פנימיית האהבה- פרק 34 '(:

באתי לצאת מהשירותים וראיתי את רוי . נו באמת זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו.. התעלמתי מימנו ובאתי לצאת החוצה אבל הוא תפס בידי בחוזקה שאני חושבת שישאר לי סימן כחול אחרי זה.
אני:"אתה מכאיב לי!!!" צעקתי
רוי:"גם את לי!!" שיחרר את ידי. יצאתי והוא עצר אותי שוב.
אני:"תניח לי כבר!!!!" צווחתי עליו
רוי:"אני לא יכול אמילי אני לא יכול אני אוהב אותך!!"
אני:"רק לפני שעה בערך היית עם אליאנה!! מה קרה פתאום?!"
רוי:"הבנתי שאני אוהב אותך!!"
אני:"גם אני הבנתי משהו!"
רוי:"מה?"
אני:"שאני שונאת אותך, ולא רוצה לראות אותך, ועוד שהייתי איתך הייתי מאוהבת בבן, אני הייתי איתך רק כדי לעצבן את אליאנה!! ממש לא רציתי אותך אז אל תתפוס מעצמך. אני אוהבת את בן!!" אמרתי למרות שזה לא היה נכון,הרגשתי רע עם עצמי . אולי זה קצת נכון אבל עדיין בן עדיף עליו. הסתובבתי וראיתי את בן מאחורי מחייך.
רוי:"אני מקווה שתהנה כי עם לא אתה מפסיד אוצר ביד" אמר
אני:"אוצר שאתה הפסדת רוי!!" נמאס לי מימנוו!! רוי הלך מדוכדך ורק אני ובן נשארנו במסדרון
בן:"גם אני" חייך
אני:"גם אתה מה?" ידעתי מה הוא רוצה אבל רציתי לשמוע את זה מימנו
בן:"גם אני אוהב אותך" התקרב אלי ליטף את שערי ואז זה קרה התנשקנו נשיקה סוערת, הרגשתי שכל הפרפרים שהיו אצלי בבטן מתחילים להתעופף כנראה שבאמת אהבתי את בן.
אני:"המורה תהרוג אותי עם אני יאחר לה שוב" אמרתי בעודי מחבקת אותו
בן:"תתרצי לה משהו…" נישק אותי
אני:"שאני אוהבת אותך?"
בן:"יכול להיות.." נישק אותי ואז חזרתי לכתה התיישבתי והייתי מאושרת. ליאור הסתכלה עלי והבינה מה קרה, היא היחידה שבאמת יכולה להבין אותי. סימנתי לה שזה נכון מה שהיא חושבת והיא הייתה הכי מאושרת בעולם.

מנקודת המבט של דמות חדשה בסיפור אלון:
אמא:"אתה מבין שאין לנו ברירה!!" מאז שאבא התחיל להמר הכל השתנה.
אני:"אני מבין.. אבל למה אני לא יכול לגור אצל רבקה בבית? ואני חייב לגור אצלה בפנימייה?"
אמא:"אלון.. אני יתגעגע אלייך" אמרה והתעלמה משאלתי
אני:"אבל מה יהיה איתך? ועם אבא?"
אמא:"אנחנו נהיה בסדר אל תדאג." חייכה וחיבקה אותי
אני:"מתי המונית תגיע? הזמנו אותה לפני שעה!!" פתאום שמענו אוטו שצופר לנו מבחוץ
אמא:"אני מניחה שהיא הגיעה.." התחילה לבכות וליוותה אותי לבחוץ
אני:"אל תבכי אמא.." אמרתי ועליתי למונית
אמא:"אני לא בוכה.." הכחישה את דמעותיה. נופפתי לה לשלום והמונית החלה לנסוע.
כעבור שעה בערך הגעתי לפנימייה ישר הלכתי לחדר של המנהלת רבקה שהיא דודה שלי…
רבקה:"אלוני!!" חייכה וחיבקה אותי,חייכתי אליה "אז אתה מוכן?"
אני:"אפשר להגיד" חייכתי
רבקה:"בוא אני ילווה אותך לכתתך." יצאנו מהחדר שלה לכיוון המסדרון ונכנסנו לכתה החדשה שלי..

מנקודת המבט של אמילי:
המורה יצאה מהכתה וחזרה עם המנהלת ועוד תלמיד חדש. הוא נראה ממש טוב עיניים כחולות ושיער שחור. כל הבנות בכתה התלהבו מימנו במיוחד אליאנה.. אויש.
המורה:"זה אלון הוא תלמיד חדש, אני מקווה מאוד שנקבל אותו בברכה והוא ירגיש טוב פה."
אלון:"איפה אני יושב?"
המורה:"יש מקום ליד אמילי תשב שם בינתיים" הוא זרק את התיק והתיישב לידי ניסיתי לפתח שיחה..
אני:"היי אני אמילי.." חייכתי הוא לא ענה לי התעצבנתי עליו .
"אתה יודע שאתה יכול לענות וזה!!" אמרתי והעתקתי מהלוח…