על טעויות משלמים / פרק 9
" ריקי אדוויס אתה משוחרר לשלוש ימי חופש בשל יום הולדת בינך " עמד ריקי מול השופט
שהחזיק את הפטיש החום וישב על כיסא גבוה ולידיו כול המועצה שלו , מועצה מכובדת יושבת לצידו
והם מתלחששים בניהם האם הם עשו את הבחירה הנכונה .
" בית המשפט , אתם צודקים ! האיש הזה עשה טעויות בעבר ועל טעויות כמובן שמשלמים " התקדמתי
קדימה ופרסתי את ידי לצדדים " אבל שמונה שנים הוא לא ראה את בנו , אשתו של ריקי גם לא
נמצאת בבית בגלל הרגלי שתיה והיא נמצאת במרכז רפואי לגמילה , הילד הזה אולי בן שמונה עשרה
אבל הילד הזה עדיין זקוק לאבא אתם יודעים זאת " הסתכלתי עליהם ואז על האחראי של ריקי והוא
הנהן לי , חייכתי אליו וקדמתי קידה .
" עלמתי אלה מיילס " כול כך שנאתי שאומרים את השם האמיתי שלי , היילי זה רק כינוי והשם של ניקי
זה לא ניקי אלא ניקולט , ושנינו לא אהבנו את השמות שנתנו הוריי אבל מסתדרים .
" הינך צודקת בדברייך , המורשע באמת צריך חופש לראות את בנו דניאל גלוייס ביום הולדתו , שלושה
ימי חופש מספיקים הלא כך "? שמחתי כול כך , המתנה הכי טובה שאפשר לעשות .
" ברור אדוני " החזקתי בשני קצוות השמלה שלי וקדתי קידה " את בחורה טובה , ואת תועילי לנו
בעתיד , נאה , יפה וחכמה בדיוק כמו אביך שמשרת איתנו שלוש עשר שנה " חייכתי והסתכלתי לכיוון
אבי , כמה טוב שהוא האחראי על ריקי .
" אבי הוא זה שמחזק אותנו , את המשפחה בזמן האירוע שקרה לניקולט בזמן האחרון , תמיד הייתי
גאה באבא " אבי עוד שניה ולא התחיל לבכות , עיניו נצצו וכול כך רציתי לחבק אותו עכשיו אבל אל
יכולתי לעשות זאת במקום מכובד כול כך כמו בית משפט שחיכנו לו אחרי שלוש שעות מאז שנפגשתי עם ריקי .
השופט עם הזקן הלבן והארוך והשמלה או הגלימה הנני בטוחה מה הוא לובש ירד מהכיסא הגבוה
ונגש את המועצה לדבר עמם , החזקתי את אצבעותיי מאחורי גבי , מספר פעמים המועצה הגניבה אלי מבטים וחייכתי לכיוונם , אולי באמת אני מתחילה להתנהג כמו אבי ונראה לי אני בעתיד יהיה חוקרת
פלילית משהו שתמיד רציתי ללמוד , תמיד חקרתי את העבודה של אבא שלי במשטרה ותמדי אהבתי
שיש בעבודה הזאת עקשן וסיכונים אבל תמיד את יודעת שאת עוזרת למדינה .
בחנתי בנתיים את בית המשפט , חלונות ענקיים היו על כול הקיר , שמש החדירה על כול בית המשפט , כול מי שהיה בבית המשפט היה לבוש כראוי לכיבוד בית המשפט , חוץ ממני אבל זה לא הפריע להם מכיוון שהוכחתי עם הטיעונים שלי שאני בן אדם מכובד מאוד .
" הגענו להחלטה " עמד השופט ליד כיסאו הגבוה שהוא מחזיק את הפטיש החום העשוי מעץ בידו , ליבי דפק במהירות רבה שהרגשתי , עצמתי את עיניי ונשמתי לרווחה , נשימה אחרי נשימה , מחזיקה את אצבעות מאחוריי גבי ונושמת לרווחה , השפתיים שלי התעגלו לחיוך שהפטיש פגע בשולחן .
" מוסכם " המילה היחידה שראשי קלט , כול המשפט שהשופט אמר הבנתי ממנו רק את המילה האחרונה , מוסכם .
עיניו של ריקי נצצו , שלושה ימים הוא יכול לשהות בביתו , גם לבקר את חבריו , גם לבקר את בנו ואישתו וגם לנוח קצת בבית ואחרי זה הוא חוזר לכלא לעוד שניים עשרה שנה .
הלב שלי דפק במהירות והייתי כול כך שמחה שאני יראה את דניאל שמח ואז כול נקודת המבט שלי
עליו יכולה להשתנות , מחר השוטרים בעשר בלילה יביאו אותו אל ביתו ושלוש ימים אחרי זה בעשר בבוקר השוטרים יחזירו אותו בחזרה לכלא , הורידו לריקי את האיזקים והגישו לו את השיחרור שלו
לשלושת הימים הבאים , התנאים שלו , במהירות רבה הוא חתם עליהם , והדין הסתיים בהצלחה !
תגובות (3)
דנוושש מסכנונת (מוחעחעחעח את כמו כלבה חיחיח)
ותמשיכי פרק ארוך
תרגישי טוב ♥
קראתי את כל הפרקים ואהבתי מאוד
תמשיכיייי XP
דנה יקירתי אני מאחלת לך החלמה מהירה ושלמה וכמובן שתהיה לך שנה טובה ומתוקה שנה בריאה לעולם ועד ♥♥♥ הסיפור שכתבת מהמם וברשותך אני מעניקה לו את הניקוד הגבוה באתר וזה כמובן 5 ♥♥♥ באהבה ממני בקי ♥