותף, כולם שתקו.
"תפתחו את הדלת! אם לא נשבור אותה!" קראו מבחוץ, "זו המאפייה" לחש לי מאור, עיניי נפערו, כשאמרתי ששחקתי עם אנשים פוקר התכוונתי לאנשים מהמאפייה.

יש הודעה ברציתי להוסיף בבקשה תקראו!