עתיד להיות אהבה
"כריסטי אחי!" רועי צעק אלי מהצד השני של הפארק. לא סובבתי את הראש, לא רציתי לראות אף אחד.. ישבתי שם בפארק הנטוש לבד על הספסל של הנורקומנים. הזרמתי מבט לכיוון רועי, הוא רץ אלי, עצר והתנשף כמו אחרי ריצת אלפיים. הוא ישב לידי, לקח לגימה מהבירה שלי והסתכל עלי. "כריס הכל טוב?.." הוא שאל עם נימה של דאגה. לא עניתי לו-רציתי למות. הוא לקח לי את הבירה ושפך אותה לשיחים. "מה אתה עושה?! אני שילמתי על זה כסף!" צעקתי. הוא הסתכל עלי ואמר "עדיף שתזרוק עכשיו 20 שקל לשיחים מאשר שתזרוק את החיים לקבר בגיל 20 ". שתקתי, ידעתי שהוא צודק. "זה ביגללה? אמרת לה?" הדמעות עמדו לי בגרון והלב כאב וצרב. עניתי "כן.. היא קראה את ההודעה והתנתקה.. אני הפכתי בשבילה עולמות, הייתי נאמן אליה כמו כלב ואז כשאמרתי היא עזבה.. ידעתי שזה חסר סיכוי.." , הוא תפך לי על הכתף ואמר "בוא, אני מכיר מקום טוב יותר להתאבל". קמתי ולא היה אכפת לי לאן נלך, העיקר שאני אוכל להיות בשקט כדי להצליח להתגבר עליה.. הייתי כזה מפגר…
התחלנו ללכת ולפתא לא ראיתי כלום מלבד חושך, היה ניחוח מתוק של וורדים והרגשתי את המגע העדין שלה מכסה לי את העיניים. "זו את.. ליז". הדופק שלי התחיל לעלות ואיתו הרעידות. הסתובבתי והיא אמרה "חשבת שזה יגמר ככה?", החיוך עלה לי על הפנים. הסתכלתי עמוק בתוך העיניים היפות שלה שנצצו כמו ברקים. "קיוויתי שזה לא יגמר ככה" לחשתי ועשיתי צעד לקרתה. השפתיים שלנו התקרבו ורק ביקשו שאנשק אותה, המתח שהיה באוויר היה כמו במלחמה. "גם אני אוהבת אותך" היא לחשה ונישקה אותי נשיקה סוערת במיוחד. לא יכולתי להפסיק, הלב שלי יצא מהמקום והפרפרים בבטן שלי השתגעו כמו שלעולם לא הרגשתי. "רציתי להגיד לך את זה פנים אל פנים" שמעתי אותה אומרת ואז היה צללצול מוזר ומוכר.
-צלצול-
התעוררתי מהשעון המעורר, הייתי מוקף בתישו והעיניים שלי היו אדומות מהבכי אתמול. הסתכלתי על השיחה שלי ושלה בווצאפ, ההודעה האחרונה שהייתה הייתה ממני והיה רשום "אני אוהב אותך"-היא עדיין לא ענתה. קמתי מהמיטה תוך כדי מפנה לעצמי דרך לעבור בין כל התישו, הלכתי למטבח והכנתי לעצמי בקערה קורנפלקס עם חלב. -הודעה חדשה- מיהרתי לקרוא אותה. היא הייתה ממנה. עברה בי צמרמורת לא מהעולם הזה בזמן שקראתי את ההודעה, היה רשום "מצטערת שנרדמתי לך אתמול… ואני לא יודעת אם אתה באמת מרגיש ככה אבל אני מרגישה ככה כבר הרבה זמן… אולי נדבר על זה?" . זרקתי את הקערה והקורנפלקס לפח. מיהרתי לחנות הפרחים, קניתי וורד ובאתי אליה לבית. היא פתחה את הדלת, לקחה את הוורד וחייכה "רוצה להכנס?", לא עניתי פשוט נכנסתי ופה הכל התחיל :))
תגובות (0)