פנימיית אייל – חלק 2

תחנת המשטרה הייתה המולה באנשי פשע ושוטרים כרגיל.
ספייק ישב ליד אדם ללא כל תזוזה.
ספייק היה כלב ממושמע , אדם מצא אותו וחינך אותו להיות נאמן אך ורק לו.
אדם ישב מול שולחן אשר על השולחן הונחה מנורה עם אור לבן חזק במיוחד שכוון עליו.
"מה עשית אתמול בלילה?" שאל השוטר כאשר נישען עם ידיו על השולחן.
"זאת חדירה לפרטיות שלי אדוני השוטר…" ענה בהתחכמות.
"מתחכם.." החזיר השוטר והלך לכיון שוטר אחר שעמד בכניסה לחדר ולקח ממנו את התיק אישי של אדם.
גיא חלפון נימצא אתמול בלילה בכלוב של אריה וניפצע קשה . גיא מסר את שמו של אדם ואמר שאדם
רוצה להתנקם בו.
"בוא נראה…"החל לדפדף בתיק כאשר הסתובב מסביב לאדם .
"מעניין… " אמר כשנעצר מאוחרי אדם.
"יש לי מספיק דברים בשביל להכניס ילד כמוך לכלא לקטינים.."
ענה השוטר שהתכופף מאוחרי אוזנו של אדם.
אדם לא הראה שום חולשה. להפך הוא גיחך מעט ואמר "פרט נמק והסבר.."
 "למשל שדקרת את אביך לשעבר. הוא מסר למשטרה שאתה עשית את זה כי הוא לא איפשר
לך לצאת החוצה מן החדר למטרת חינוך כמובן…"
אמר השוטר שהקריא מן התיק. השוטר סגר את התיק ואמר לאדם "עכשיו אתה מוכן לענות לי על השאלה?"
שאל. אדם לא ענה לו והחל ללטף את ספייק בחוסר עניין. "הבנתי.." אמר השוטר. הוא התקדם לעבר השוטר
שבכניסה. "קשור אותו באזיקים וקח את ספייק." הורא לו . לאחר זמן קצר זה התבצע. קשרו את אדם והוציאו
בכוח את ספייק. השוטר התקדם לעבר אדם הזיז את השולחן לפינת החדר . "אז ככה … אני שואל…
ואתה עונה.." קבע. אדם עקב אחרי עקבותיו. "איפה היית אתמול בלילה?"
"הייתי בבית ו.." הוא ניקטע באגרופו של השוטר.
"אני אשאל שוב…" אמר השוטר שראה שאדם היה המום מהמכה.. "איפה היית אתמול בלילה?"
אדם הביט בשוטר ולא אמר מילה. "אוקיי…" אמר השוטר והכה אותו באגרופים.
לאדם כבר ירד דם מהשפה. ואז אדם חייך "אתה טוב…"אמר כשירק על הרצפה את הדם.
"אבל לא טוב מספיק בשביל לשבור אותי…" הוסיף כאשר הרים את סנטרו בהתנשאות.
"אבל אם אתה כבר שואל…" אמר לפני שהשוטר עמד להתייאש וללכת.
"זה בריא לפחד מדי פעם… ואני חושב שאתה תוכל להגיד את זה גם לגיא אח"כ…"
אמר אדם במן חיוך מפחיד.
"למה?" שאל אותו השוטר. הוא הבין שהוא מודה בזה אבל לא הבין מה הוא רצה בעצם מגיא.
"הוא בחר לקלל את המשפחה הלא נכונה." אמר אדם קם מהכיסא עם ידיים קשורות.
"אה ו…" אמר כאשר בא לצאת מהחדר "תלמד לקשור אזיקים.. כי אם זה היה מישהו אחר אתה היית
כבר מת…" אמר והפריד את ידיו מהאזיקים הניח אותם על השולחן ויצא מהחדר והותיר את השוטר המום.
"ספייק,רגלי." אמר אדם וספייק התייצב לידו .
אדם המשיך בכיון המסדרון הארוך שלצדדיו התייצבו שוטרים אשר שמרו על כמה פושעים.
לפתע אדם נעצר ולא האמין למראה עיניו. "אמא?!" אמר כאשר ראה את אמא שלו כבולה באזיקים
ועם אותו שוטר שהכה אותו. "מה את עושה כאן!?" שאל אותה כאשר התקדם אליה והיא אליו.
"אם אתה לא תלך לפנימייה יהיו צריכים להשים אותי בכלא." אמרה והרכינה את ראשה בבושה.
"לא!!! אני לא ייתן לכם לעשות את זה!!" צעק והשוטרים קפצו עליו והחזיקו אותו .
"אני ילך!! תעזבו אותה!! אני יעשה כל מה שתרצו!" אמר כאשר ראה שהם מתרחקים עם אמא שלו.
"אוקיי שחררו אותה וקישרו אותו באזיקים . " הורה השוטר. וזה אכן בוצע.
"אז התיק ניסגר." אמר לאמא של אדם. "אנחנו שולחים אותו לפנימיית אייל. אבל ללא כל ביקור בבית."
אמר לאמא של אדם אשר עוד רגע בכתה . "איך הילד הקטן והחמוד שלי עם החיוך התמים הזה הפך
לכזה נער פושע ומסוכן?!" חשבה לעצמה בעצב.
"אני מצטער" אמר השוטר וקטע את המחשבות שלה.
"הוא עוזב מחר בבוקר שיארוז את הדברים שלו."הוסיף וקם ללכת "תהי חזקה.." אמר כאשר טפח לה
על השכם בניחום. היא יצאה מן החדר והביטה בבנה הכבול באזיקים והחלה לבכות. "אמא?"אמר אדם
כאשר הוא הבחין שהיא בוכה. "אדם!" צעקה אמא שלו וחיבקה אותו בחוזקה. "אמא…" אמר בהלם.
"אדם אני ממש מצטערת! אם רק הייתי יכולה לעשות משהו שלא תעזוב…" אמרה כאשר הידקה את
החיבוק עוד יותר." בתור התחלה תפסיקי לחנוק אותי… כי אז אני יעזוב לעבר … גן עדן…"אמר כאשר
הוא כמעט ולא נושם. "אוקיי.." אמרה והניחה לחיבוק להפסיק."אבל אתה כזה חמוד!!!"
אמרה ופשפשה לו בפוני. "אמא!" אמר מבויש. "אמא…" אמר בלחש ונישען עליה.
"אני אהיה בסדר…" אמר לה מנסה להפחית את הדאגה שלה.
"כמו בפעם הראשונה שהוא יצא לרכוב על אופניים.. או כמו ביום הראשון ללימודים…או אפילו שיצא
החוצה לקנות משהו מהמכולת ביום גשום. -אני אהיה בסדר- זה כל מה שהוא תמיד אומר." חשבה לעצמה.
"הוא באמת יהיה בסדר? הוא הילד שלי …הוא הבן היקר שלי. " חשבה לעצמה וראתה אותו הולך אחרי
השוטר לחדר אפור וגדול.וספייק מתהלך אחריו. ספייק הוא כלב רועה-גרמני בן שנתיים.הוא היה נאמן
מאוד אבל רק לאדם…מאז אותו יום שאדם הציל אותו מחבורת נערים שהתעללו בו. הכו אותו במקל
ורצו לחתוך לו את הזנב. אדם קפץ על אחד מהם והחל להכות אותו שניים מהילדים תפסו את אדם
מהידיים והשלישי הכה אותו בבטן. ספייק ברח מתחת לספסל שהיה שם. אדם לפתע העיף את הנערים
ממנו והחל להכות בלי רחמים את כולם. ואחד מהם שבר עליו בקבוק בירה אדם נפל ואז קם עם חצי
בקבוק שבור וסרט אחד מהנערים ואז הנערים נתקפו חרדה וברחו . ספייק זכר איך שאדם התכופף אליו
בחיוך נחמד והושיט לו יד הוא זכר גם איך שהחל לרדת גשם ולשטוף לאדם את הדם מהפרצוף.
ואיך שאדם הרים את ספייק כל הדרך עד לביתו ושם רחץ אותו וטיפל בו עד שהבריא לגמרי .
ואחרי ששחרר אותו הוא נישאר . ומאז הם ביחד ולא עוזבים אחד את השני לרגע.
"מה? למה אני לא יכולה להסיע אותו לשם?" צעקה אמא של אדם על השוטר שהודיע לה
שהיא צריכה להיפרד מאדם כי הם מסיעים אותו היום באוטו משטרתי. 
"לכי להיפרד ממנו עכשיו… אין ברירה…" אמר השוטר והבחין שאדם מתקדם לכיוונו .
"אדם…. אני אתגעגע אליך…" אמרה אמא שלו כאשר חיבקה אותו . והוא לא יכל אפילו לחבק אותה חזרה
מכיוון שידיו היו קשורות באזיקים כמו תמיד. "אמא…אני .. אני אהיה בסדר… אני מבטיח.." אמר
וחתם את הפרידה בנשיקה על הלחי של אמא שלו. הוא התקדם אל עבר האוטו המשטרתי ואז ספייק
בא אל אמא של אדם. "תשמור עליו ספייק." אמרה לו כשהתכופפה אליו וליטפה אותו… ספייק נבח
וליקק את הלחי של אמא של אדם."אוקיי אוקיי לא להתרגש יותר מדי!!" אמרה כאשר ניקתה את הלחי
שלה.ספייק רץ אל המכונית שהבחין שאדם נכנס למכונית. הוא ניכנס והתיישב ליד אדם בפנים.
השוטר סגר את הדלת וניכנס למכונית. אמא של אדם נופפה לו לשלום והוא החזיר לה חיוך.
"זאת תהיה נסיעה ארוכה ילד אתה יכול לנמנם.." אמר השוטר שהחל לנסוע.
אדם הביט בו בעניים לוהטות.. הוא לא יכל להרשות לעצמו לסלוח להם.
בחיים הוא לא יסלח לא להם ולא לילדים שלעגו לו כשהיה קטן והכו אותו והקניטו אותו.
בחיים הוא לא יסלח לאבא שעזב את אמא שלו ואותו כדי להתחתן עם המאהבת שלו.
הוא זכר כמה אמא בכתה בגללו כמה האבא הזה פגע בה.
——————————————————————
"קדימה! אנחנו נאחר בסוף!" צעק אמיר על זיו וגליה כאשר ראה אותם עם פיג'מה  
יושבים ואוכלים ארוחת בוקר כאשר עינו של זיו עדיין חצי סגורות.
"אמא נראה לי שזיו לא יודע שהוא אוכל!!!" צעקה גליה לעבר אמא שלה כאשר הבחינה שזיו אוכל את הדגנים
עם הכפית הפוכה.
"זיו אתה בסדר?" שאלה גליה, מנסה לנענע אותו מהשינה והפילה חלב על הפיג'מה והוא לא הבחין כלל.
"אמא אין לי כוח ללכת לים היום! אני רוצה להישאר בבית ולהאכיל את הברבי שלי!
את יודעת שהיא חולה!"
ענה כאשר הפיל את ראשו אל תוך קערת הדגנים.
"יש לי רעיון איך לעורר אותו…" חשב אמיר בשטניות.. הוא התגנב מאחורי מושבו של זיו הישנוני…
כנראה ישנוני מספיק בשביל המעשה של אמיר.
וכאשר אמיר היה מאחורי זיו "בווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!" צרח אמיר כאשר כאשר תקע שתי אצבעות במותניים של
זיו. "אהה!!!!!" זרח בבהלה זיו . "אההה!!" צרח אמיר כאשר ניבהל מהצעקה של זיו ונפל אחורה.
"ואו! מגיע לך! הלב שלי נפל לקיבה!"צרח זיו כאשר קם אל עבר אמיר וכאשר היה מספיק ערני בשביל
להבין מה קרה."אם הלב שלך נפל לקיבה…" אמר אמיר וקם מהריצפה "אז שלי נפל לתחתון!"
אמר כשניקה את בגדיו קלות עם הידיים.
"ילדים הנהג מחכה והתיקים כבר באוטו!" צעק האבא הכועס על המריבה המיותרת בעיניו.
"אוקיי אבא אנחנו באים." ומשכה את אמיר וזיו מהאוזן לכיון המכונית.
"אחח!!!" נאנקו זיו ואמיר. "אני לא רוצה לשמוע על זה יותר!" קבעה.

ההמשך יבוא…