פגישה מאת ה’ פרק 1

"אפשר לאכול מזה?"
הם שאלו.. שניי חבר'ה שנכנסו בלי להגיד מילה. הבטתי בהם בצורה מוזרה. מי אתם? נכנסו כמו רוח סערה.
המשכנו לסדר את הלחמניות. עוד מעט החניכים של העמותה והחניכים של הסניף צרכים להגיע ולא הכל מוכן.
סיוון התחילה להכנס ללחץ.
"הלל מה עם הצ׳יפס?" היא צעקה לי.
עזבתי את הלחמניות ורצתי להוציא את הצ׳יפס מהתנור.
החניכים של הסניף התחילו להגיע. בניהם גם החניכות שלי של שנה שעברה שהדרכתי אותם בכיתה י-יא.
אחת אחת עברה חיבקה ונישקה אותי.
הרגשתי שמישהו מסתכל עלי הסתובבתי וראיתי אותו, אחד מהשניים שאנחנו לא יודעים עליהם כלום. הסתכל עלי. שם לב שהסתכלתי ולא הוריד את המבט ואני המשכתי בשלי. "מה הוא רוצה ממני?" שאלתי את עצמי.. "סתם עוד אחד מחפש בנות בעמותות, אני אתעלם".
הכל היה בלאגן.
טל החליטה לעשות פעולת הכירות בין החניכים של הסניף לחניכים שלנו.
תפסתי פיקוד על המצלמה של אור.
עוד פעם אני מרגישה שמישהו לא מוריד את העיניים.. זה היה הוא.
התחילו לבוא משפחות לקחת את החניכים והחונכים שלהם.
אמא שלי הגיע ואני רואה אותו עומד ומתקרב לכיווני.
"אני איתן, אמרו לי שאני אצלכם, וזה חנן החניך שלי" הוא אמר בקול הגברי שלו בחצי חיוך.
"היי איתן וחנן" והמשכתי לאוטו..
הם הכניסו את התיקים שלהם לבגז׳ ונסענו.
הגענו לבית.
בדרך שדיברנו גילינו שחנן הוא מאוד חכם ומדבר הרבה..
נכנסו לבית. הם ירדו לסלון ואני הכנתי להם את החדר השינה שלי.
נכנסתי להתקלח ולתארגן לכבוד שבת.
ירדתי מאורגנת לסלון חנן ואיתן עדיין ישבו שם.
איתן החליט שהוא נכנס להתקלח וחנן אחריו.
נכנסה שבת.
"שבת שלום" אמרתי להם בחיוך רחב
"שבת שלום" החזירו לי.
"רוצים משהו לשתות?" שאלתי בנימוס
"אני אשמח" אמר איתן, "קפה אם אפשר". "בכיף תכין לעצמך כי אני לא יודעת כלכך" סתם אמרתי כי לא היה לי כוח להכין לו.
"הכנתי עוגה אתם רוצים?" חנן קפץ וביקש שהוא רוצה.
והבאתי לו
"אתה רוצה?" הפנתי את פניי לאיתן, נענע בשלילה.
"למה?" שאלתי אותו
"אני לא אוכל עוגות"
"טוב.." ושתקתי
אמא שלי הגיעה
"בן כמה אתה איתן?" שאלה
"19, כרגע בישיבה" ענה
"איפה?" שאלתי
"עצמונה"
"יפה לך" 
"שנלך?" שאלתי בנימוס
הם קמו והתחלנו לרדת במדרגות