פגישה גורלית- פרק 2

הרגשתי שאני לא יכולה להזיז את הרגליים שלי יותר, העניים שלי החלו להיעצם והתחלתי ליראות מטושטש ואז הרגשתי שאני צונחת על השלג הקר***
מנקודת המבט של ליאון:
"אני מריח משהו מוזר" אמרתי לשאר הזאבים.
"גם אנחנו" אמרו כמה זאבים.
"בואו אחריי אריק, לוקה, וגריי" אמרתי.
אני, אריק, לוקה וגריי רצנו וחיפשנו ממה בה הריח הזה שמעולם לא הרחנו אותו ביער.
"יש שם משהו שוכב על השלג" אמר אחד הזאבים ששמו גריי.
התחלנו להתקרב לאט לאט לעבר "הדבר" ששכב שם על השלג.
"זאת בת אדם.. והיא גם ניפצע ביד" אמר אחד הזאבים ששמו לוקה.
ניגשתי אליה והרחתי אותה ולמרות שהיא בת אדם היה לה ריח שונה משאר בני האדם.
מנקודת המבט של קיילי:
הרגשתי קור בכל גופי ושמעתי נשימות פקחתי את העניים בקושי וראיתי
קצת מטושטש, ראיתי מולי זאב שחור ענקי עומד לידי ומאחוריו עוד שלושה זאבים
אבל קטנים יותר מהזאב השחור הענקי שעמד לידי אבל בשבילי הם עדיין היו גדולים.
נבהלתי חשבתי שהם הולכים לאכול אותי ואז שמעתי שזאב אחד אומר
"מה נעשה איתה ליאון". לא ידעתי שזאבים מדברים אולי אני מדמיינת פליז שאני
מדמיינת וכל זה חלום, ואז שוב שמעתי קול, הזאב השחור ענה לו בחזרה
ואמר "אני לא יודע אריק, חכה רגע" הבנתי שקוראים לזאב השחור הענקי לאון
והוא ה"מנהיג" שלהם. והזאב ששאל אותו אני חושבת שקוראים לו אריק
פרוותו הייתה בצבע גוף והרגל הימנית הקדמית שלו הייתה בצבע לבן,
והיו שם עוד שתי זאבים והם דיברו ביניהם לא יכולתי לשמוע אותם,
הזאב השחור צעק לעברם "לוקה אתה לך לקרוא לליאם וגריי
אתה בואו לכאן" זאב אחד הלך והזאב השני התקדם לכאן והשמות שהזאב
השחור צעק היו לוקה וגריי, היה שם זאב אפור אז הבנתי שלו קוראים גריי
ולזאב השני שהלך קוראים לו לוקה, הפרווה של לוקה הייתה בצבע חום
והרגליים שלו למטה היו בצבע שחור, והפרווה של גריי הייתה בצבע אפור חלק.
רציתי לקום ולברוח מהזאבים אבל לא יכולתי לקום והשלג היה עמוק מדיי אז
אם הייתי רצה הם היו משיגים אותי אז וויתרתי על האפשרות הזאת, לא הייתי
זקוקה למידע של הצבעים והשמות שלהם אבל לפחות הייתי יודעת מי הרג אותי.
משום מה הזאבים עדיין חיכו ולא תקפו אותי, כל הזמן הזה הלב שלי דפק חזק
שעוד שנייה הוא היה יוצא מהמקום, נזכרתי שהזאב ששמו לוקה הלך לקרוא לאיזה אחד שקוראים לו ליאם, ונזכרתי שבאתי לפה כדי לחפש את ליאם ומאוד התגעגעתי אליו.
אבל הרגשתי שהעיניים שלי לאט לאט נעצמות לא יכולתי להתנגד ועצמתי אותם.
מנקודת המבט של הזאבים:
"כמה זמן לוקח ללוקה לקרוא לליאם" אמר ליאון (הזאב השחור הגדול).
מנקודת המבט של ליאון:
התקדמתי לעבר בת האדם ירד לה דם מהיד ניגשתי אליה וליקקתי
את הדם מהיד שלה, "היה לדם טעם מוזר לא כמו של בני אדם רגילים" אמרתי
לאריק (הזאב בצבע גוף ורגל לבנה) ולגריי (הזאב בצבע אפור חלק).
"הנה לוקה (הזאב בצבע חום והרגליים למטה בשחור) וליאם באים" אמר גריי.
"לוקה סיפר לי על הכול בדרך איפה הבת אדם" אמר ליאם (זאב בצבע חום).
מנקודת המבט של ליאם:
ניגשתי אל בת האדם היה לה ריח מוכר התקרבתי והסתכלתי על הפנים שלה
הם היו מוכרות! "זאת קיילי החברה שלי שסיפרתי לכם" אמרתי למנהיג ולשאר הזאבים.
"אבל מה היא עושה פה" אמר גריי.
"אני לא יודע" עניתי לו.
"טוב, בואו ניקח אותה למחנה שלנו" אמר ליאון המנהיג של הזאבים.
מנקודת המבט של ליאון:
"אריק תהפוך לאדם ותשים את קיילי על גבי אני ייקח אותה" אמרתי.
"טוב" אמר אריק, הוא הפך לאדם והרים את קיילי ושם אותה על הגב
שלי (של הזאב השחור-המנהיג), ואז הפך בחזרה לזאב. ואז כולנו התחלנו לרוץ
אל עבר המחנה כשקיילי על גבי.