ערס זה לא רק מילה-פרק שמיני

״אתה לא חייב להיות כזה אתה יודע,״ אמרתי ללידור כשישבנו במסעדה מפנקת,
״אני לא חייב, אני רוצה,״ הוא אמר ולקח עוד ביס ממנת הבשר שהייתה מונחת לפניו.
״אתה חושב שזה נחוץ?״ שאלתי אותו,
״כן אריאל, אני חושב שזה נחוץ לעבוד גם כשיש כסף,״ הוא אמר בציניות מובהקת,
״זה לא מצחיק, יש לך כסף מההורים אז למה צריך לעבוד?״ שאלתי בחיוך,
״אני רוצה לעשות טיול לפני הצבא.״ הוא אמר, שתיתי עוד שלוק ממיץ התפוזים שהזמנתי,
״למה לא אחרי?״ שאלתי אותו, הוא הוריד את הראש והחיוך ירד מפניו,
״חתמתי על תעודה,״ הוא פתח, הסתכלתי עליו ולא אמרתי כלום, מסמנת לו להמשיך,
״שאומרת שאחרי שהתגייסתי בישראל וסגרתי שם שלוש שנים אני צריך לחזור לאמריקה לשנתיים שרות.״ הוא אמר והייתי בשוק,
״או מבצעי ,או כלכלי ,או מרחבי.״ הוא המשיך וחיוך קטן התגנב לפניו,
״אתה אופטימי?״ שאלתי בשוק,
״אני אוהב את להיות בארץ, אין שום ספק אבל אני מתגעגע למשפחה,״ הוא אמר וחייכתי,
״כמה אחים יש לך?״ שאלתי עדין מחייכת,
״יש אחד שגדול ממני ג׳ון קיצור של גונתן, ושתיים קטנות ממני, מלי וים, מלי קיצור של מלודי, וים כי היא נולדה בארץ,״ הוא אמר וחיוך גדול התנוסס על פניו,
״אני באמת מתגעגע.״ הוא אמר וסיים את השיחה כשהוא מבקש חשבון.

״בוקר טוב,״ פתחה המורה בחיוך,
״היי המורה,״ צעק אליעד מהכיסאות האחורים,
״בוקר טוב אליעד,״ המורה החזירה לו.
״חבר׳ה תהיו איתי בפוקוס לכמה דקות,״ היא אמרה והסתכלה על כולנו במבט רציני,
״השנה בית הספר פתח פרויקט, שני תלמידים מכיתה י'ב מתחברים, שני תלמידים מכיתה י'א מתחברים ומחברים שתי קבוצות ביחד.״ היא אמרה וכולם התחילו עם הלחשושים,
״חבר׳ה פוקוס,״ היא הרימה את קולה, והרוב המוחלט של הכיתה השתתק,
״אתם תקבלו נושא לעבודה, כול רבעיה והנושא שלה ותתחילו להגיש על הנושא עבודה בעוד חודשיים וחצי מהיום.״ היא אמרה בהחלטיות,
״אני חשבתי על שתי דרכים לצוות אתכם ביחד, האחת, אני אבחר ואז סיכויים רבים שתצאו עם מי שאתם לא מעדיפים, האפשרות השניה זה הגרלה,״ היא אמרה,
״מה אתם מעדיפים?״ היא שאלה, וגן החיות התחיל לנהום, צעקות ״הגרלה״ נשמעו מכאן ומשם, ומספר ילדים צעקו ״תבחרי ושחררי אותנו״ או ״תבחרי את רק אל תשגעי״.
בסופו של דבר המורה אמרה שהיא תבחר ותשחרר אותנו לשעה הקרובה רק אם נהיה בשקט,
״אליעד,״ היא נבחה עליו והוא הפנה אליה את מבטו, ״שקט,״ היא אמרה בנועם,
״בואו נעשה את זה לפי הרשימה,״
״הראשון, מוראל אוחיון,״ היא אמרה ומוארל הסתובב והסתכל עליה, ״אור קראווני,״ היא אמרה והוא הסתכל על תלמידי ותלמידות הכיתה, מתלבט האם צוות לנער או לנערה,
״אני,״ אור הרימה את ידה.
אור הייתה ילדה לא נחמדה, הן במראה והן באופי, יש לה עור פנים חיוור ולבן כסיד, עיניה כחולות ובהירות תואמות במושלמות לגוון פניה ופיה היה דק וישר.
״כול הזוגות שאני קוראת מוזמנים לצאת מהכיתה עד אחרי ההפסקה,״ היא אמרה ומוארל קם בהתלהבות.
היא המשיכה את כול הרשימה עד שהגיעה אלי, כך שכול הכיתה כמעט והתרוקנה,
״אריאל מזרחי,״ היא אמרה והפנמתי את מבטי לכיוונה,
״את עם..״ היא התלבטה למספר שניות והסתכלה על כול תלמידי הכיתה, זמן שאני התפללתי שלא תצוות אותי לאליעד,
״אריאל את תהיה עם אליעד,״ היא אמרה בחיוך קטן ואני הסתכלתי עליה במבט המום,
״הוא ילמד ממך המון דברים.״ היא אמרה ועברה הלאה.