על טעויות משלמים / פרק 8 .

" היילי את מוכנה "? שמעתי את ניקי צועקת לי מלמטה שאני מיישרת את החולצה הלבנה והקצרה ,
מעל אני שמה ווסט שחור כי אני אוהבת ככה להתתלבש וג'ינס קרעים , העיקר שאם בטעות
דניאל יבקר היום את אבא שלו הוא אף פעם לא ראה אותי בכאלה בגדים , הינה זה !
ירדתי במדרגות הצרות מדלגת אחד מעל השני , מחר יום ההולדת של דניאל , מעניין אם אני
אצליח להוציא את אותו מהכלא , לא יסכימו ? נפעיל קשרים לא ממש קשה .
הייתי מאוד לחוצה כאשר עמדתי מול הדלתות של הכלא אחרי שרשמתי את עצמי על השם של ניקי ,
אסור שדניאל ידע שהייתי פה או שזה כבר לא יהיה מתנה ליום ההולדת .
ליבי דפק במהירות והתנשמתי במהירות אחרי שפתחו לי את השער ונכנסתי , ישבתי בשולחן ענק
ומולי כיסא ריק , אני מרגישה כאילו אני בליבו של דניאל שריק מאביו שאל ראה שמונה שנים ואם
אני אצליח להביא אותו אפילו ליום אחד אני אצליח לשמח אותו , טיפה .
" תכנס "! שמעתי את הדלת נפתחת וזה קטע את קו המחשבות שלי , נשמתי לרווחה וסדרתי
את שערי , ישב מולי גבר כבול באיזיקים , מדים ירוקים , שערו כהה כמו אצל דניאל ועיניו ירוקות ,
הרגשתי שאני מסתכלת על דניאל אבל בעתיד .
" שלום , אתה אבא של דניאל "? זה היה המשפט הראשון שהצלחתי להוציא מהפה , בלעתי את רוקי
שהגבר מולי גרד את ראשו ונאנח " כן " הוא הפנה את מבטו לצד והחליק טיפה בורד הכיסא .
" אני היילי , ידידה של דניאל , הוא סיפר לי מה קרה בחיים שלו מגיל עשר " אחזתי בידי עם ידי
השנייה כדי לא לצרוח מזה שזה קצת מפחיד אותי לשבת מול אסיר .
" אם הוא ספר לך כנראה שאת מיוחדת " שפתיו התעקלו לחיוך קטן , צחקתי טיפה .
" לא ממש " גימגמתי "אל תפחדי , אני לעולם לא אפגע בחברה של הבן שלי " ישר נפנפתי בידי
" לא , לא אנחנו רק ידידים " צחקתי והרגשתי איך טיפת זהה קרה עוברת במצחי , ריקי אביו של
דניאל קימט את מצחו " האם אפשר לשאול מדוע את נמצאת פה "? הוא שאל והרגשתי חנק בגרון ,
לא הצלחתי לדבר " אממ , אני מפריעה "? גמגמתי ושחקתי באצבעותיי .
" תשתחררי , לא את לא מפריעה אני פשוט מופתע , דניאל יודע שאת פה "? הנדתי את ראשי .
" אני פה כי , אתה יודע שלדניאל יש יום הולדת בזמן הקרוב נכון "? נו ברור זה אבא שלו , אולי הוא
לא היה איתו שמונה שנים אבל עשר שנים מחיו הוא היה , ריקי הנהנן .
" אני רוצה לעשות לדניאל הפתעה ליום הולדת , לבקש מהשוטר המרכזי שאחראי עליך להוציא אותך
ליום אחד בשביל לפגוש את דניאל " ריקי צחק והניד את ראשו .
" כוונתך טובות אבל אני פה לעשרים שנות מאסר , אחרי זה אני אוכל להשתחרר " פרס ריקי את כפות
ידיו לרווחה שהם היו כבולים באזיקים שמראה 'ככה זה החיים ילדה ' .
" אולי כן ואולי לא " חייכתי חיוך ערמומי , ריקי הסתכל עלי במבט של 'מה את זוממת '?
ראיתי שמחת חיים ביעניו המתות של ריקי , פתאום הכול נראה בהיר , חייכתי אליו ואת החיוך שעל
פניו של ריקי אני רוצה לראות על דניאל , לפחות ככה אני אצליח לשמח אותו ביום ההולדת , הפתעה
אחת הגדולות שהוא לו בחיים .
"מי האחראי עליך ?" שאלתי כדילדעת כמה סיכויים יש לי להשלים את העבודה .
" ג'ורג מיילס מדוע "? יש לי היתרון ענק .
" כי אני מכירה את האחראי שלך , שי לי התרון קטן להוציא אותך אפילו ליותר זמן " חייכתי לרווחה , דמעות אושר בעיניו של ריקי , הייתי רוצה לראות את הפרצוף של דניאל , שלחתי לו הודעה " אם היית
רואה את אבא שלך לידך מה היית עושה "? גם דרך לדעת .
" הייתי בוכה , געגועים הורגים בני אדם , למה את שואלת "? שיט מה אני עונה לו ?
" הייתי רוצה לדעת אם אנחנו באות ראש , סתם אתה צודק זה בדיוק מה שחשבתי על אמי " שקרתי,
אם הייתי רואה עכשיו את אמי , הייתי קופצת עליה ולא עוזבת אותה יותר לעולם !