פנימייה רגילה- או שלא?

אני יושבת בחדרי על המיטה עם דמעות קטנות בלחיי ,בוכה על מה שאימי אמרה לי לפני דקות אחדות.
ישבתי בכיתי וחשבתי ,חשבתי על המון דברים,שאולי יהיה לי טוב שם, ותהיה אווירה טובה, וסוף כל סוף אני יצליח למצוא חברים…. אבל על מי אני עובדת מרוב שאני סגורה ועם ראש מושפל כל הזמן אף אחד לא אסתכל עלי בשנייה שאכנס לשם.
מאיפה להתחיל?
אני אליס בת15 בת יחידה,הוריי התגרשו שהייתי בת 6 ומאז התנתקתי מהעולם.
לא התקרבתי לאף בן כי ידעתי שכל הבנים הם אותו הדבר, אם כניסתי ליסודי כבר בכיתה א' חסמתי כל ילדה שניסתה לשחק איתי.
ומאז אני לבד וטוב לי כך.
יש לי עיניים כחולות כמו הים , אותן ירשתי מאבא שלי , כל דבר ממנו רציתי פשוט למחוק אבל מה לעשות את אי אפשר.
יש לי שיער שחור מדורג שמגיע עד אמצע הגב, ופוני לצד שאיתו אני מנסה להסתיר את פניי.
אני אף פעם לא מסדרת את עצמי או מטפחת את עצמי , גם ככה זה לא ישנה לאף אחד אם יום אחד אני אגיע מסודרת.
אתם בטח שואלים את עצמכם מה אימי אמרה לי שגרם ללכת לחדר ולפרוף בבכי , בואו אני אספר לכם:
"אליס את יכולה לבוא רגע לסלון". אמרה לי אמא.
סגרתי את ספר מתמטיקה והלכתי לסלון.
"מה?" אמרתי והתיישבתי מולה על הספה .
"תשמעי אני רוצה שתדעי שיהיה לך טוב שם וזה רק לטובתך".
"אוווווקי". אמרתי מושכת את המילה ומסתכלת עליה בחשד.
"אני חשבתי על זה הרבה ואני רוצה שתעברי להתגורר בפנימייה כבר מחר".
"מה?!, אמא את מתבלבלת בתאריך היום לא האחד באפריל!".
"אליס אני לא צוחקת".
"גם אני לא! , אני לא רוצה לעבור לפנימייה ,בטח כולם שם אנשים מגעילים בלי ערך , נו את לא יודעת מה זה פנימיות! ".
"חברה טובה שלי מכירה מישהי שעובדת שם והיא המליצה לי על המקום הזה, זה מקום טוב עם ילדים טובים ,אל תדאגי".
"חברה טובה שלך? למי סיפרת את זה לכל העולם!, אין שום סיכוי בעולם שאני עוברת לפנימייה,חוץ מזה שעוד שבוע זה היום הולדת שלי אם שחכת וממש לא בא לי לקבל במתנה ….. פנימייה". אמרתי נאנחת.
"לא שחכתי את היום הולדת שלך ,אבל אין מה לעשות תביני אותי קשה לי לגדל אותך אני בקושי עובדת ,ואביך בקושי משלם לי מזונות".
"אני לא עוברת לפנימייה!!". צרחתי ועליתי לחדרי ,למרות שידעתי שזה לא ממש ישנה משהו מחר אני עוברת לפנימייה אחרי החופש הגדול.
לאחר כמה דקות של בכי אימי נכנסה לחדרי ואמרה:"אליס אין לך מה לבכות את תראי יהיה לך כיף שם, עכשיו בואי אנחנו צריכים לארוז".
ניגבתי את דמעותיי והתחלתי לארוז עם אמא בלי חשק.

זהו סיפור על ילדה סגורה ומופנמת שלא נותנת לאף אחד להתקרב אליה, שעוברת לפנימייה ומגלה שהפנימייה היא לא כמו שהיא חשבה, בהתחלה התלמידים שאיתה בשכבה עושים לה קצת את המוות, מציקים לה , ומשפילים אותה, וכל כך בא לה לברוח משם אבל היא יודעת שהיא לא יכולה .
לאט לאט העניינים מסתבכים ואחד התלמידים שהכי אכזרי אליה שהוא במקרה גם הכי חתיך בשכבה ,מסתבך עם עבריינים מהעבר שלו.
אליס רואה משהו חשוד בהתנהגותו ועוקבת אחריו ובסופו של דבר גם היא נכנסת לסיפור -האם בגלל זה הם יהפכו למאוהבים?.
לאט לאט מתחילה להצטרף כל החבורה של אותו ילד, והם עוזרים לו לצאת ממה שנכנס אליו.
וכולם הופכים ליותר מגובשים.
האם יהיה סיבוכים גם בדברים אחרים? יכול להיות .
זהו סיפור עם הרבה מתח, סכנה, דרמה, ואיך אפשר בלי טיפה של רומנטיקה.
וכמובן שיהיו גם קטעים מצחיקים.