פורץ מנעולים- פרק 12

מהפרק הקודם:
"כן, נכון מאוד" ולאחר רגע אמרה "את יודעת מה מוזר?"
"מה?" שאלתי.
"שאת הכרת אותו ואני לא, אם אנחנו חברות כאלה טובות מכיתה ג הייתי אמורה כבר לדעת ממזמן שהיה לך חבר ילדות בשם דניאל, לא?"
צחקתי צחוק קטן, לטליה יש גם נטייה לקנאות.
"אולי בגלל שאני סתם תמיד נדחפתי לאחותי?"
"אולי" אמרה בחיוך קטן וסיימה לי את החתיכה האחרונה שנשארה מהעוגה.
עיוותי את פי כלפי מטה ועשיתי פרצוף נעלב "הי," אמרתי "זה לא היה יפה, בכלל".

פרק 12:
את השקט הנעים שלנו הרסו חדשות שמונה וחצי.
"גל הפריצות ממשיך," אמרה מגישת החדשות ועל פניה הבעה רצינית וקפואה "סוף החודש וזהי כבר הפריצה הרביעית. הפעם הפריצה התרחשה בביתם של זוג טרי אשר חזר מחופשה של סוף הקיץ, לצערם הרב אושרם הקצר נקטע כשחזרו לביתם בבוקר יום שבת, וגילו לצערם הרב כי נשדדו מהכספת בביתם תכשיטים בעלי ערך רב וכי הכסף שהוחבא באחת מהמגירות איננו".
מגישת החדשות עצרה לרגע ומיד המשיכה "עוד לא נמצאו חשודים אך נראה כי הפריצות הן יסודיות ומתוכננות מראש, אין ספק כי מדובר בבעלי ניסיון. החקירה ממשיכה, עד כאן החדשות להיום".
שתינו בהינו במסך הטלוויזיה שהופיעה עליו פרסומת של כלי מטבח.
טליה נשפה אוויר בכעס "קולטת את זה?" אמרה כלא מאמינה "כל כך קרוב לבית שלנו! אבא שלך אמר משהו על זה?"
"כן אבל לא משהו רציני," אמרתי כשנזכרתי בדבריו "לפני כמה ימים הוא אמר שזה 'עסק קטן עם סיפור גדול' כולם עושים מזה עניין אבל מסתבר שזה באמת הופך לרציני, מבינה מה הולך פה? זה לא רק פריצה, זה גם גניבה".
"תקווי שאבא שלך יתפוס אותם," אמרה וזרקה לכיווני חיוך.
"כן, אם זה תלוי באבא… הוא אף פעם לא מפספס".
*
חזרתי הביתה מלאת אנרגיות מארוחת הערב המפנקת אצל טליה.
"היי אמא," אמרתי והתיישבתי בסלון "מה קורה?".
"לא טוב," אמרה וקימטה את מצחה "הזעיקו את אבא לעבודה".
"מה זאת אומרת?" קפצתי ממקומי "אבל היום שבת," הסתכלתי על השעה המאוחרת "ותראי מה השעה!"
"כן," נאנחה "אני יודעת, אבל צריכים אותו בעבודה. משהו בקשר לפריצות אני חושבת, שמעת מה אמרו בחדשות?"
"כן," אמרתי "זה ממש כמה רחובות מכאן".
"את יודעת שאני מכירה את הזוג הזה שאצלם התרחשה הפריצה?"
"באמת?" שאלתי.
"האישה היא לקוחה קבועה אצלי בסלון," אמרה ובחשה בכוס התה שלה "מסכנה, כל כך חמודה, אחת מהטבעות בכספת הייתה טבעת הנישואים של אימא שלה, ראיתי אותה מסתובבת איתה כמה פעמים, טבעת יפיפייה".
"איך היא נראית?" שאלתי בהתעניינות.
"היא אמרה שהטבעת הייתה כסופה ועליה הייתה אבן רובי אדומה," נאנחה שנית "כמה חבל לאבד תכשיט כזה יקר ערך וחשיבות".