פיטר פן- הקדמה
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.
אני… אני… אני עוד ילד?
שבוע עבר מאז פגשתי אותם. אותה.
ומאז, היא לא יוצאת לי מהראש.
מה קורה לי?!
אף אחד לא יכול לעזור לי.
אפילו לא להציק לקפטן הוק.
הכל… הכל נדמה לי כל כך… שונה…
אני מסתכל על העולם בצורה אחרת.
אני מבין את ההשלכות של המעשים שלי, ושאני חייב לתקן את מה שגרמתי, שיש עליי אחריות ושבלעדיה.. לא הייתי מבין את כל זה.
מה קורה לי?
אני… מתבגר?
לא. לא יכול להיות.
אני ילד! ילד!
~
"מי רוצה ללכת לשחק עם טייגר- לילי?" קראתי אל עבר הילדים האבודים, והם השיבו לי בחיוך קונדסי.
תגובות (4)
לא הבנתי כל כך על מה הסיפור כאילו פיטר פן ??? את מספרת את הסיפור של פיטר פן ?
כן בגרסה שלי לדברים
וואו, דניאל, זה נשמע כ"כ יפה.. ^-^
שוב, הכתיבה שלך מדהימה וממש אפשר להרגיש את הבלבול שלו ואת ההתכחשות שלו לשינוי הזה! אני חושבת שהרעיון לשילוב של סיפור ילדותי ומוכר שכזה ביחד עם כתיבה בוגרת יותר מבמקור ועם תיאורים כאלו כמו שרק את יודעת לעשות ייצור משהו ממש ממש מעניין ומיוחד :) אני ממש ממש מחכה שתמשיכי!!♥
אגב, יש עוד סיכוי להירשם? פשוט ראיתי את ההרשמה, אבל הייתי צריכה ללכת בדיוק :/
בכל מקרה, זה נשמע ממש מסקרן ומעניין, תמשיכייי♥
ברור שיש. ההרשמה עד יום שלישי ;-)
תכנסי לי לפרופיל ותיכנסי להרשמה, תרשמי שם את הפרטים.
ממש תודה על המחמאות :-)