על צבא והאהבה פרק 1

פרולוג
ניצן
היום יום ההולדת של תומר חבר שלי ,אנחנו כבר שנה ביחד
הוא היה חבר של אחי נועם מהילדות ובהתחלה נועם כעס על הקשר בינינו ואמר שתומר מבוגר בשבילי
הוא היה בצבא והיה קצין ואני הייתי בשנה האחרונה בתיכון לא הרגשתי שיש בינינו הפרש כזה גדול
ועדיין היה לנו על מה לדבר
שהוא חזר מהצבא
היינו נוסעים לטייל בצפון .. או עושים פיקניק רק שנינו .
ולאט לאט נועם הבין שזה משהו רציני ולא סתם ושתומר לא יפגע בי.
קבענו היום לצאת אני והוא לים לכבוד היום הולדת שלו.
ואני התלבשתי הוא אמר לי להיות מוכנה ב18:00 כדי שנראה את השקיעה ביחד. התארגנתי וראיתי שנועה החברה הכי טובה שלי מתקשרת
"היי מה קורה?" שאלתי תוך כדי התארגנות
"היי ניצן" היא אמרה בקול צרוד
"היי קרה משהו"? דאגתי נועה הייתה החברה הכי טובה שלי
"אני..ניצן ..א. ני שולחת לך משהו א..ני כל כך מצטערת שירה הייתה במסיבה והיא ראתה את תומר ממ.. מתנשק עם מישהי"
"מה , אין מצב זה בטח מישהו אחר היא מתבלבלת"! כעסתי כל כך
למה ששירה תמציא דבר כזה
שירה הייתה חברה של נועה אבל אני והיא לא ממש הסתדרנו.
אחרי רגע נשמע צליל הודעה
וראיתי תמונה של תומר עם מישהי
מתנשקים במסיבה , דמעות ירדו מעיניי וזרקתי את הטלפון וניתקתי את השיחה
לא הפסקתי לבכות
לא יכול להיות שהוא עשה לי את זה
אני אהבתי כל כך והוא שבר לי את הלב והרס אותי .
אחרי כמה דקות תומר התקשר אליי
סיננתי אותו
לא הייתי מסוגלת לדבר איתו אפילו
הוא לא הפסיק להתקשר ושלח לי הרבה הודעות
"מוכנה"?
"איפה את"?
"למה את לא עונה"?
"ניץ"?
"?"
"ניץ אני מפחד שקרה משהו תעני".
אחרי חצי שעה שמעתי דפיקה בדלת של החדר שלי
ידעתי שזה הוא
"ניץ תפתחי אמא שלך אמרה שאת כאן"
"ניץ" הוא המשיך לדפוק
"ניצן תפתחי לי את הדלת או שאני שובר אותה אני לא צוחק!"
קמתי מהרצפה ופתחתי את הדלת
הוא נכנס לחדר
"מה קרה למה את בוכה איפה היית" הוא נשמע מודאג
"איפה הייתי!" עניתי בכעס שבהחלט נשמע ממני מתחת לדמעות
"אולי תענה איפה אתה היית!" לקחתי את הפאלפון והראתי לו את התמונה
הוא הסתכל על התמונה
"ניצן זה לא מה שאת חושבת"
"כן אז לא התנשקת עם מישהי אחרת
מה התמונה מזוייפת" עניתי בציניות
"ניצן זה לא מה שזה נראה" הוא ניסה לגעת בי והתרחקתי "היא התנפלה עליי
העפתי אותה ממני שניה אחריי אני נשבע לך"
"איך יכולת לעשות לי את זה …
אני אהבתי אותך, אני חשבתי עליך כל הזמן
ואתה הלכת עם מישהי אחרת" הדמעות זלגו מעיניי
"ניצן אני אוהב רק אותך, אני אף פעם לא חשבתי על אף אחרת" הוא ניסה להתקרב ואני התרחתי לאחור
"על תיגע בי ,תעוף מפה!"
המבט שלו התחלף בכעס
"את לא מאמינה לי! … זה היה סתם ניצן
אכפת לי רק ממך ואת יודעת את זה
אף פעם לא הסתכלתי על אחרות
רק את נמצאת בראש שלי בחיים שלי
את האהבה שלי ..
"אני כבר לא האהבה שלך ואני לא אוהבת אותך יותר".
"באמת" הוא אמר בכעס והתקרב
"אז תסתכלי לי בעיניים ותגידי את זה!"
נשמתי נשימות עמוקות והתסכלתי על הרצפה
הרמתי את מבטי אליו
הייתי חייבת לעשות את זה
לשקר כדי שהוא יעוף לי מהחיים
כדי שהכאב שלי יפסיק . הסתכלתי עליו בעיניים
"אני לא אוהבת אותך יותר"
הוא בחן את מבטי לרגע לראות אם אני אומרת את האמת
"אז את לא אוהבת אותי ,אין בעיה ניצן את לא תראי אותי יותר"
הוא יצא וטרק את הדלת
אני נפלתי על הרצפה ותפרקתי .