פחד לאבד אותך פרק 27

מנקודת מבט עומר:

ליוויתי אותה הבייתה, נשראתי אצלה לראות שהיא בסדר .. היא הלכה לישון בחדר שלה, אני ישנתי למטע ..

מנקודת מבט רוני:

זהו, החלטתי שדי. עומר כך אלי ? הוא הולך ונהיה חבר של נעמה ? אין בעיה. לא צריך להיות נחמדה אליו, כך אולי אני אשכח אותו. אחרי כל מה שסבלתי בגללו, הכל נהרס, שישכח ממני.
קמתי, יצאתי בשקט, שיט אני צריכה לנעול.
הערתי אותו.
עוומר ! צעקתיץ
מה ? הוא שאל.
קום ותתארגן. אמרתי.
טווב תחכיי לי. לא תתארגן מהר. אמרתי.
יצאנו מהבית, הוא התחיל ללכת, אני עמדתי במקום.
למה את לא באה ? הוא שאל.
כי אסור שיראו אותנו ביחד, ישלך חברה, מה היא תחשוב עלזה ? אמרתי.
נוו אל תהיה ילדותית. הוא אמר.
אני אהיה מה שבאלי. אמרתי.
מה ישלך ?! הוא שאל.
אינלי. לקחת ממני הכל, ואתה יודע מה ? אני לא רוצה איתך שום קשר, לא משנה מה יעשו לי, אל תבוא לחפש אותי, אל תעשה כלום. אני שחכתי מימך וישלך חברה, אני חושבת שאם הצאת לה שכחת גם ממני, אז קדימה, לך אליה. אמרתי.
ראיתי שהוא לא זז אז הלכתי לכיוון השני

-בבית ספר-

הייתי לבד, פתאום דן בא אלי.
מה אתה רווצה ?! שאלתי.
תקשיבי את צודקת אני מצטער על אתמול .. הוא אמר.
תצטער. אמרתי.
ומזה אומר עלינו ? הוא שאל.
עלינו ? שאלתי ואמרתי טיפה בגיכוך.
כן עלינו. הוא אמר .
מבחינתי אין יותר את המילה עלינו מעכשיו זו רק אני לבד, אין באמת חברות אמיתיות וגם אין באמת בנים שאחרי שתשכבי איתם ינצלו אותך, עדיף להיות לבד, לסבול את כל ההצקות ל כולם, ופשוט להתעלם. אמרתי והלכתי.
כל זה בגלל אתמול ? הוא שאל.
ממש לא, אני לא מחשיבה אותך לחלק קטן בחיים שלי. אמרתי והלכתי.
וואוו.. אפעם לא חשבתי שאני יכולה לענות כך למישו ..
פתאום ראיתי את עומר ונעמה מדברים, הרגשתי מין צביטה כזו בלב.. עומר ראה אותי ובא אלי.
תקשיבי , אני חייב לדעת … הוא אמר והתקרב.
חברה שלך שם. אמרתי והתרחקתי.
אני חייב לדעת אם את אוהבת אותי.. הוא אמר.
אה אז כך זה הולך ? אתה הולך מנשק את חברה שלך ובא לנשק אותי ? אולי איתה זה ילך לך כי הבנתי שהיא זונה, אבל אני לא כמוהה. לא יודעת איך אמרתי אתזה על מישהי שהייתה החברה הכיי טובה שלי … אבל זאת האמת ..
תסתכלי לי בעניים תגידי שאת לא אוהבת אותי. הוא אמר.
הרכנתי ראש ואמרתי: אני לא אוהבת אותך.
תסתכלי לי בעניים. הוא אמר והרים לי את הראש. שתקתי.
אם תגידי לי אתזה אני אעזוב אותך לתמיד, מבטיח. הוא אמר והסתכל עלי.
אני… אני לא אוהבת אותך .. אמרתי והתאפקתי לו לא לבכות, כי אני כן אוהבת אותו, הוא אהבת חיי …
הבנתי. הוא אמר והלך.
לקחתי את הטיק, חיכתי שיגמר הצלצול ועוד פעם, טיפסתי מעל הגדר, וברחתי משם.
רצתי אל המקום הקודם, שבו פגשתי את דן, המקום שלי, ששם אני תמיד הולכת לבכות, פשוט ישבתי שם עם השקט שלי ובכיתי.
מתישו הרמתי את הראש וראיתי מודעה.
הלכתי אליה, לראות מה כתוב.
הרשמה לבית ספר לאומניות, שירה ריקוד. ביום שלישי ב10:00 יתקיימו האודשנים לריקוד, המתקבלים לאודשנים יצטרכו לעבור גם אודישן שירה ואז רק יוכלו להרשם לבית ספר.
יום שלישי זה מחר ומה ישלי כבר להפסיד במילא לא באלי על הבית ספר ואבא לא פה אז.. שווה לנסות.

מנקודת מבט עומר

הרגשתי שבור, הרגשה כזאת שלא הרגשתי אפעם .. היא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי, היא הסתכלה לי בעניים ונראתה אמיתית לגמרי, ואני הבטחתי שאני אעזוב אותה עכשיו .. איך היא שחכה אותי כלכך מהר ? אני זבל, לקחתי לה את החברה הכי טובה והיחיידה שלה והפרדתי בינהן, פגעתי בה, במי שהייתי אמור לאהוב ולא לפגווע .. באהבת חיי…

מנקודת מבט רוני:

-בוקר-

שם בקשה. הם אמרו.
רוני. אמרתי.
אוקי. הם אמרו ונכנס מורה לריקוד.
נראה אם את יכולה.. הוא אמר והראה לי כמה צעדים.
עשיתי אות אחריו , הם היו ממש קלים.
אוקי נודיע לך היום בצוהריים.
הלך לי ממש קל, נראלי שיש סיכוי שאני אתקבל לשלב השני ..
ניסיתי למשוך את הזמן, הייתי קצת במקום שלי והלכתי לגלידריה, קניתי גלידה :)
בצוהריים חזרתי, ראיתי את שמי על הרשימה ו….