פנימיית האהבה-פרק 24(:
בן:"לא אמרת אחת.."
אני:"אני?" הרגשתי מובכת
בן:"כן.. ואני יבין עם את לא תרצי כי את מאוהבת ברוי" נאנח
אני:"בן.. זה ממש חמוד,אבל אני.. אני ורוי חזרנו" הרכנתי את פני והוא הרים לי אותם
בן:"זה בסדר.. ידעתי במילא שזה לא ילך בינינו" חייך
אני:"זה היה יכול ללכת אילו היית אומר את זה לפני שאני ורוי חזרנו"
בן:"ניסיתי אבל הפריעו לנו…" ואז נזכרתי ביום ההוא שהוא רצה להגי לי משהו ואז לירון,נדב וליאור נכנסו.. והבנתי
אני:"אני באמת אוהבת אותך קצת יותר מידיד ואתה בטוח יודע את זה.. אב אתה גם יודע שאהבה שלי לרוי קצת יותר חזקה.. אבל אני באמת לא רוצה שהקשר שלנו יפגע בגלל זה, אני אוהבת אותך מאוד כי אתה הידיד הכי טוב שלי" חייכתי וחיבקתי אותו הרגשתי שהחיבוק שהוא נתן לי היה מאהבה גדולה.
בן:"אני אוהב אותך אמי… אני יחכה לך המון זמן עם צריך"זה ריגש אותי אבל העדפתי להפסיק את השיחה כי יש לי חבר ואני אוהבת אותו ואני לא רוצה להרוס בגלל זה.
חזרתי לחדר ונכנסתי בסערה
אני:"את לא מבינה מה קרה לי!!!" אמרתי וטרקתי את הדלת בחוזקה"בן אמר לי שהוא אוהב אותי!! היית מאמינה?" הסתובבתי וראיתי את רן יושב עם ליאור..
אני:"היי.." אמרתי והתפניתי לדברים שלי
ליאור:"אמילי רן בא לקחת אותנו את מוכנה?" ראיתי שהוא נועץ בי מבטים של אני מצטער
אני:"כן.. שניה אני רק ילך להגיד לכולם שאנחנו נוסעות ואני באה.."אמרתי ויצאתי מהחדר בריצה
הלכתי לחדר של לירון,נדב ובן ואמרתי להם להתראות
אני:"טוב אז אני יחזור עוד יומיים ונמשיך בשיגועים שלנו" חייכתי
בן+נדב+לירון:"ביי אמי"
יצאתי מהחדר שלהם לחדר של רוי להגיד גם לו להתראות נכנסתי
אני:"רוי.. אני נוסעת אז באתי להגיד לך להתראות.." הוא כבר היה יושן אז השארתי לו מכתב ונתתי לו נשיקה =הוא כזה חמוד שהוא ישןן= חזרתי לחדר והייתי מוכנה לנסיעה של שעה. יצאנו מהפנימייה והלכנו לכיוון האוטו שלו, עם לא אמרתי רן כבר בן 18 אז עם זה נשמע לכם מוזר שיצאתי איתו זה ממש לא מוזר. באמצע הנסיעה ליאור נרדמה ואני נשארתי ערה
רן:"אז מה אמילי.. יש לך חבר?"בהתחלה התעלמתי מימנו. "אמילי?" שאל שוב
אני:,מה?!"
רן:"אני יודע שאת כועסת עלי"
אני:"אני לא כועסת, רק מאוכזבת"
רן:"אני מצטער ואת יודעת שזה קרה בטעות"
אני:"אני כבר לא יודעת מה קורה"
רן:"הקטע עם שחר היה חד פעמי!! אני מצטער"
אני:"יופי אז גם הקטע שלנו היה חד פעמי."
רן:"אבל את יודעת שאסור לנו לחזור נכון?"
אני:"אני גם לא רוצה"
רן:"אבל זה גם לא משנה אנחנו לא יכולים אני בן 18 את בת 15" קטעתי אותו
אני:"עוד מעט 16" כעסתי
רן:"בסדר.. אבל אל תכעסי עלי" עשה את הפרצוף החמוד שלו.
אני:"אתה יודע שאני לא יכולה עם הפרצוף הזה אז אתה מחזיר לי?" צחקתי
רן:"כן" העפתץי את הפרצוף שלו משלי.. ואז רוי התקשר
אני:"חייים שלי?" הוא עשה פרצוף
רוי:"מה נסעת?"
אני:"כן.. אתה ישנת אז כתבתי לך מכתב"
רוי:"כן ראיתי אהובתי.. טוב תהני מחכה לך"
אני:"אוהבת אותך.. ביי" ניתקתי
רן:"אוקי זה ענה על השאלה הראשונה שלי"
אני:"מה אתה חשבת שאני יחכה לך?"
רן:"לא ..לפחות תראי אכפתיות"
אני:"אין מה להראות אסור לנו להיות ביחד" שמתי אוזניות והתנתקתי מהעולם אחרי שעה ככה הגענו. נכנסנו לבית ההורים של ליאור לא היו בבית כי היא גרה עם רן ההורים שלה קצת מסוכסכים בשבוע האחרון.. שמתי את המזוודה שלי בחדר של ליאור וראינו סרט 'שוב בן 17'
אני:"ואוו סרט יפה" אמרתי והזזתי את הפוקפורן רן עבר
רן:"ילדות קטנות" גיחך
ליאור:"מדבר הגדול"צחקנו
רן:"יותר גדול משניכן זה בטוח" הלך והוציא קולה והלך לחדר שלו
אני:"ממתי הוא נהיה ככה?" צחקתי
ליאור:"וואלה נראלי מאז שההורים שלי מסוכסכים" הלכנו לחדר שלה היא שמה לנו מוזיקה ואני הייתי במחשב בפייסבוק אחרי כמה זמן הלכנו לישון. אני התעוררתי באמצע הלילה לשתות וראיתי שרן ער אז ישבתי לידו בסלון…
תגובות (3)
למה… תמשיכי עכשיו! ;-)
אשמח עם תקראי ותגיבי על הסיפור שלי ׳גורל לא צפוי׳ ❤
תמשיכיתמשיכיתמשיכיתמשיכי~נשימה~תמשיכיתמשיכיתמשיכיתמשיכי
ת-מ-ש-י-כ-י-!-!-!
נווווו,מתי את ממשיכה?