ענתי

אני אוהב להיזכר בכל מיני החמצות שקרו לי, אין כמוני ,רק אישיות משכמה ומעלה ונהורה יכולה להודות בכישלונות, אם אדע לקחת את עצמי בקלות, לא לעשות מכל דבר דרמה החיים יהיו קלים יותר,
חזרנו מהים בשעות הצהריים אחרי יותר מדי שעות בשמש, התיישבנו בקפה קצת עייפים ושקטים, פתאום מופיעה לידינו ענתי, מצטרפת לשולחן ומייד החלה לדבר במהירות ,ללא סימני פיסוק, בקול רם ובליווי צחקוקים רבים , האם מצב רוחה הייה משופר ? או אולי הייתה עצובה וניסתה לכפות על מצב רוחה הירוד? , או אולי הייתה מבוסמת מעט?, לאט לאט היא מצליחה לעורר אותנו ,השיחה מתעוררת , חיוכים נראים ומצב הרוח משתפר מסביב לשולחן ,
כל הכבוד ענתי אני מהרהר , השכחת מאיתנו את העייפות , שיפרת במהירות את מצב הרוח. אני מחבב אותה, יש לנו היסטוריה ארוכה, שתינו עוד קפה , אכלנו עוד קינוחים והצחוקים מסביב לשולחן גוברים והולכים, פתאום ענתי מניחה את ידה על ברכי החשופה וסחה " אתה כל כך שזוף, יפה ובתול האם אתה פנוי הערב בשבילי ?" , כולם צחקו, ומי הסמיק עד שורשי שערותיו? כמובן אני, הפנייה שלה הייתה בדרך היתולית , בכל זאת מאד נעם לי ,
את ענתי הכרתי לפני כחמש שנים , היא באה לבקר את אלה ידידתה במשרד בו עבדתי, מרחוק ראיתי מיני קצרצר , התקרבתי באיזו אמתלא שאיני זוכר , מקרוב ראיתי את החולצה ההדוקה שבקושי הכילה את החזה הגדול, אבל אי אפשר הייה להתעלם מעיניה הירוקות שנראו כמו שני זרקורים באישון לילה, החלפנו כמה משפטים קצרים והיא עזבה. אלה מייד ניגשה אלי ושאלה מה דעתי על ענתי, " דעתי מאד נוחה היא פצצה " אמרתי, קיבלתי את מספר הטלפון שלה,
למחרת יצאנו לבית קפה דיברנו, צחקנו ואחזנו ידיים. לא ידעתי על מה להסתכל קודם על החזה או על העיניים, עוד לא הספקנו לאכול את הקינוח וענתי בחוסר סבלנות ובעצבנות ביקשה שנמהר לדירתי, כל הדרך נראתה חוששת , ומדי פעם אחזה בידי והניחה ראשה על כתפי כמחפשת הגנה. שאלתי אותה " האם הכול בסדר האם את מתחרטת ? האם את רוצה ללכת למקום אחר? " " נהפוך הוא אין לי סבלנות אני כבר רוצה להיות במיטה איתך ".
לא כל יום אומרת לי בחורה מושכת כזאת כאלו דברים, למעשה אף פעם לא אמרה לי בחורה כזאת כאלו דברים. הגברתי את המהירות , בתוך הדירה לא בוזבז זמן לריק כמה נשיקות וידי חופנים את שדיה הנפלאים, ענתי החלה לרעוד וגופה הפך קשה , כל שריריה מתוחים כולה יבשה ועיניה פתוחות באימה, " מה קרה ? " אני שואל ועוצר, " תמשיך תמשיך " היא אומרת, אך אני מרגיש שהיא ממש קפואה, ואז היא אומרת " אני עדיין בתולה , כבר ניסיתי כמה גברים אך כל פעם ברגע האחרון אני חוששת, סיפרתי לאלה והיא המליצה עליך , לכן באתי למשרד לראות אותך, " " הסירי כל דאגה, את עדיין צעירה , זה טבעי, תצלצלי אלי שתגדלי," החזרתי אותה לביתה בשתיקה,
למחרת במשרד אלה שוטפת אותי " איך אתה לא מתבייש בחרתי בך כי ידעתי שאתה בחור רגיש, לא כמו האחרים, אני ממש מאוכזבת ממך, בחורה במצוקה ואתה לא מוכן להשקיע, תצלצלי שתגדלי, תתבייש לך. " אכן התביישתי , לא התנהגתי כראוי , ובחורה מושכת ויפה כזאת , הייתי במרחק סנטימטר אחד מהארץ המובטחת ,מה נפלתי על הראש?, למחרת חיכיתי בסבלנות ליד ביתה של ענת , כשהגיעה מסרתי לה זר פרחים קטן והתנצלתי , דיברנו ודיברנו היא הסבירה ואני הקשבתי , בסוף הערב היא הייתה רגועה ובמצב רוח משופר , הצעתי שנלך לדירתי , אך ענתי הכריזה " הכול אבוד הרגע עבר לבלי שוב , נישאר ידידים ".
הזמן חלף מדי פעם נפגשנו ,שמרנו על קשר , ענתי רק הפכה יותר נשית ויותר מושכת , מדי פעם ניסיתי להתקרב חשקתי בשדיה המפוארים , אך היא בשלה " אנחנו ידידים ". החיים זרמו להם שמעתי על חברים שהיו לה ללילה על חברים שהיו לה לשבועות , הפסקתי לנסות , אנחנו ידידים אמרתי גם אני , כמובן שאני מעמיד פנים אין גבר בעולם שהוא בידידות עם אישה אטרקטיבית שהוא לא זומם כל הזמן איך ………לה את הצורה. מדי פעם הייתה מספרת לי על הרפתקאותיה המיניות בתוספת פרטים עסיסיים שהיו גורמים לליבי להחיש את הקצב.
ערב אחד ישבנו בבית קפה קטן ורומנטי ברחוב אבן גבירול , שתינו יין מוסיקה נעימה ניגנה ברקע , היא אחזה בידי והייה נידמה לי אולי היא כן ,אבל לא אמרתי מאומה, שבוע לאחר מכן פגשתי את ענת ליד סניף הבנק ברמת גן, " איזה טמבל אתה מה עוד צריך להגיד ולעשות כדי שתיקח אותי למיטה ? " " כלום את לא צריכה לעשות , אני מוכן בואי עכשיו " " הכול אבוד הרגע עבר בלי שוב , מעכשיו ידידים בלבד " היא אומרת, שמעתי את המשפט הזה פעם , כל מאמצי לקלקל את הידידות עלו בתוהו, נשארנו ידידים.
בקיץ הבא ענתי ואני יצאנו כמובן כידידים לחופשה בקלאב מד קורסיקה, הרבה צרפתים והרבה צרפתיות, התחברנו לקבוצה נחמדה אכלנו איתם צהריים , גמגמנו בצרפתית הם גמגמו באנגלית, אחרי האוכל פנינו לחוף, חלק מהצרפתיות החמודות הורידו את החלק העליון של הבגד ים וחלק מהצרפתיות החטובות הורידו הכול, ענתי נשארה עם כל חלקי הבגד ים, הלכתי לטייל לאורך החוף, נוף מרהיב עין נגלה לעיני, מפרצונים קטנים סירות מפרש מחליקות על הגלים הקטנים, כשחזרתי לחלקת החוף שבו התמקמנו ראיתי מרחוק את ענתי במהירות לובשת את בגד הים שלה, בחדר לאחר המקלחת ענתי מבקשת ממני להסתובב , " אני צריכה להתלבש " " איך זה שהשתזפת ללא בגד ים בהעדרי ? ועכשיו את מבקשת ממני להסתובב , מדוע את מתביישת לידי ? , את נועזת רחוק ממני , " " אתה יודע אנחנו ידידים " , אחרי ארוחת הערב פנינו לאזור הריקודים, זוג צרפתים פיזזו בסמוך, הבחורה הצרפתייה פונה אלי ואומרת " אני בטוחה שאתם לא זוג , אתם רק ידידים " " איך את יודעת ? " " גם אני באתי עם ידיד ואני מרגישה שאתם מתנהגים באותה צורה " "כל הכבוד לכושר האבחנה שלך " ואז בחיוך קטן של צרפתייה קטנה שסיכה כחולה התואמת את צבע עיניה היא אומרת " אתה תרקוד איתי וידידתך תרקוד עם ידידי " , לאכזבתי ענת הסכימה מייד לחלופין, אחרי כשלושה ריקודים ענתי פונה אלי " הלילה תישן בחדר עם הצרפתייה ואני אישן עם הצרפתי , אני רוצה לנסות , לא הייתי אף פעם עם גבר גוי " ,עברתי לחדר של הצרפתייה,
במשך השבוע ענת ואני שיפרנו את הצרפתית שלנו , לא יכולתי להתלונן , צרפתייה קטנה וגמישה השתדלה להנעים את זמני ביום ובלילה, אז מדוע מצב רוחי ירד מיום ליום?
עברו שנים, ובאחד הבקרים קפצתי לביקור אצל ענתי וביתה החמודה, שתינו קפה , התעדכנו בחדשות האישיות האחרונות שלנו, מטפלת עטפה את הילדה בבגדים חמים ויצאה איתה לטיול בגן השעשועים, ענתי עוזבת אותי בסלון " מייד אשוב אל תלך לשום מקום ", היא חוזרת לבושה בחלוק קצר קליל קיצי ,כפתור או שניים פתוחים, " בעלי כבר עשרה ימים במילואים במדבר ", היא מתקרבת מאד קרוב , עיניה אמרו הכול השפתיים שלנו הלכו וקרבו , ידעתי שעוד רגע קט ידידות של שנים תיהרס לעד , לא חשבתי על מוסר , למעשה לא חשבתי בכלל , ואז שנשאר מילימטר קטן בין השפתיים נפתחת הדלת, לא , זה לא הבעל עם הרובה המגיע לביתו לחופשה בלתי צפויה , זו המטפלת והילדה , " התחיל לרדת גשם אז חזרתי אם את רוצה אקח אותה לביתי " , " לא צריך תישארו פה " " לא אל תלך , אני אכין אוכל לילדה והיא נרדמת להרבה זמן " אומרת ענתי ומשפילה את עיניה היפות, " הכול אבוד הרגע עבר לבלי שוב " אמרתי, אני הגיבור הגדול , ובלב מדמם פניתי לכיוון הדלת, ענתי בחיוך אומרת " שמעתי כבר את המשפט הזה כמה פעמים " , נשארנו ידידים , הילדה הקטנה של ענתי מתגייסת בשבוע הבא לצבא ההגנה לישראל, לא היינו קרובים לשום רגעים, היום שאף אחד לא שומע אני שואל את עצמי האם היו פה החמצות ? או אולי הרווחנו ידידות שעדיין לא תמה של שנים רבות ?, סתם , אני עדיין זומם כל העת ל………את הצורה.