פורץ מנעולים- פרק 4

מהפרק הקודם:
נטע מלמלה כמה מילים כמו "עזבי אותי ימעצבנת" והתעטשה.
"נטע!" צעקתי "קומי! יש בית ספר!!" הפלתי את נטע מהמיטה ורצתי לחדר כדי להתלבש.
בדרך שמעתי את נטע מתעצבנת כמה שיש לה אחות קרצייה.
אבל זה בסדר, אני אוהבת להיות אחות כזאת.

פרק 4:
החזקתי את ידה של טליה.
עמדנו מול השער של בית הספר, פתאום הוא נראה שונה מהרגיל.
החלטנו ששתינו נכנס ביחד, והצעד הראשון שנעשה יתחיל ברגל ימין.
זה בדיוק מה שעשינו.
רצנו לרשימה של הכיתות, לא הופתענו לגלות שאנחנו באותה כיתה יחד עם פרץ, רועי ורותם, אנחנו כבר שלוש שנים באותה הכיתה, והאמת… זה שימח אותה מאוד.

עברנו כמה ספסלים של י"בטניקים, כמה מהם אני מכירה ממש טוב בזכות נטע ואני בקשר טוב איתם.
הגעתי לספסל שבו ישבה נטע, זרקתי לה חיוך והיא נופפה לי בחזרה.
בזווית העין ראיתי מישהו מוכר, בהתחלה לא הבנתי מאיפה, הוא ישב ליד נטע והסתכל עליי באותו מבט.
המבט שלו היה חודר, המראה שלו היה מאיים, אחד כזה שיצא אלייך מחוברת קומיקס מאיים לשחוט לך את הגרון.
אבל לרגע הגצים שהיו לו בעיניים נעלמו והתחלפו לחיוך, חיוך יפה.
עכשיו זכרתי.
וכנראה שגם הוא.
"הילדה עם היוגורט!" הוא צעק אליי "נו, את זאת שלא מדברת עם זרים!"
דניאל.
הוא צחק צחוק קטן.
"דניאל?" שאלתי בפה פעור "מה… מה אתה עושה פה?"
הוא הסתכל מסביבו "אני חושבת ש… אני לומד פה. הגיוני, לא?"
לרגע קלטתי שכולם הסתכלו עליינו, טליה, פרץ ורותם שהתקרבו אלינו, נטע, מור וכל שאר החברים של נטע שישבו על הספסל.
"איך אתה מכיר את אחותי?" נטע שאלה מופתעת לא פחות ממני.
"אההה, זאת אחותך?" שאל והצביע לכיווני "סתם, נפגשנו בסופר".
נטע הרימה גבה לכיווני "מה?" שאלתי בטון מתגונן "לא ידעתי שהוא גם ילמד פה, הוא אמר שהוא חדש".
"טוב, האמת שאני באמת חדש".
"אז איך אתם מכירים?" העברתי את מבטי בין נטע לדניאל.
"פעם כשעוד גרתי בשכונה כאן, היינו חברי ילדות" אמר וחיבק את כתפה של נטע. נראה היה כאילו יכל לשבור אותה בכוחו.
"אז איך קוראים לך?"
"יסמין," הסמקתי כשהבנתי שנטשתי את חברי כמה צעדים מאחורי כדי לדבר עם כמה ילדים שתי שכבות מעליינו.
"טוב אני חייבת ללכת," אמרתי והתחלתי לצעוד אחורה "ביי, תתחדש".
תתחדש יסמין? באמת?
"זאת אומרת, שאתה חדש, אז תתח… עזוב לא משנה" גמגמתי וברחתי משם, עשיתי מעצמי צחוק. יופי יסמין.