ערס, SO WHAT פרק 2 העלה שנייה. פליז תגיבו :׳(

״תהלוש, תהלוש. חיים שלי, קומי, יש בית ספר״ שמעתי את קולה העדין של אמי

-״לא נו. עוד חמש דקות, אמא״ מלמלתי בלחש 

הגשתי שהיא לוקחת משהו 

״קומי״ צרחה לי בתוך האוזן עם מגפון 

נפלתי מהמיטה 

-״אמא, צאי לי מהחדר״ אמרתי בלחש היא צחקקה ויצאה. 

עצמתי את עיניי בניסיון לחזור לישון. אחרי 5 דקות שזה לא הצליח קמתי מהריצה והלכתי לעבר החלון 

-״מזג האוויר היום די קריר״ מלמלתי לעצמי.

הולכת לעבר הארון והוצאתי חולצת פסים ארוכה שחור לבן, מעיל בייסבול שחור מפרווה, נעלי וואנס אפורות ותיק שחור עם לבבות. עשיתי קוקו גבוהה ולא התאפרתי, אני אוהבת את הטבעיות. 

״בוקר טוב פאפה, בוקר טוב אמא.״ נשקתי להם וישבתי בחדר האוכל. 

התחברתי מהאייפון לפייס

׳ביה״ס חדש, חברים חדשים, חיים חדשים. 
I will miss you friends!!' כתבתי סטטוס 

אחרי 3 דק׳ היו לי 50 לייק׳ס והם ממשיכים לעלות! כיביתי את מסך האייפון.

התחלתי ללעוס את חתיכת המלפפון שהיתה לי בתוך הפה וירדתי מהכסא הגבוהה. 

״צריכה הסעה?״ שאל אבי

-״כן, פאפה״ חייכתי. שמתי את התיק על הכתפיים והלכתי לכיוון המכונית השחורה עם הגג נפתח. 

אבא התניע את המכונית ונסה. הרדיו התחיל להפעיל את השיר heard it on the radio. 

התחלתי לזמזם אותו בלחש. 

הגענו ויצאתי מהמכונית בטריקת דלת

״תהני, כן?. ועל תתני לערסים פה לעצבן אותך. ביי ילדונת״ פתח את חלון המכונית ואמר

-״ביי, פאפה״ נופפתי לו לשלום

-צלצול- 

-״היי, את יודעת איפה זה חדר מזכירות?״ שאלתי ילדה שנראת מאוד נחמדה

״אממ.. כן. את פונאת ישר, שמאלה ואז ימינה.״ חייכה ״דרך אגב, רונה״ 

-״תהל, תודה״ חייכתי והלכתי לפי הדרך 

נכנסתי למזכירות
-״האממ.. המנהל פנוי?״ שאלתי בבישנות את המזכירה

״יש שמה מישהו אבל את יכולה להיכנס, חמודה״ חייכה לעברי 

-״תודה״ החזרתי חיוך ונכנסתי לחדר המנהל

גברת ביטון. בואי, כנסי״ אמר לי בנחמדות מאולצת המנהל. איזה אחד ישב שמה עם הגב עלי ״תשבי״ 

-״אני מעדיפה לעמוד״ נשענתי על הקיר

״למה?, החדשה מפחדת״ הילד הסתובב. הוא היה חתיך אבל הוא ערס. אני מזהה כזה מקילומטרים. 

-״לא, אני פשוט לא סובלת אגו נפוח. אני מריחה אותו מקילומטרים. ועל תקרא לי חדשה, יש לי שם״ התעצבנתי

״אז אולי הבובה תגיד לי מה שמה?״ שאל 

-״אחד. לא
שתיים. בובה תקרא לביצים ש׳ך שיהיו בקרוב בהשתלה״ התעצבנתי עוד יותר

״טוב, תגיד את העונש כי אין לי כוח להישאר פה איתה״ אמר והרגל שלא רעדה. מה שקורה לי כשאני מתעצבנת. 

״אממ…טוב, הכיתה שלך היא בהמשך המסדרון וזאת מארחת השעות שלך״ נתן לי דף 

-״ממ.. נראלי שבכללי בכל בית ספר, יש רק 7 שעות״ ראיתי 8 שעות 
-״ביום שלישי 5 וביום שישי 4״ ביום שישי יש 5 ובשלישי 6 

״כן, תראי. פה זה המסגרת הכי חינוכית בכל העולם. פה אנחנו לומדים שעה אחד יותר.״ הסביר

-״אתה לא צריך להסביר, יש לי קליטה מצוינת״ אמרתי באדישות ויצאתי מחדר המנהל 

-מנק׳ המבט של אביאל- 

״אביאל, גש מיד לחדר המנהל״ צעקה עלי המורה

-״אוקי, אוקיי לחץ. אפשר לחשוב, מה את במחזור?״ שאלתי 

״לבחוץ. עכשיווו״ צרחה עלי.

יצאתי לבחוץ עושה סיבוב ואז לחדר המנהל. 

״אביאל, מה הפעם?״ שאל המנהל 

-״רגיל״ עניתי בייבוש 

״אין אצלי יבוש!, ברור?״ צרח עלי

-״הנהל, אפשר לחשוב שגם אתה במחזור״ אמרתי הוא בא להמשיך ופתאום נכנס מישהו 

״גברת ביטון. בואי, כנסי״ אמר לה בנחמדות מאולצת ואני ישבתי עם הגב עליה״תשבי״ 

״אני מעדיפה לעמוד״ נשענה על הקיר

-״למה?, החדשה מפחדת״ הסתובבתי שרואים אותה מקרוב? היא יותר כוסית? 

״לא, אני פשוט לא סובלת אגו נפוח. אני מריחה אותו מקילומטרים. ועל תקרא לי חדשה, יש לי שם״ התעצבנה

-״אז אולי הבובה תגיד לי מה שמה?״ שאלתי

״אחד. לא
שתיים. בובה תקרא לביצים ש׳ך שיהיו בקרוב בהשתלה״ התעצבנה עוד יותר. 

הילדה הזאת העלתה לי ת׳עצבים, הרגל שלי התחילה לרעוד.

-״טוב, תגיד את העונש כי אין לי כוח להישאר פה איתה״ אמרתי

״אממ…טוב, הכיתה שלך היא בהמשך המסדרון וזאת מארחת השעות שלך״ המנהל נתן לה דף 

״ממ.. נראלי שבכללי בכל בית ספר, יש רק 7 שעות״ קלטה את השעה השמינית 

״ביום שלישי 5 וביום שישי 4״ תיקנה
גיחכתי לעצמי

״כן, תראי. פה זה המסגרת הכי חינוכית בכל העולם. פה אנחנו לומדים שעה אחד יותר.״ הסביר

״אתה לא צריך להסביר, יש לי קליטה מצוינת״ אמרה באדישות ויצאה מחדר המנהל.

נשענתי על הכיסא, -״אתה מתכונן להגיד לי מה העונש, או מה?״ שאלתי 

״יש לך ריתוק״ אמר

-״אוקיי״ באתי לקום 

״לחודש״ השלים 

יצאתי מהחדר בעצבנות וקלטתי את החדשה מחפשת את הכיתה 

צחקתי בקול רם 

״משהו מצחיק אותך?״ התקרבה עלי בעצבנות 

-״כן…״ המשכתי לצחוק 

״מה בדיוק״ שילבה את ידייה 

״את״ צחקתיי 

״תאמין לי, אתה מעצבן עד שבאתי לרצוח אותך״ אמרה והלכה 

-״מה קרה? נעלבת?״ צחקתי והלכתי אחרייה 

היא נעצרה והסתובבה ״תאמין לי? כל מי שניסה לשבור את הרוח שלי, נשבר בעצמו״ חייכה חיוך ציני והלכה 

-״אחורה  פנה קדימה צעד. הכיתה ש׳ך פה״ הצבעתי על הדלת שהיה מולי והמשכתי לצחוק 

״ואו וואה. אני מקווה שלא שתית. ולא תודה ולא מקרן לב״ חייכה חיוך ציני אני החזרתי ה והלכתי לכיוון הכיתה שלי

-הפסקה- 

״הילדה החדשה כוסית״ הסתכל עליה מדברת עם רונה

-״כן, אבל מעצבנת אש״ אמרתי בעצבים

״חחח פעם ראשונה שבת מצליחה לעצבן אותך״ צחק