"פגעת בי , עכשיו תשלם על כול הלבבות ששברת .." – פרק 10

אחרי 120 דקות שלמות נגמר השיעור .
כול הכיתה התחילה להתפזר , אני בסופו של דבר הלכתי אל השיעור שבגללו נרשמתי לקולג' הזה ,
המקצוע היחיד שמושך אותי הוא ביולוגיה . טרייסון וג'ורדן הלכו לשיעור שלהם, גבריאלה הלכה לשיעור
כלכלה עם פרופסר ברונו , המורה שכול הסטודנטים רוצים להרוג ולתלות על העץ הכי גבוה בקמפוס .
כשיצאתי מהכיתה כאחת התלמידות האחרונות ג'ק היה זה שעצר אותי מלפנות במסדרון , התיק השחור
שלו היה תלוי על כתפו ומעיל העור השחור שהבליט את תווי פניו גרם לו להראות מושך יותר .
אגרפתי את כף ידי השמאלית מאחורי גבי והרמתי אליו את עיניו " אנחנו מכירים?" הרמתי גבה בתימאון .
"כן , גנבת לי עשרים וחמש דולר ." הוא לא מתכוון לעשרים וחמש דולר , הוא מתכוון לעשרים וחמש
אלף דולר במשחקי הפוקר שהוא הפסיד " ציידת." הוא הוסיף , נשכתי את לשוני .
"אם היה לי עשרים וחמש דולר בבית הייתי שמחה , אבל אני לא חושבת שיש לי אותם." אני לא משקרת,כי אני לא הייתי זאת שלוקחת את כול הכסף , חלק מהכסף הלך אל דרק וחלק הלך לכריש הקלפים שניצח . אני לא הרווחתי דולר מכול המשחקים .
"אבל את היית הסיבה שלפני הכול איבדתי את כול הסכום הזה." לא הבנתי למה ג'ק עצר אותי מלהגיע
לשיעור שלי רק בשביל לדון על הסכומים שהוא הפסיד.
"אלף דולר על כול לב ששברת , זאת אומרת עשרים לבבות וחמש אלף זה על מצב הרוח שלי באותו
היום . אתה יודע , שני רצפים שלי תמיד עולים על הרצפים שלך ." יש שלוש רצפים שאני אוהבת
במיוחד במשחקי פוקר , רצף הפוקר , רצף המלוכתי ופול האס – בית מלא – אני לא יודעת למה , אבל
המזל שלי תמיד הולך על רצף הפוקר ועל פול האס .
"את רוצה להמר נגדי ? אין בעיה קלייסי , אנחנו נלחם . אבל תזכרי שאני הנצח ." אמר ג'ק בלגלוג .
"רוצה להתערב?" הושטתי לעברו את ידו המאוגרפת , גם אם ידעתי שמגע כף היד שלו בידי תגרום לה
להצטמרר בכול זאת רציתי להראות לו שאני נמצאת בשליטה העצמית שלי , שהולכת וקטנת בכול פעם
שאני מסתכלת עליו , בכול פעם שאני נוגעת בו ..
ג'ק לחץ את כף ידי " נתערב , אם אני מנצחת אתה תעזוב את החיים שלי . תחזור לואס וגאס." אמרתי
בקול מלא עוצמה , ברגע שהוא יעזוב ללאס וגאס אני יכולה להמשיך את תוכנית הנקמה שלי משם .
יחד עם רוקסן ומספר קילרים שגרים בסביבה של לאס וגאס , אני הצליח לשבור אותו עוד לפני חג
ההודיה שמתקרב ובא .
" נתערב ," אמר ג'ק ומשך את זרועי , גופי נצמד לגופו והאוזן שלי הייתה תחת שפתיו , הרגשתי אותו
נושף אל תוך אוזני " אם אני ינצח , אני מקבל את הלב שלך." ליבי החסיר פעימה וגופי קפא במקומו ,
ג'ק נשק לנקודה מסוימת בצווארי ונעלם מזוית עיני . עמדתי שם מספר רגעים בשביל להבין לאן
הכנסתי את עצמי והתחלתי ללכת לשיעור .
הדבר היחיד שלא הבנתי היה על מה הייתה ההתערבות .

אחרי שיעור ביולוגיה הלכתי אל הקפיטריה , ברגע שהדלתות נפתחו ראיתי סטודנטים יושבים סביב
שולחן אמצעי באמצע הקפטריה ומתלחששים ומתלהבים ממה שהם רואים . התקרבתי בשביל להביט
על מה כול המהומה ומה שנראה לפני היה יותר מידי מוזר לטעמי , אחד הסטודנטים ברוב טיפשתו חשב
שהוא אולי יצליח לנצח את אבא שלי במשחק קלפים . מה שהוא לא ידע שאבא שלי הוא כריש כלפים
יותר חמש עשרה שנה וקשה לנצח אותו בתור שחקנים מתחילים .
"כריסטינה והאוורד מנדל!" הגברתי את קולי , אימא ואבא שלי הרימו את מבטם לעברי וחייכו את החיוך
האוסקר הגדול שלהם , הצבעתי על היציאה מהקפיטריה " אפשר בבקשה לדבר אתכם בצד?" הצבעתי על הדלת וסימנתי להם לעקוב אחרי , ברגע שהלכתי אל הדלת שמעתי כיסאות נגררים וזוג רגליים
עוקבים אחרי .
"חמודה שלי , תראי כמה גדלת!" צהלה אימי בקולה הילדותי , עיניי התרחבו בהלם ברגע שהיא חבקה אותי והצמידה אותי לחזה השופע והחשוף שלה . אני לא מבינה איך אבא שלי נתן לה להיכנס ככה לבור
מלא סטודנטים חרמנים , מה שבטוח שאימא שלי ניראת כבת עשרים ושבע או תשע .
כמה נהית צבועה יותר ..
חשבתי לעצמי אבל במקום לומר בקול רק חייכתי את אחד החיוכים המזוייפים שלי ואמרתי " כן."
" אז מה חמודה , את אוהבת את הקולג'?" הרבה יותר ממה שאני אוהבת אתכם , וזאת האמת .
"עדיף מלשבת בבית ולתהות אם ההורים שלך חיים או לא." הנחתי את ידי על מותניי , עיניה של אימי
נעצו בי והיא התחילה בנאום הגדול שלה של את ילדה גדולה כבר .
"קליסיי מנדל ! אל תתחצפי להורים שלך ." הייתי מופתעת .
" יש לי הורים ? איזה הפתעה." חשבתי שאני מאומצת , אבל לגלות שיש לי הורים זה שיא ההפתעה .
אמרתי כבר שהם עומדים להרוס לי את הערב ? אם לא אז אני אומרת את זה שוב , הם הורסים לי את הערב .
פיו של אביו הפך לקו דק "אנחנו יודעים שלא היינו זמן מה -"
" זמן מה?" שאלתי במרמור " חמש שנים!"
"אבל אף פעם לא שחכנו אותך , אנחנו אוהבים אותך חמודה , אנחנו גידלנו אותך . ועכשיו , חזרנו אל
מיין ולא נעזוב." אגרפתי את כף ידי ולקחתי נשימה עמוקה בשביל לא להתפרץ עליהם .
"אותי גדלו אנשי פוקר , אותנו גדלו אנשים שהיו משחקים אתכם . הגנגסטרים מרוסיה , האחים מרקישוב גידלו אותי . היו מצחיקים אותי ועוזרים לי בשיעורי מתמטיקה , שחקנית הפוקר הנודעת
קארין כריס הייתה עוזרת לי עם בנים והייתה יוצאת איתי לקניות . מנהל הקזינו 920 מלפני עשר שנים ,
גורמן לי היה תמיד אצלנו והוא היה כמו אבא שלי . מאז גיל חמש שהתחילה ההצלחה שלכם כבר לא
זכרתם שיש לכם בת!" אמרתי בקול חנוק והלכתי מהמקום , מותירה את ההורים שלי פעורי פה .
שני דברים הרסו לי את הערב: ההתערבות הבלתי צפויה עם ג'ק וחזרתם של הוריי "המדהימים".