" עם כל הרגשות שלי אלייך ,תגידי למה חשבת שאני לא אוהב…" הקדמה + פרק 1

★הקדמה ★

-אוריאן לוי – בת 16 וחצי,שיער חום בהיר,עיינים ירוקות,אוריאן היא ילדה עקשנית וכשהיא רוצה משהו היא משיגה אותו,לא סנובית בכלל וגם לא מפונקת כזה,יש לה את האופי של אח שלה התאום ליאור,הרבה בנים רוצים אותה אבל היא רוצה רק אחד
מאז גילה הקטן תמיד נדלקה על החבר הכי טוב של אחיה דניאל,אריאל…
יש לה חברה טובה בשם לינוי,היא יחסית ילדה עשירה,רזה ומלאה במקומות הנכונים,קורה לה להתעצבן הרבה כשהיא עצובה ולפגוע ביקרים לה,אבל החברים שמסביבה כבר הסיפקו להכיר אותה והבינו אותה…
היום סוף סוף הגיע החופש שהכי חיכתה לו,ממחר היא מגיעה למחנה קיץ שנמצא בבוורלי הילס (אם אין נגיד ויש,זה רק סיפור חח ♥)
כמה שכנעה את ההורים שלה ללכת לשם,ואחרי הרבה שכנועים ובכי הסכימו לה ללכת אבל בתנאי שאחים שלה ילכו גם,וזה עוד יותר נותן לה להנות כי אריאל יהיה…

-דניאל לוי- בן 17,קוצים,ועיינים ירוקות,סטציונר,אהבה זה כבר לא בישבילו,אחרי שזאת שהוא אהב בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו,בזה הוא כבר לא מתעסק
הרבה אנשים מפחדים מדניאל,כשזה בנוגע לאחים שלו או חברים שלו אין לו רחמים
הבנאדם האחרון שפגע באוריאן באחת המסיבות שהלכה,נשאר בבית חולים כמה חודשים,כמובן זה עשה לו הרבה בעיות עם המשפחה ועם המשטרה,בגלל שחששו שהוא כמעט הרג את אותו אחד הוא היה בתנאי,אחד שתמיד כאן בישבילו הקרובים לו,החבר הכי טוב של זה אריאל,מאז שהיה קטן הם חברים טובים,תמיד אהבו להציק ביחד לאוריאן

-ליאור לוי – בן 16 וחצי,תספורת מארינס,עיינים ירוקות,ועגיל בגבה,גדול מאוריאן בעשר דקות,אוהב את החיים ולרגע לא נח,סוג של ערס כזה,שותה הרבה,מעשן,מכבד בנות שמכבדות את עצמן,תמיד יצא למסיבות,הוא יותר שובב מאחיו הגדול דניאל,תמיד מנסה להיות המושלם אבל לא כזה מצליח,מקנא באחיו הגדול שתמיד בנות סביבו יותר,והקטעים המעצבנים שכולם קוראים לו האח הקטן של דניאל
מי שתמיד כאן להרגיע אותו זאת אוריאן,איתה הוא תמיד יכול לדבר,ועל הכל,תמיד ידאג לה לא משנה מה,מתלהב שהוא הולך למחנה קיץ הזה

-אריאל גטה- בן 17.5,חצי צרפתי וחצי מרוקאי,שיער שחור,ועיינים כחולות,כל הבנות מתות שהוא יסתכל עליהן,תמיד היה הכי חתיך בין כל החבורה,אחד שמכבד בנות שמכבדות את עצמן,שותה,מעשן,לא מפחד מאף אחד,ברגע ששומעים אריאל ודניאל זה כבר בעיתי,המורים והמנהל תמיד מתלוננים וזה רק הורג אותם מצחוק,אריאל הוא כמו בן משפחה למשפחת לוי,תמיד כאן בישביל החשובים לו,ומגיל קטן אהב להציק עם דניאל לאוריאן

-לינוי ישראל- בת 16.5,שיער בלונדיני,עיינים כחולות,אוהבת ערסים,מנסה להדליק כל בן,היא מעשנת ושותה במסיבות,אוריאן החברה הכי טובה שלה,תמיד כאן בישבילה,היא לעולם לא מתכוונת לדרדר את אוריאן,כל החודשים האלה עבדה כדי לשלם על המחנה הזה,הוריה נהרגו בתאונה לפני חמש שנים,והיא גרה עם אחותה הגדולה שנשואה ויש לה ילדים.
החיים של לינוי קצת מסובכים,הנושא של ההורים שלה תמיד הכי רגיש,המחנה הזה יעזור לה קצת להשתחרר…

●אוריאן●

סגרתי את התיק האחרון שלי,והנחתי אותה על הרצפה,"לקחת הכל נסיכה שלי?",אמא שלי שאלה אותי כשנכנסה.
"כן..",חייכתי בהתרגשות,"אני התגעגע אליך כל כך…על תעשי שם שטויות כן?",אמרה בחצי שאלה
"ברור אמא,אך אפשר לעשות שטויות כששני אחים כמו ליאור ודניאל איתי",צחקנו ביחד והיא חיבקה אותי
"מישהו אמר את שמי?",ליאור שאל ועמד בפתח חדרי
"כן…נשאר תיק אחרון",קרצה לו אימי וחייכה אלי,"אוח!,נשים…אם יכלתם לרגע להרים משהו כבד זה היה טוב!",התלונן ואני ואמא שלי גיחכנו
"אין פעם אחת שתפסיק להתלונן?",דניאל נכנס וקמנו
"הגעת בזמן,קח את זה..",ליאור אמר ונתן לו את התיק
"חה..יא מצחיק,קח,קח את זה יא עצלן..",זרק לו וצחקתי
"אוף,ילדים שלי תשמרו על עצמכם שם כן…בנים אני סומכת עליכם שתשמרו על אחותכם",אמרה אימי
"אל תדאגי,היא לא תזוז מימני",הרגיע אותה דניאל וגילגלתי עיינים
"היי,לא להגזים כן..",אמרתי

אבא שלי אסף את לינוי ואת אריאל,אני ולינוי לא הפסקנו להתרגש,הודיעו לנו שמדריכים מחכים לנו בשדה,עד שראינו קבוצה שבמגיעים למחנה,שני מדריכים חיכו לנו שם,נפרדנו מאבא והתקרבנו
המדריכה קראה בשמות,ואז הציגה את עצמה.
"אני נטלי,אני יהיה המדריכה של הבנים",כל הבנים שרקו,נטלי הייתה צעירה בשנות העשרים לפחות,היה לה שיער בלונדיני חלק,עד אמצע הגב ועיינים חומות,החולצה שלבשה הייתה צמודה עליה קצת וראו לה תבטן,אוי!,דבר כזה נורא!,היא מדריכה לא ז**ה!!
"ואני ירון,המדריך של הבנות,כל מה שתרצו אני כן",חייך,אפשר היה להגיד שהוא היה חתיך!,היה לו שיער חום עם קוצים,הוא נראה צעיר לפחות בן עשרים ומשהו,כל הנערים והנערות של המחנה נראו קצת סנובים,זה ברור הרי אנחנו הולכים למחנה הכי יקר שיש,רק מילונרים מגיעים לשם
"אוי…הייתי פשוט עושה את המדריך הזה!",אמרה איזה בלונדינית מאחורי ולא יכלתי שלא לזרוק לה פרצוף נגעל
"פוסטר שלושים,תמונה חמישים..",אמרה לי בקול סנובי עם חיוך מתגרה
"בטוחה?,כי חשבתי יותר בכיוון של אגורה",לינוי אמרה והבלונדינית הורידה את החיוך
אני ולינוי התפוצצנו מצחוק,הלכנו אחרי המדריכים עד שהגענו למטוס
התיישבנו אני ולינוי ולידנו איזה נער
"שמישהו יתפור להם תפה!",מלמל ואני ולינוי צחקנו
אל תגידו שאמרתי את זה בקול..",שאל נבוך
"אל תדאג נשמור את זה בסוד..",לינוי הרגיע אותו וצחקנו והוא גם
"יופי!,שמח לדעת שאני לא כזה סביב נערים סנובים מלאים בכסף!",אמר
"אז למה הגעת אם ידעת שזה מה שיהיה?",לינוי שאלה
"לא הייתה לי ברירה,ואני לא הולך כזה להנות,אח שלי מדריך והוא ביקש שאני העזור לו..",אמר
"רגע את אח של ירון?",לינוי שאלה מופתעת
"כן מודה שאני יותר חתיך..",צחק
"רגע?,שנמשיך בלי להכיר שמות?",שאל
"אני לינוי וזאת אוריאן",חייכה לינוי
"אני זוהר..",קרץ לה
"ואת?,פשוט לא מדברת?",שאל אותי
העדפתי לשתוק אחרי שראיתי את אריאל מתחיל עם כל אחת,פשוט שתקתי וחייכתי לזוהר.