פנימייה לאומניות – פרק 5

אחרי כמה ימים ההורים שלנו עברו לגור כבר בארה"ב ואני ואחים שלי עוד יומיים ביום שבת עוברים לפנימייה והחלטנו לעשות היום מסיבת פרידה בבריכה שלנו הזמנו את כל החברים והם אמורים להגיע עוד מעט.

נ.מ. ללי-
הייתי בחדר שלי והתארגנתי שמתי בגד ים ושמלה מקסי בצבע ורוד פשוטה ופתאום הייתה דפיקה בדלת זה היה נדב, נתתי לו נשיקה והתיישבתי עליו ידעתי שהגיע הזמן לדבר על מה שיהיה איתנו כשאני יהיה בפנימייה.
נדב מה יהיה איתנו? אני עוד יומיים עוזבת, אמרתי לו.
נדב- אני לא יודע חיים שלי… איך ניהיה ביחד עם נראה אחד את השניה פעם בשבוע שבועיים?
לא יודעת, עניתי לו היו לי דמעות בעיינים ידעתי שזה הסוף ושזה בחיים לא יעבוד בנינו עם מרחק כזה.
נדב- אל תבכי חיים שלי, אומנם זה הסוף של הקשר שלנו אבל תמיד נשאר ידידים אבל את יודעת שזה לא יעבוד מרחוק זה יהיה קשה מידי.
אני יודעת אהובי, אמרתי לו.
נדב- בואי למטה יפה שלי כולם מחכים לנו בואי נהנה מהרגעים האחרונים שלנו פה ביחד.
ירדנו למטה אמרתי שלום לכולם ויצאתי לחצר ופתאום עפתי למים הסתכלתי וזה היה לירן.
צעקתי לו לירן יחתיכת מטומטם חכהה מה יקרה לך!!
לירן- אני מחכה לראות מה תעשי לי.

שיחקנו קרב תרנגולות והיה מוזיקה והיה ממש כיף אני התגעגע לכולם במיוחד לאנג'ל ונדב.
הגיעה השעה כבר 12 בלילה וניהיה קריר כולם כבר התחילו להתקפל נדב ואנג'ל נשארים לישון פה היום התחלנו לסדר את הבית אחרי שכולם הלכו. כל הבית היה מלא לכלוך ומים שכולם הכניסו מבחוץ.
אחרי שאספנו את כל הזבל כולם עלו להתקלח ואני בנתיים שטפתי את הריצפה ופתאום החלקתי וסובבתי את כל הרגל התחלתי לצרוח ולבכות כמו משוגעת נדב ושון ירדו בריצה למטה לא הצלחתי לקום והם הזמינו אמבולנס… מסתבר ששברתי את הרגל לאחר שעות רבות בבית החולים חזרנו הביתה הבית היה נקי אנג'ל לירן נישארו וסיימו לנקות ניסיתי לעלות למעלה עם הקביים והגעתי לאט לחדר שלי וביקשתי מנדב שיעזור לי לסיים לארוז אחרי כמה שעות סיימנו לארוז הכל ומחר אנחנו כבר עוברים לפנימייה.
מקווה שהולך להיות נדיר רק ששאני לא יוכל לרקוד עם הגבס הזה.
נדב הלך הביתה וגם אנג'ל ראיתי טלווויזיה בחדר שלי ונרדמתי.