פנימיית בנות – פרק שני

"בנות?" נשמע קול צווחני מעבר לדלת. שרה השמיעה אנחה ופתחה את המגירה התחתית בשידה שלה. כולן עשו כך. לחדר נכנסה אישה בעלת עור מקומט, שיער שחור, קצר ויבש ועיניים כהות.
"מוריה," חייכה קליאו חיוך מזויף. מוריה, אם הבית, החזיקה סל מלא טלפונים ניידים.
"קדימה." אמרה בקול הצווחני. פן, ג׳ין וקליאו שמו את הניידים שלהן בסל. מאדי עשתה זאת בקלות, אך לעומתה סאם עשתה טקס פרידה מכובד מאוד לנייד שלה, ורק אז שמה אותו בסל.
"מה זו המזוודה הזו?" שאלה מוריה את מאדי וסאם. "בכל מקרה יש לנו מדים, אתן לא צריכות הרבה בגדים."
"מדים?"
מאדי שלחה לסאם מבט של "תירגעי" והיא לא ריסנה את התלהבותה.
"למה מדים בדיוק?"
ג׳ין גיחכה, וקליאו ענתה.
"ש כאן מדים, בנות, " אמרה. "ככה זה בפנימיות."
"אז אסור ללבוש בגדים כאלה." אמרה מוריה. "ביי, בנות." אמרה מוריה, יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת.
"לפני שאתן משתגעות לגמרי, " אמרה ג׳ין. "גם לבנים אסור להיכנס. לא מעניין את גברת מרץ' או מוריה אם זה בן משפחה. "
"ומה לגבי החופשות?" שאלה מאדי, והניחה את יומנה הפשוט במגירה הפרטית, ואת הפתק שנתן לה תום. 'מחכה לחג המולד'. ככה חמוד. לדיעתכם, תום הוא אחיו הגדול של טובי. והוא ידיד-חבר של מאדי. מאדי מסמיקה כל פעם שמדברים עליו: "הוא לא חבר שלי!!"
כן, בטח. מה שתגידי.
בגלל זה מאדי דאגה לגבי החופשה, אך חשבה שאין לה מה לדאוג. תמיד נותנים לצאת לחופשות.
"אין חופשות. חוץ מהחופש הגדול כמובן, "
"וחג המולד?" שאלה סאם.
"כל שנה זה נוהל אחר, " ענתה פן וסידרה את הקוקו המקורזל שלה. "אתן יודעות, פעם כן ופעם לא. "
"ומותר לה לעשות את זה, לפני שאתן שואלות. " ענתה ג׳ין וסירקה את שערה. "עוד מעט ארוחת צהריים. "
"הבן של המנהלת בא, " ענתה קליאו בחיוך.
"למנהלת יש בן? " גיחכה מאדי.
"כן, " ענתה ג׳ין וגילגלה את עיניה. "אולי בגלל זה היה לה צורך לנהל פנימיית בנות." המשיכה וכולן צחקו.
"אבל – " אמרה פן וגילגלה את עיניה גם. "הוא תפוס."
"למי? " שאלה קליאו, לפני שאחת מ'החדשות' תשאלנה. "אתן ראיתן את הבנות שלוחצות לילדות את היד בחצר?"
"כן, " ענתה סאם וגיחכה. "זה אידיוטי. אבל רגע – איך אתן יודעות? לא הייתן שם. "
"הן עושות את זה בכל שנה, " ענתה ג׳ין, ובעיניה שנאה. "חברות מועצת התלמידים וראש המועצה, מרי 'פני חזיר'. "
"באמת יש לה פני חזיר, " ענתה מאדי באופן שלא מתאים לה, וכולן צחקו.
"אני דווקא חושבת שהיא דומה לפרה, " פלטה סאם.
"היא באמת דומה יותר לפרה, " הסכימה ג׳ין. "אבל מרי פני חזיר מצלצל יותר טוב."
"אז אולי מרי הפרה," צחקה פן.
"זה לא יפה, בנות, " אמרה ג׳ין ברצינות ואז חייכה. "כל עוד היא לא תגלה…" ומשכה בכתפיה כתמימה. כולן צחקו.
במהרה גילו מאדי וסאם שהשותפות לחדרן לא יהיו קרות כמו שחשבו.

ארוחת הצהריים הגיעה בשעה ארבע. כולן ישבו בשולחנות נפרדים. השותפות לחדר 56, שכולל את מאדי, סאם, ג׳ין, קליאו ופן, ישבו בשולחן שמול השולחן של מועצת התלמידים.
"איך קוראים לבן שלה?" לחשה סאם.
"הארי, " ענתה פן.
"מה, כמו הארי פוטר? " גיחכה מאדי.
הבנות גיחכו גם הן. פן נחנקה מהפירה וקליאו טפחה על גבה. בסופו של דבר פיבי דיברה.
"הרבה יותר חתיך, תאמיני לי. " אמרה. ואז, הן הסתובבו. והבינו.
לחדר נכנס נער גבוה, שיערו בלונדיני כהה ועיניו חומות. הבלורית שלו הייתה מסולסלת. הוא התקדם אל עבר שולחן מועצת התלמידים, ובדרך הסתכל על מאדי. היא נופפה לו לשלום, הוא חייך בתגובה והתיישב ליד מרי פני חזיר, בעלת השיער הלבן האסוף לצמה עבותה והעיניים החומות.
"יש לך משאלה, חברה, " אמרה קליאו.
"איזו משאלה?"
"משאלת מוות, חברתי," אמרה ונגסה במלפפון. "משאלת מוות. "
"למה?" גיחכה מאדי.
"הוא תפוס למרי הכלבה, אם לא שמת לב, " לחשה ג׳ין.
"לא בדיוק, " ענתה פן. "יותר מתחבב אליה מאוד."
"ואיך המנהלת נותנת ל'פני הפרה' לתפוס לה את הבן היקר שלה?" שאלה סאם.
"היא ראש מועצת התלמידים, סמנת'ה, " ענתה ג׳ין, כמובן מאליו.
"אבל חייבים להודות שאת יפה, " לחשה פן והתסכלה על מאדי. "יש לך בלונדיני כזה, " המשיכה, ומאדי הסמיקה. "ועיניים ירוקות. זה די נדיר. "
"היי, אל תפתחו ציפיות, " גיחכה סאם. "מאדי לא הכי טובה עם בנים." לחשה.
"סליחה?" כעסה מאדי.
"אבל יש לה חבר, " חייכה סאם והסתכלה על ג׳ין. "תומאס. "
מאדי ידעה שסאם עושה זאת רק בשביל להתגרות בה, ולא ידעה מה להגיד חוץ מלהסמיק. אך רצתה להגיד משהו. כמובן שלא היה לה אומץ, אחרי זה סאם לא הייתה מדברת איתה עד סוף השנה.
שהיא חברה של טובי. לא, אין מצב. היא תרצח אותי.
"את רוצה מכות? " שאלה מאדי בכעס.
"אם תעיזי. " צחקה סאם, ואז כל הבנות שקטו כשהמנהלת נכנסה וישבה ליד צוות המורים.
"אפשר להעביר נושא?" שאלה מאדי, וכל הבנות נאנחו ונאלצו להחליף נושא.
"אתן מתגעגעות למשפחות? " שאלה מאדי בקול נמוך.
"מתרגלים," ענתה קליאו. "זה כל העניין פה. "
"אני חוששת שכל העניין פה זה שישעבדו אותנו," אמרה פן, וכל הבנות גיחכו.
"עכשיו אתן מבינות למה הם שלחו אותה לפה, " גיחכה ג׳ין. "היא והדעתניות שלה…"
"זה לא פשע, " עידדה מאדי את פן, שנראתה שמחה ואנרגטית כתמיד. "גם סאם דעתנית."
"אולי תוכלי לרוץ שנה הבאה לבחירות מועצת התלמידים. " חייכה קליאו.
"זה יהיה גאוני, " אמרה סאם במבטא בריטי. "באמת."