פלוריבלה – הגרסה הישראלית – פרק 5

נטע נחלצה לעזרתה של אביטל והורידה את יוליה מעליה , היא נשמה עמוק ואז אמרה : " נו , די . לא באנו כאן כדי ללכת מכות אחת עם השנייה. יוליה , תבקשי מאביטל סליחה על כך שתקפת אותה על שהיו לה בסך הכול כוונות טובות. " הוסיפה נטע בחומרה והבחינה ששי כבר לא היה איתם.
" אני בסך הכול רציתי להעביר לה בגדים שאני כבר לא משתמשת בהם. ואני לא מבינה מה עובר על הילדה הזאת! באתי אליה בטוב ומהשנייה הראשונה שהיא ראתה אותי , ממש לא באתי לה בטוב. " אמרה אביטל " ועכשיו בנוגע לשירה שלך , את לא כל כך שרה בסולם הנכון , את מזייפת המון ואת לא משתמשת נכון בקול." הוסיפה אביטל והדבר הרגיז אותה פי שתיים.
" אתם יודעים מה? אתם יכולים להגיד יפה שלום לי , תקשיבו אליי היטב , בזה הרגע אני מתפטרת ולא חשוב מה שתאמרו או תעשו. מצדי שהיא תהיה סולנית הלהקה במקומי. אני הולכת להזמין מונית עכשיו!" אמרה יוליה בכעס , והתקדמה לעבר היציאה בצעדים איטיים אך מהירים.
אביטל הלכה בעקבותיה בניסיון נואש להשאיר אותה בלהקה. " תשמעי , לא היה לי כל כוונה להגיד לך שאת שרה גרוע, את עוד יכולה להשתפר אם את רק תרצי בכך. אני מבקשת ממך לחשוב על הלהקה , לא על עצמך." ניסתה אביטל להסביר את עצמה.
" לכי לעבוד על מישהי אחרת , אם מבחינתך אני שרה גרוע. אז מה שווה השירה שלי בעינייך? תשמרי את תפקיד סולנית הלהקה רק לעצמך. וכמו שאמרת , אין לי מה לעשות בלהקה אם אני שרה כל כך גרוע, הכול שלך , מעכשיו!" אמרה לה יוליה בעוקצניות , המונית שחיכתה לה בחוץ , צפרה לה הרבה פעמים .
" יוליה , אני מבקשת ממך סליחה. צדקת , אני סתם נדחפת באמצע ההופעה שלכם." הוסיפה אביטל בעצב , היא הסתובבה כדי ללכת , אבל יוליה עמדה בדרכה ולא נתנה לה ללכת לשום מקום.
" את לא תלכי לי באמצע הויכוח, את שומעת? את נשארת פה ואני זאת שעוזבת את הלהקה בזה הרגע." הטיחה יוליה בארסיות והלכה משם לדרכה לעבר העתיד החדש שחיכה לה מעבר לפינה.
אביטל נותרה לעמוד זמן רב במקומה , מנסה לא לתת לקיפאון להשתלט עליה יותר מדי .
" היא עזבה , בגללי!" אמרה אביטל בעצב והתחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
שי שראה שיוליה , מי שהייתה סולנית הלהקה יותר מארבעה חודשים. הוא הבחין באביטל הבוכיה , והחליט שאביטל היא המתאימה ביותר להיות סולנית הלהקה.
הוא ניסה ללבן את העניינים שהסתבכו לא מעט אחרי שיוליה החליטה לעזוב את הלהקה בסערה.
" חבר'ה , אני מתכבד להכריז בחגיגיות על הצטרפותה של אביטל ללהקה שלנו , מעכשיו אביטל תהיה סולנית הלהקה החדשה , במקום יוליה שעזבה . " הודיע שי בחגיגיות לכל חברי הלהקה.
אביטל הייתה הראשונה שהייתה מוכת תדהמה , מפני שהיא לא האמינה למראה עינייה. היא? סולנית הלהקה? דברים טובים קורים לה פתאום והיא ממאנת להאמין למה ששי בן דוד שלה אמר כרגע כי בשבילה זה עדיין נחשב כחלום.
" סליחה? סולנית הלהקה ? אתה בטוח במה שאתה אומר?" שאלה אביטל את שי , שהיה מאושר לחלוטין מהצטרפותה ללהקה שלו.
" אין בטוח יותר ממני , אני יודע מה שאני עושה. יש לך הכישרון לשיר. את נראית הכי מתאימה להיות סולנית הלהקה." הוסיף שי בביטחון.
מאיפה הביטחון הזה שהיה לו פתאום להודיע שהיא , אביטל תהיה סולנית הלהקה.
" ויש לי שם חדש נולד זה עתה . אני גאה להציג בפניכם את השם החדש " אביטל ולהקתה" . מה דעתכם?" שאל שי בהתלהבות.
" מצוין!" קראה נטע בעליזות. אביטל הביטה בשי במבוכה וחייכה אליו חיוך ביישני.
בינתיים בבית משפחת כהן , אירגנו מסיבה ללא ידיעתה של טובה.
מאיה הזמינה למסיבה , את שי , אביטל והלהקה כדי שישרו. זו הייתה הפעם הראשונה של אביטל שהיא עלתה לשיר עם הלהקה , במיוחד בתור סולנית הלהקה.
היא ניסתה לתרגל נשימות קצובות לצורך רוגע ולחץ . אביטל נתקפה פתאום פחד פתאומי לשיר.
כל הבית הוצף בחברים של מאיה ובחבר'ה שבאו לצפות בהופעת הבכורה של אביטל ולהקתה. שי שראה שאביטל נלחצה עוד יותר.
חברי הלהקה האחרים פשוט עמדו וחיממו את הקהל דקות ספורות לפני שהמסיבה עמדה להתחיל.
" תודה שבאתם להיות איתנו במסיבה ." הוסיפה מאיה ברגשות תודה.
" העונג כולו שלנו." הוסיף שי והסמיק מרוב התרגשות .
כל חברי הלהקה חיכו שאביטל תעלה לשיר איתם. אבל אביטל בלחץ של הרגע החליטה לוותר על תפקיד סולנית הלהקה. היא הבחינה בפרצוף מחויך שהציץ מעבר לקיר. מי זה? היא שאלה את עצמה . ואז פתאום נזכרה , זה הילד הזה הקטן שפגשה בו לראשונה בבית יתומים. מה הוא ניסה להגיד לה? שהיא בכל זאת תעלה לשיר?
היא ראתה בעיניה איך כל הנערות משמיעות לעברה קריאות " בוז" והיא נתקפה חרדה. קראות הבוז רק גברו. איך היא תתגבר על הפחד במה הזה?
לפני שהיא הספיקה לנשום , היא שמעה את קולו של הילד כאילו מדבר אליה . " אביטל , קדימה תשירי! זה לא הולך להיות כל כך רע, את יכולה , קדימה!" עודד אותה הילד. אביאל חייכה אליו בתודה ונשמה עמוק.
" אני רוצה להציג בפניכם תגלית חדשה , קבלו במחיאות כפיים סוערות אותה אל הבמה!" הכריז שי בחגיגיות. אביטל הביטה מסביבה בחוסר ישע.
היא לא יכולה , היא פשוט איננה מסוגלת . " נו , למה את לא שרה?" האיצו בה חברי הלהקה.
" לא , אני לא מסוגלת לשיר מול קהל." חשבה אביטל בקול ולא הביטה בחזרה לעבר שי , שעודד אותה להתחיל לשיר.
איך היא תעשה את זה. כולם מחכים רק בשבילה שהיא תתחיל לשיר.
היא לא תהיה מוכנה להשפלה כזו. אלפי זוגות ננעצו בה בציפייה ממושכת.
" טוב , " שי אמר בקול מלא תקווה, " כיוון שזו הפעם הראשונה שאביטל מופיעה בפני קהל , אני רוצה לשאול אותך בפעם האחרונה , אביטל את מוכנה?" שאל אותה שי בסקרנות ונעץ בה עיניים שואלות.
" כן," ניסתה אביטל לצרוח ככל שהיא יכלה. היא הנהנה לאות חיוב בראשה.
זה היה הרגע שבו המסיבה התחילה , כשאביטל התחילה לשיר את השיר " פעימות הלב שלי". כל הקהל לא יכל שלא להתרגש מהקול הפעמונים שלה.
זו הייתה הפעם הראשונה שאביטל הניחה לעצמה לזרום . מה שיהיה יהיה. שום דבר שהיא הרגישה בנוגע לכך שהיא הייתה סולנית הלהקה לא הרגיש כמו שהיא שרה מול הקהל.
טובה הסתכלה מעבר לחלון , ההופעה שלפי כמה דקות מספר התחילה לקולות שת תרועות שמחה והתרגשות. הופסקה לרגע מפני שחורש ונירה חיכו שם מעבר לדלת.
" מה נעשה עכשיו?" שאלה אביטל בבהלה. ההופעה הופסקה דווקא באמצע, למה היא הופסקה.
" חורש אחינו חזר עם ארוסתו מגרמניה , אתם צריכים ללכת עכשיו מפה לפני שהוא יגלה שעשינו מסיבה ללא ידיעתו." מיהר אביאל להגיב בחיפזון.
" מי זה חורש?" שאלה אביטל שהייתה סקרנית מטבעה . היא סידרה את הפוני לצד . איזו בושה היא עשתה לנגד שי , בן דוד שלה?
שי , אביטל וכלך חברי הלהקה מיהרו לנוס על נפשם כל עוד הם יכולים. אביטל רצה מבלי לשים לב שלבסוף היא נפלה על המדרגה. חורש שנכנס ראשון לבית הספיק לתפוס אותה בזרועותיו. אביטל התבוננה בו במבט סקרן.
" מי את?" שאל חורש בסקרנות . אביטל לא ענתה לו והוסיפה להביט בו בחיוך כמה דקות ממושכות.