" עם כל הרגשות שלי אלייך ,תגידי למה חשבת שאני לא אוהב…" פרק 2

★אוריאן★

ברגע שיצאנו מהמטוס,התאספנו עם עוד קבוצה של נערים הבאים מארצות אחרות,חיוך עלה על פני,ידעתי שאת החופש הזה אני פשוט חייבת רק להנות,ולא משנה עם אריאל יסתכל עלי או לא!
הלכנו אחרי ירון,עלינו לתוך אוטובוס והתיישבתי עם לינוי מאחור
"אמא!,פספסת את זה!",אמרה בהתלהבות
"על מה את מדברת?",שאלתי לא מבינה,אחרי שזרקתי לה פרצוף לא מובן
"ברגע שירדנו מהמטוס,נתקלתי באיזה אחד,ניראלי מכאן,הוא עזר לי להרים את התיק ודפק לי חיוך..",עלה לה חיוך דלוק על הפרצוף וגיחכתי
"חבל שלא ראיתי..",צחקתי
האוטובוס התחיל לנסוע,במשך כל הנסיעה שמעתי שירים,זרקתי מבטים לעבר אריאל שכל דקה התחיל עם אחת,פשוט העדפתי להתעלם,הסתכלתי על העיר הזה,בנות מסתובבות עם מיני וביקיני,ברור שכל המפגרים נתפסו אל החלונות ונזלו ריר,ואוי בנים!
אבל הבנים ששם היו מושלמים,חברות גלשנים,עור שזוף וחצי חשוף עם קוביות ושרירים הפעם אנחנו נדלקנו
אחרי עשר דקות הגענו למחנה הענק הזה
"לפני שאנחנו יורדים אני רוצה לקרוא בשמות…",נטלי אמרה והעיפה את שיערה לאחור
היא קראה את כל השמות ואז ירון דיבר
"אז ככה,בגלל הטיסה וכל זה היום אתם תנוחו,יהיה לכם אישור לצאת קצת מהמחנה…",הוא לא סיחם לדבר וכולם קפצו מהתרגשות
"שקט!,תנו לי לסיים..",אמר בחוסר סבלנות
כולם התרגשו בשקט,חלקם מנדנדים רגלים ומתים כבר לרדת ,וחלק פשוט מחייכים וחושבים על מה לעשות.
"מיד נתחלק אותכם בחדרים,אני קורא לבנות ונטלי לבנים,ברגע שאני קורא קבוצה של בנות אתן יורדות בקבוצה ומחכות",אמר
נטלי התחיל להקריא את השמות של הבנים
ואז ירון,וזה המשיך פעם הוא פעם היא,האוטובוס כמעט ניהיה ריק
"לינוי ישראל,שיראל מיכאלי,קורל מלכא,ואוריאן לוי",ירון קרא לנו
ירדנו מהאוטובוס וחיכנו להכיר את הבנות שמתחלקות איתנו בחדר
שתי נערות ירדו אחרינו
"היי אני שיראל..",חייכה,היה לה מבטא צרפתי,היה לה שיער שטני עם קצוות בלונדינים ועיינים חומות,היה לה עגיל באף,היא לבשה חצאית ג'ינס,חולצת בטן וורודה, וכפכפים הוויאנס.
"וזאת קורל..",הציגה אותה בחיוך
לקורל היה שיער שחור פחם ארוך וחלק עם פוני בובה ישר כמו סרגל,שמים לב שהיא שמה עדשות,הם היו בצבע ירוק תכלת,היה לה עגיל בלשון,באף ובטבור,היא לבשה גופיה שראו לה תבטן,וג'ינס שמגיע עד לסוף הברכים,צמידים ברגל וכפכפים.
"אני לינוי וזאת אוריאן",ליניי הציגה אותנו בחיוך
"מאיפה באתם?",שאלה שיראל
"אנחנו מתאל אביב ואתן?",שאלתי
"אשדוד",חייכה
ירון ירד ונתן מפתח לי ומפתח לקורל
"יופי ככה לא תיהיה לנו בעיות",חייכה שיראל
נכנסנו למבנה ארוך כזה,היו שם מלה נערים,חלקם רצו לחדרים,ארבעתנו התלהבנו מהמקום,עברנו ליד חדרים,והחדר שלנו הייתה קומה שלישית,אהבתי את הריח שהיה במסדרון,חיפשנו את החדר ומצאנו
ברגע שפתחנו את הדלת היינו בהלם,החדר היה ענק,היו ארבע מיטות זוגיות,מטבחון קטן,חדר ארונות,חדר אמבטיה,פלזמה ענקית על הקיר,זה היה מושלם!
לינוי קפצה על אחת המיטות בזמן שצעקה מרוב התרגשות
"די זה פשוט חלום!",אמרה בחיוך והתיישבה,חייכתי אליה והתקרבתי למרפסת,היה נוף מושלם,ראינו את הים,את המתקנים,את החנויות,העיר הזאת פשוט שלמות!
דפיקה נשמעה מהדלת ושיראל פתחה,איש אחד עמד שם עם מגש מתגלגל וחייך
"פרס קטן מעובדי המחנה",חייך,הוא נכנס,כוסות ברד ענקיות,פירות ושוקלד,ומכתב קטן.
"תודה..",חייכה שיראל כשהטא הניח את זה על השולחן,הוא הנהנן בקלות כאומר בבקשה עם חיוך גדול ויצא.
'ברוכים הבאים למכנה הגדול שלנו בעיר,כל מה שתצטרכו אנחנו כאן'
"זה פשוט גן עדן!",לינוי אמרה והכניסה תות עם מלה שוקלד לפה,שתיתי קצת מהברד כדי להתקרר והלכתי למרפסת,ראיתי למטה כמעט כולם היו בבריכה וחגגו,בטח ליאור ואריאל שם.
"לינוי אולי נרד לבריכה?",שאלתי בחיוך,היה הנהנה ומיהרה למזוודה שלה
לבשתי ביקיני לבן עם לבבות,מעל ג'ינס קצר,וחולצת בטן ורודה,לינוי לבשה ביקני שחור,שמלה קצרה, קצת שקופה שראו לה תביקיני,שיראל וקורל העדיפו לנוח עוד אז יצאנו.
כשיצאנו מהמעלית,זוהר וחבורת בנים היו שם,מיד זוהר התקרב עם חיוך מרוח על הפרצוף
"הינה היפות שאהבתי",חייך
"היי,מה אתה עושה עכשיו?",לינוי שאלה בחיוך
"בידיוק התכוונו לצאת לבריכה אתן מצטרפות?",שאל בחיוך
"ברור..",חייכה,הלכנו אחריהם,מוזיקה התנגנה,מלה רוקדים בבריכה,קופצים ומשתוללים.
"להביא לכם משהו לשתות?",שאל אחד החברים שלו
"כן תביא לי קולה ולה תפוזים",זוהר אמר והמשיך לדבר עם לינוי
"באלך לבוא איתי?" שאל,זרקתי מבט לעבר לינוי שהייתה מרוכזת בשיחה עם זוהר והנהנתי
"אני סהר דרך אגב",אמר בחיוך
"אוריאן…",חייכתי
הוא הזמין את השתיה ונעשן על הדלפק
"יש בעייה?",שאל בלחישה באוזני בגלל המוזיקה
"לא,למה?",שאלתי
"את נראת שקטה מידי..",אמר
"אני ככה תמיד",חייכתי

★אריאל★

המקום הזה היה נדיר!,מלה כוסיות,בריכה,החיים יפים,ישבנו בקצה הבריכה,איזה אחת נמרחה על ליאור ואחת הייתה לידי,מיד המבט שלי נתקע כשראיתי את אוריאן,היא דיברה עם איזה אחד.
"אני הולך להביא לעצמי לשתות",אמרתי וקמתי
התקרבתי לעברם ואוריאן הסתכלה עלי
"אריאל?..",מה אתה עושה כאן?",שאלה
"באתי לקחת לשתות,נו אך זה בנתיים?",שאלתי
"אה,כמו שאתה רואה,הכל טוב..",חייכה לסהר
"יופי לך,טוב תהנו לכם..",אמרתי והלכתי,כמו שאני מכיר את אוריאן,היא תעיף אותו בעצמה…
חזרתי לשבת ליד הבלונידית,ומדיד פעם זרקתי מבטים לעבר אוריאן…