ערס זה לא רק מילה- פרק עשרים ואחד ואחרון

נקודת המבט של מוראל:
״אליעד איפה אתה?״ שאלתי מבעד למוזיקה הרמה,
״אמא שלי איבדה את הנשימה, עכשיו.״ הוא אמר ושמעתי את הבכי בקולו.
״לעזאזל,״ מלמלתי לעצמי,
״מוראל תהנה ביום הולדת שלך נדבר אחר כך,״ הוא אמר לי וקינח באפו,
״מי איתך?״ שאלתי מתעלם מדבריו,
״אופק,״ הוא אמר,
״מתי היא נפטרה?״ שאלתי נלחם בדמעות שאיימו לצאת,
״שעה.״ הוא אמר ושמעתי את קולו נסדק,
״אתה מבטיח להיות עם אופק?״ שאלתי אותו כדי להיות בטוח.
״מוראל תהנה שם אל תשגע את הראש.״ הוא אמר לי,
״ביי אליעד,״ אמרתי וניתקתי,
״מה קרה עם אליעד?״ אריאל שאלה מאחוריי,
״אמא שלו איבדה את הנשימה.״ אמרתי ונשענתי על הגדר בחוץ,
״מה?״ היא שאלה בשוק מובהק,
״כן, היא הייתה מונשמת ומורדמת שלוש שעות היא נפטרה לפני שעה.״ אמרתי וקברתי את ראשי בין ידי,
״בוא תראה את מה שקניתי לך,״ היא אמרה לי.
״איפה זה?״ שאלתי אותה הולך אחריה,
״בחדר מאחורה.״ היא אמרה וחיוך כדאי התפשט על פניה, חייכתי גם אני חיוך קטן והתקדמתי אחריה.

״זה מדהים.״ אמרתי מסתכל על השרשרת המוזהבת שהיא קנתה לי, היה לה חוט מושרך ומצופה בזהב כהה,
״זה לא הכול,״ היא אמרה מתקדמת לכיוון שקיות המכילות מתנות שקיבלתי, היא הרימה שקית והוציאה מתוכה קופסא ירוקה,
״קח,״ היא אמרה והושיטה לי את הקופסא, לקחתי אותה מידה של אריאל ופתחתי אותה, למולי נגלה בושם יקר שאני אוהב,
״התחרפנת.״ אמרתי בשקט וחייכתי,
״מזל טוב מוראל,״ היא לחשה בחזרה והתקדמה לכיווני,
״אני אוהב אותך אריאל.״ אמרתי ונישקתי לפיה בחוזקה.