ערס זה לא רק מילה- פרק ארבע עשרה

״היי,״ אמרתי לו וראיתי שהוא נבהל,
״מה לעזאזל״ הוא מילמל ולאחר מספר שניות הוא הבין,
״בן זונה,״ הוא אמר,
״מוראל אנחנו יכולים לדבר?״ שאלתי אותו,
״על מה?״ הוא שאל בחזרה,
״מוראל לאלף עזאזל תפסיק לרגע עם האגו המזדיין שלך ותדבר כמו ילד בוגר!״ עניתי ביאוש והופתעתי מטון הדיבור שלי,
״את משגעת אותי אריאל! את מבינה את זה? את משגעת אותי״ הוא צעק והחזיק את פניי בין ידיו,
״על מה אתה מדבר מוראל?״ שאלתי בקול חלש,
״אני כבר חודש לא מדבר עם אף אחד, אמא שלי כבר חושבת שהבן שלה נהיה קוקסינל, חודש אני יושב וחושב כמה בנות אני פאקינג יכול לזיין אבל לא עושה את זה, את יודעת למה?״ הוא צעק ובאותו הרגע הדבר היחיד שרציתי זה להרגיש את השפתיים שלו על שלי,
״בגללך.״ הוא לחש,
״למה אתה לא פשוט עושה את הצעד ששנינו רוצים בו?״ שאלתי אותו בלחישה,
הוא הסתכל עלי וחייך, וסוף כול סוף, חודש ששנינו לא הרגשנו את הקרבה הזאת, הנשיקה המיוחלת הגיע.
שפתיו נחתו על שפתיי ונעו בצורה לא מתואמת כלל אך השאירו טעם של עוד.

״מוראל תוריד אותי,״ צחקתי צחוק מתגלגל שמוראל הרים אותי על כתפיו והכאיב לעצמות הבטן שלי,
״היית מתה,״ הוא אמר וחיזק את אחיזתו,
״אבל זה מכאיב לי,״ חייכתי, עדין.
בכול רגע שאני עם מוראל אני צוחקת, הוא גורם לי לחייך ולהיות מאושרת.
״בן של זונה,״ מוראל מלמל,
״תפסיק מוראל,״ אמרתי לו והוא הוריד אותי, לא מבינה מה יש לו ולמה טון הדיבור שלו השתנה בשניות.
״בן של כלב,״ מלמלתי שראיתי מי עמד מולי,
״אריאל.״ לידור אמר לי מתקרב לאיטו,
״תתרחק יחתיכת אדיוט,״ מוראל אמר לו וגונן עליי בגופו,
״אריאל אני רוצה לדבר איתך.״ הוא אמר לי, נענתי את ראשי לשלילה, מסתכלת על מוראל שמחבק אותי חזק ולא עוזב,
״חתימה? פוסטר?״ מוראל שאל את לידור שעמד והסתכל עלינו במבט ממושך,
״ממך? אני אוותר.״ לידור זרק ביובש ופנה לדרכו ולאחר שתי שניות שהוא הלך באיטיות הוא הסתובב שוב,
״אני ואת כבר נדבר!״ הוא אמר והלך שוב.