ערס זה לא רק מילה- פרק שתים עשרה

אני ומוראל לא הלכנו ללימודים נשארנו עם לידור בכול משך היום, בשלב כלשהו בצהריים, בסביבות שלוש מוראל התעייף ונרדם.
כול הערכה שלי אליו גדלה ברגע שהוא סחר לעזור לי עם לידור ולא להשאיר אותו כאן איתי לבד שהוא על סמים.
״אריאלי,״ שמעתי את קולו של מוראל מאחוריי, סידרתי את הארון שלי, לידור ישן לי על המיטה, ומוראל ישן בחדר של מאור.
״מה?״ שאלתי וסימנתי לו לשבת על הכיסא.
״לכי תשני קצת אני ישמור על הפוסטמה,״ הוא אמר ועשה פרצוף נגעל,
״מוראל תפסיק הוא לא גרוע כמו שאתה חושב,״ הגנתי על לידור שהיה ידיד טוב שלי הרבה זמן,
״את מוכנה להסביר לי איך בכלל נהית חברה של הבן זונה הזה?״ הוא שאל והסתכל עלי במבט כעוס,
״הוא נראה לי נחמד, הרגשתי קרבה מאוד נכונה אליו.״ אמרתי לו והמשכתי לסדר את ארוני, נמנעת מלהביט בו,
״איפה הכרתם בכלל?״ הוא שאל, עדיין מעוצבן,
״מוראל נו חאלס, הבנתי את הנקודה בסדר? אני לא יתקרב אליו יותר וזהו.״ אמרתי ועכשיו הסתכלתי עליו, והוא הסתכל עלי במבט המום.
כמובן, זאת הפעם הראשונה מאז שהכרתי שהשתמשתי איתו בטון הזה,
״מה נסגר איתך?״ הוא שאל והתיישב שוב,
״תפסיק מוראל.״ אמרתי והרגשתי שהדמעות שוב עולות, הוא גיכח והסתכל עלי,
״להפסיק מה? לשאול את חברה שלי למה היא מסתובבת עם מסוממים?״ הוא שאל ולא נתן לי אפילו לענות,
״מה חשבת שאני אשתוק? שאני יסתכל איך את מסתובבת עם אמריקאי טמבל שמאוהב בך עד מעל הראש?״ הוא שאל והרים את קולו מעט.
הרגשתי דמעות מלוחות יורדות בשובלי לחיי ומגיעות עד לצווארי, אך המשכתי לסדר את הארון עם הגב למוראל,
״אריאל אם לא הייתי נכנס לבית הבן זונה הזה היה אונס אותך את מבינה את זה?״ הוא שאל והרגשתי את נשימותיו על עורפי,
״מה אתה מצפה ממני לענות מוראל?״ אמרתי בקול חלש והסתובבתי אליו, מתנשמת במהירות, דבר שקורה פעמים אחדות,
״שתגידי שאת מצטערת?״ הוא שאל וניסה להסתכל עלי במבט תקיף, מה שלא כול כך הלך לו כי הוא הרים את ידו והחל מנגב את דמעותיי.