ערס מחונן – 2

"הייי נופרר!" שמעתי צעקה מאחוריי.
הסתובבתי לאחור.
"היי" אמרתי לשני שרצה אליי וחיוך מרוח על פניה.
"מה קורה?" שאלה כשהגיעה אליי.
"הכל מעולה מה איתך?" שאלתי אותה בנחמדות.
"בסדר, איך הולך עד עכשיו..מתאקלמת?" שאלה.
צחקתי, "כן, סוג של.." אמרתי לה בחיוך.
"טוב תשמעי, אני המנהלת של עיתון בית הספר" אמרה בחיוך.
"וואו יפה, את צריכה עזרה במשהו? אם את צריכה עזרה את יכולה רק לבקש" אמרתי לה בחיוך.
אם כבר באתי לעזור כאן לתלמידים, אז אני אעזור עד הסוף. לא רק בלימודים..
היא צחקה . "תודה חיים שלי אבל אני מסתדרת, למרות שרציתי לשאול אותך אם..לאדעת..אם את רוצה להתראיין, בכל זאת, דמות חדשה בבית הספר" אמרה.
חייכתי קצת וצחקתי.
"כל דמות חדשה בבית הספר את עושה כתבה?" שאלתי.
"כן" אמרה.
"אוקיי, אז..בהפסקה הבאה?" שאלתי אותה.
"כן מעולה, ניפגש בחוץ ליד הספסלים" אמרה בחיוך ונפרדה ממני לשלום.
הלכתי לחדר המורים.
המנהלת רצתה להכיר לי את הבת שירות השנייה שתהיה איתי בפרוייקט.
נכנסתי והמנהלת דיברה עם מישהי, אני משערת שזאת היא..
תלתלים שופעים בצבע חום כהה, עיניים חומות ושתי גומות קטנטנות.
"שלוום" אמרה לי כשהבחינה בי.
"היי, נעים מאוד" אמרתי לה.
"נופר, תכירי זאת רוני, והיא חלק מהפרוייקט שסיפרתי לך עליו" אמרה.
היא נתנה לנו להכיר קצת אחת את השנייה.
הלכנו במסדרון,
"את לא מבינה!!! כשהגעתי לפה, ראיתי מישהווו מזה חתיך!" אמרה בהתלהבות כשכבר הספקנו להכיר פחות או יותר.
"חתיך? כולם פה תיכוניסטים!" אמרתי לה.
"זה לא הגיל..זה התרגיל" אמרה צוחקת וקרצה לי.
צחקתי קצת.
"אומייגד!" היא עצרה אותי.
"מה קרה?" שאלתי לא מבינה.
"זה הוא!" אמרה והצביעה על אחד מהילדים שהיו בחוץ.
זה היה הערס הזה ששרק לי…
"הוא??" שאלתי בשוק.
הוא הכי לא נראה הסגנון שלה.
היא הנהנה במרץ.
"רוני, הוא ערס!" הבהרתי לה.
"ערסים-זה-אהבה-!" אמרה. היא לא נשמעת לי כמו אחת שעברה חטיבה,איך לעזאזל היא סיימה תיכון?!
"הוא קטן" אמרתי לה.
"כן זאת כבר בעיה אחרת" מלמלה.
צחקתי קצת.
"בואי נלך להציג את עצמנו" אמרה ומשכה אותי אחריה.
תוך שנייה מצאתי את עצמי עומדת עם רוני ליד חבורה של ערסים וכמה בנות פקצות.
"היי" היא אמרה להם בחיוך.
הם הביטו בנו.
"שלום שלום" אמר זה ששרק לי בבוקר והביט בי! רק בי! מה הוא רוצה?
"אני רוני, אנחנו בנות שירות כאן…חדשות" הסבירה.
"בנות שירות?" אמרה אחת בלונדינית בקול פקאצי שגרם לי עוד שנייה לתת לה אגרוף!
היא חייכה וצחקה מעט.
"כן בנות שירות" אמרתי לה ברצינות, לא מבינה מה ממש מצחיק.
חיוכה נמחק.
"ומי את?" שאל אותו ערס , עדיין לא מפסיק להביט בי.
"נופר" אמרתי.
"הכרתי פעם נופר,היא הייתה כוסית" התערב איזה אחד.
"אבל לא יותר ממך" מיהר לומר.
צחקתי קצת. מפגר.
"עזוב תילדה מאור" אמר לו איזה אחד.
"ילדה?" שאלתי בהרמת גבה.
"בת כמה את?" שאל אותי הערס ששרק לי.
"אז איך אמרתם שקוראים לכם?" העברתי נושא.
לא באלי שידעו שאני קטינה..
"אני שיר" אמרה הבלונדינית ששאלה אם אנחנו בנות שירות.
"טל" מלמלה עוד פקאצה עם שיער חום שהייתה לידה.
"מאור סוויסה" אמר ההוא שאמר שאני כוסית וקרץ לי.
"בואו נקצר עניינים, שיר, טל, מאור, אלירז, קובי, יוסי, אורטל ובת חן" אמר הערס ששרק לי.
"ואתה??" שאלה אותו רוני.
"אני הולך לעשן…" אמר הלך משם.