ערסית והוא??? הקדמה+ פרק 1 (ניסיון)

הי טוב אז הפסקתי את "אז מה הקסם, גלי לי את הסוד" וזה סיפור חדש אני מקווה שתאהבו. הוא לנסיון אז בבקשה תגיבו אם אתם רוצים שאני אמשיך אותו או לא

אהלן כפרות אני מאיה, אני בת 16 כיתה י', שיער חום קצר קרה והמאחורה גאלח משו יפה רצח ועינים חומות.. לא משו מיוחד 1.61 אני לא חושבת שאני רזה במיוחד אבל זה לא מפריע. אני לא אנורקסית אבל לא שמנה ממש אני מלאה+ . יש לי נזם והליקס שניהם בצד ימין שבאותה אוזן של לי 2 חורים ובשמאל 3 אפשר להגיד שאני סוג של ערסית אבל סיגריות ואלכוהול לא בא בחשבון! תאמת שגם אם אני ארצה החברים לא יתנו לי הם שומרים עלי.. חח פעם אחד מישהוא חדש רצה "להתקבל" לחבורה שלנו מה שכמעט הצליח עד שכשישבנו בפארק והוא הציע לי בירה.. מה שכן בבית אני משתדלת לא לדבר כמו שאני עם חברים למה אבא יתעצבן והפתיל שלו קצר.. טוב חח גם אני כזאת.. אני אשכנזיה אבל אם מישהוא מעצבן אותי.. וועאלדי אני ניהית כמו מרוקאית שאכלו אצלה לחם בפסח.. החיים שלי זה מוזיקה אני מתה על: "בן אל תבורי", "לאלי אספוסיטו", "אוסטין מאהון" ומי שהחברות הכי טובות שלי ואני הכי אוהבות זאת "דמי לובאטו" החברות הכי שלי הן:
לאחת קוראים דנה: בת 15 כיתה ט' 1.70 יש לה שיער חום ארוך ועינים מתחלפות מידי פעם אבל לרוב ירוקות. היא אפשר להגיד "חנונית" היא חרשנית משו פחד ולצאת זה לא ממש ה"קטע" שלה.. אבל מכיתה א' אנחנו חברות לא משנה מה וכמה אנחנו "שונות"
לשניה קוראים הילה אבל אני קוראת לה "סאקא" או "סאקס" בגלל השם משפחה שלה "סאקא": היא בת 17 כיתה י"א 1.57 יש לה שיער שחור חלק עד אמצע הגב ועיניים חומות. היא שחומה כזאת אבל מהממת. איתה אני חברה בכיתה ד'. היא אחת שיותר שומעת רוק ולובשת שחור. היא במגמת אומנות מה שכל פעם שאנחנו ניפגשות היא חופרת על כמה שהמורה זבל ושהיא רוצה לפרוש אבל היא אוהבת אומנות אז לא.. היא גם סקייטרית.
אנחנו די שונות אחת מהשניה שלושתינו אבל זה מה שאני אוהבת חח בבצפר אנחנו הולכות יחד והכל אבל בהפסקות כל אחת עם החברים שלה. ובסופשי"ם ובחופשים לרוב אנחנו יחד.
יש לי עוד חברה טובה קוראים לה ניצן: בת 18 1.54 היא בלונדינית עם תלתלים ועיניים חומות. היא לא ערסית או חנונית או משהוא כזה.. היא "רגילה" כזאת.. אבל אני מתה עליה יש ביננו צחוקים מוזרים כאלה שאי אפשר להסביר..
אף אחת מהן לא ב"חבורה" שאני נמצאת בה. אנחנו 5 ילדים, 4 בנים ואני. זה לא מפריע לי תאמת בכלל בחבורה יש את:
רביד או "אמסלם" אנחנו קוראים לו כי פעם הוא קרה למורה בשם משפחה שלו מה שקצת עצבן את אותו מורה… קיצר רביד בן 16 כיתה י"א 1.85, יש לו שיער שחור מוהיקן ועינים ירוקות. תמיד עם כיפה לא משנה מה (חוץ מבלילה) יש לו קוביות, עגיל בגבה, הליקס, חור בכל אוזן ובשניהם יהלומים גדולים ועגיל בלשון. יש לו אמא כפרה עליה. הוא מכבד אותה ככה שרק אם מעזים להגיד את השם שלה או כל דבר שקשור אליה… וואה וואה.. כן גם עלי הוא שומר בצורה קשה אבל אני מתה עליו! אני מתה גם על אמא שלו כמו חברות אנחנו.
תומר או "טוטו" תאמת אין לי שמץ למה אנחנו קוריאם לו ככה.. הוא בן 16 כיתה י' הוא איתי בכיתה.. הוא ה"בעייתי" בחבורה.. 1.77 שיער חום מוהיקן ועיניים אפורות תמיד עם כיפה ושרשרת מגן דוד. עגיל בלשון ובאוזן שמאל יהלום. אמא שלו כפרה עליה אני מתה עליה.
יקיר או "קוקס" למה פעם היה לו שיער ארוך ארוך ותמיד הוא היה אוסף אותו לגולגול עד שמישי שאלה אותו למה הוא עם קוקס ומאז ככה אנחנו קוראים לו. עכשיו יש לו שיער קצר שחור. עינים כחולות. כיפה ועגיל בגבה. הוא שזוף טבעי. משו מהמם רצחח הוא 1.80 בן 18 כיתה י"ב אבל כנראה משאירים אותו שנה כי הוא ולימודים לא ממש בא יחד.. הוא גם הכי גדול בחבורה.
ואחרון חביב דוד הוא הכי קרוב אלי הוא אח בלבב רציני הוא בן 17 כיתה י"א 1.87, שיער שחור פחם תספורת מוהיקן עיניים שבהתחלה כחולות ואז ניהיות ירוקות משו מושלם בצורה הזויה. הוא הכי שומר עלי מכולם לרוב הוא גם מסיע אותי אחרי בצפר הביתה כי הוא רוצה לדעת שאני הגעתי בסדר. תמיד עם כיפה ושרשרת מגן דוד. יש לו הליקס, ועגיל בלשון. הוא הורס! יש לו אמא שכמו אמא שלי אנחנו יושבות יחד, רואות טלוויזיה, מבשלות, הכל נראלי..
קיצר זאת החבורה שלנו האנשים הכי קרובים אלי. יש בנות שצוחקות עלי בבצפר שאני עם הבנים אבל לא אכפת לי בשיט!

הי.. אני ערן בן 17 כיתה י"א. יש לי כמה חברים טובים אבל הכי טוב הוא תומס. אני 1.86 שיער בלונדיני קצוץ ועייניים חומות. אני סוג של "חנון" כביכול אבל כן יש לי רגעים שאני הכי יוצא למסיבות והכל. יש אחת שאני רואה הרבה בהפסקות היא באה לכיתה שלי כדי לראות את דוד אנחנו באותה כיתה אבל אף פעם לא ממש דיברנו.. היא תמיד איתם מה שלא ממש נותן לי להתקרב אליה למה מי שרק מתסכל עליה הם ישר חוטפים עצבים. היא ידועה בתור ה"חולשה" של ארבעתם מה שלא ההיתי קורא לו חולשה כלכך כי הם מתעצבנים במקום להיפגע או משו.. תאמת שכל מי שרואה אותה בהתחלה לא יחשוב שהיא חברה שלהם מה שקצת מוזר כי היא לא נראת מהסוג שלהם…
תומס איתי בכיתה הוא בן 17 יש לו שיער שטני ועינים חומות. הוא ביישן אבל אני מת עליו הוא אח בלב.
פרק 1
נ.מ. מאיה
התעוררתי בבוקר כמו כל יום מאבא שלי שעובר במסדרון ליד החדר שלי ומדליק לי את האור. זה מרושע מאודד.. כמו זומבי ניגשתי לפלא וכמובן הייתה לי הודעה מדוד:
"בוקר טוב אהובה ייאלה עוד חצי שעה אני בחוץ אז תתארגני" גיכחתי שקראתי את ההודעה כי תמיד הוא כותב אותו דבר אבל אני זאת שמחכה לו..
לבשתי חולצת בצפר בנים כזאת קצרה וסקיני שחור גבוהה ככה שמותניים שלי לא בולטים כלכך.. וואנס ירוקות יפות כאלה. סידרתי תיק, לקחתי מפתחות, מטען, אוזניות וכסף. איך שיצאתי ראיתי את דוד וכמובן איך שהוא ראה אותי הוא כיבה את הסיגריה. הוא בחיים לא עישן לידי ולא יעשן. התקדמתי אליו והוא ישר חיבק אותי ונתן לי נשיקה בראש פתח לי את הדלת ונסענו. "דוד באלך היום לבוא אלי? ההורים יוצאים ולא בלאי להיות לבד"
"סבבה"
שאר הנסיעה שמענו שירים ודפקנו פרצופים מוזרים אחד לשני כמו כל בוקר. שנכנסנו לבצפר ישר ראיתי את אמסלם, קוקס וטוטו מעשנים אבל איך שהם ראו אותי ישר כיבו את הסיגריות.. בוקר רגיל לחלוטין. הם ליוו אותי לכיתה וכל אחד נתו לי נשיקה בלחי חוץ מדוד שמחץ אותי למוות חח אין אין דקה הוא לא יכול בלעדי.
נכנסתי לכיתה וישר היה צלצול.. שעתיים מטמתיקה על הבוקר אין אין שונאת את החרא הזה כאילו למה שטריגונומטריה תעזור לי בחיים??? אני לא רוצה להיות מתמטיקקית או איך שלא אומרים את זה..
אחרי שעתיים מייגעות ביותר של מטמתיקה בעע יצאתי לכיוון הכיתה של דוד שכמובן ההיתי צריכה לחכות כי המורה דיבר איתו.. סעמק המורה שלו לאנגלית כלבה כל פעם שהוא נושם היא דופקת לו עונש. איך שהגעתי ראיתי איזה ילד מסתכל עלי בזמן שהוא יוצא מהכיתה. חייכתי לשניה והזזתי את הראש לכיוון דוד אבל הוא לא היה שם. איפה הוא לעזאזל ראבק אני רעבה מתה.. פתאום הרגשתי שאני באוויר ודפקתי צרחה חח ישר הורידו אותי והבנתי שזה דוד.. מסכן האוזן שלו…
"אוחח מה צעקת ככה????? הרגת לי תאוזן"
"נו פעם הבאה אל תפתיע אותי ככה" חח מסכן
"טוב ייאלה בוא אני מתה מרעב ונשאר עוד רבע שעה אז ייאלה" אמרתי ומשכתי אותו לקפיטריה

נ.מ. ערן
התעוררתי כרגיל והכל הלך כמו כל יום אבל הרגשתי שהיום הולך לקרות משו שונה.. שהגעתי הכל היה כמו כל יום הגעתי חצי שניה לפני הצלצול ואחרי שעתיים של אנגלית ראיתי אותה בדלת שוב מחכה לדוד כנראה בהיתי בה שפתאום היא החייכה לשניה והסיטה את מבטה.
הלכתי לקפיטריה לקנות לאכול ובדרך דיברתי עם תומס