על טעויות משלמים / פרק 6 .

אחרי שיצאנו מן המועדון ישבתי עם מכסה המנוע של המכונית השחורה של דניאל , הוא עמד מולי
ונשען עלי , ידיו סגרו על המכסה , הסתכלנו אחד לשני בעיניים וחייכתי , הרגשתי את הנשימות
של עלי ולאט לאט שקעתי בעיניו הכחולות" בו " הוציא אותי דניאל ממחשבותי והבהיל אותי ,
פלטתי צווחה קטנה ושמתי את ידי על ליבי " אתה חתיכת משוגע " אמרתי והוא צחקק .
הוא העביר את ידו בשערו " ידעת , הרבה אומרים לי זאת " הוא אמר ומשך באפו .
גרדתי את צווארי באי נאימות " מעניין למה " אמרתי בעצבנות ודניאל ישב לידי על המכסה .
" ספרי את סיפור חייך , את יכולה לסמוך עלי , באמת " הוא אמר וטרק את ידו על מכסה המנוע
וידו השניה הייתה על ליבו , נחה בעדינות וחיוך התעגל בתווי פניו .
" איפה להתחיל " אמרתי והסתכלתי על "שרשרת המוות " כך קראתי לה מכיוון שהייתי קטנה חשבתי
שהיא הרגה את אמי ועכשיו גילתי שככה אלו החיים " מאיפה להתחיל "? מלמלתי ונשמתי לרווחה ,
הורדתי את השרשרת מצווארי והסתכלתי עליה " שהייתי קטנה אמא שלי חלתה בסרטן , מספר שנים
שהיא חייה איתו ואני לא ידעתי כלום על זה , מעולם עד לפני שנה לא סיפרו לי את זה , אמי נפטרה
שהיית בת שלוש עשרה וספרו לי מדוע היא נפטרה שהייתי בת חמש עשרה מכיוון שלא חשבו שאוכל
לשאת את הבשורה המרה , אתה יודע מהזה לילדה בת שלוש עשרה למצוא את אמא שלה ,
שרועה על הרצפה , עינייה פקוחות לרווחה , החזה שלה הפסיק לעלות ולרדת בזמן הנשימות ,
היא הפכה לקרה כמו ליבי , פשוט הסתכלתי עליה , הסתכלתי מלמעלה , שהרופאים נכנסים עם
האלונקה לבית ומעלים את אמי עליה , אני עומדת דום ורק מבטי עוקב , הם מכסים את ראש אמי
וכותבים משהו על דפים , לא הבנתי מה קורה , רק המשכתי להסתכל בהלוויה שלה אז הפשרתי
הייתי קפואה מספר ימים , הרגשתי את עולמי הולך וחורב .." דמעות התחילו לנזול לי והרגשתי
שהוא באמת מקשיב לי " דיי , את לא צריכה לספר יותר , אני מבין שקשה " הוא מחבק אותי , ידיו
סוגרות אותי בגופו החמים " ביום הלוויתה הסתכלתי איך קוברים אותי ובכי וצעקות מהצדדים ואני
השקט היחיד ששורר , אני היחידה ששותקת , ברגע שאמרו לי " היילי נא לעלות בבקשה לומר
מילי פרידה ", הרגשתי שחנוק אצלי בגרון והנדתי בראשי ,את הבור הענק התחילו למלות , ואני רואה
את אמי מתחת לשכבות החול , מתחת לקופסת העץ העתיקה שהיא שוכבת שם , הרגשתי שהמילים
האחרונות שלה היו " היילי קחי את השרשרת " זה היה בלילה , נרדמתי ואחרי שהתעוררתי ראיתי
כבר את הגופה , מאז קראתי לשרשרת הזאת שרשרת המוות שהיא הרגה את אמי , לא רציתי להאמין
שככה הם החיים " סיימתי לספר רק שליש קטן מחיי , חבקתי את דניאל ודמעות זלגו על לחי והרטיבו
את חולצתו של דניאל .
" אספר לך את תחילת חיי , הייתי בן עשר שראיתי איך השוטר מכוונים אל אבי את האקדחים שלי
ואני משפשף את עיני מכיוון שהרעש הפריע לי לישון , אבא שלי הודה שהוא היה מעורב בשוד הבנק וברצח אחד השכנים רק כדי שלר יפגעו בי , שמו את האיזקים על אבי והוציא אותו מהבית , ואבי שומע באוזנו את הקול שלי קורא לו והוא לא יכול לגשת אלי , עברו חמש שנים שהתרגלתי שאבי לא בבית
ואמי התחילה לשתות , הרגשתי שהבית שלי צריך לקחת את עצמו בידיים ואמא שלי עזבה
למקום לגמילה משתייה , את רק מסתכלת על העיניים האדומות שלה ואת רוצה שהם כבר ישנו את צבעם בחזרה לכחול אבל זה לא קורה , מדוע ? שנה אחרי זה עשיתי טעויות בחיים שלי , התחלתי
לנצל הרבה בנות , להגיד שאני איש של אהבה ושלום , עושה אהבה ואומר שלום , הייתי מעשן
ושותה שנה שלמה , אחרי זה הפסקתי וחזרתי בעצמי , הוצאתי את אמי מהמכון לגמילה אבל לפני
כמה זמן היא שוב חזרה אליו מכיוון שאבי הגיע לביקור משפחה היה לו חופש של כמה שבועות , ועכשיו אני לא יודע מה לעשות .." סיפר לי דניאל והתרחקתי ממנו טיפה רק כדי להשתחרר .
סדרתי את שערי והסתכלתי עליו במבט חושד , " ממה את מפחדת "? שאל דניאל , באמת הרגשתי
פחד , הרגשתי מבועבעת , הרגשתי את בטני מתהפכת .
" אמרת שאתה איש של אהבה ושלום " אמרתי והתרחקתי טיפה לצד המכונית , הוא תפס את ידי.
" מה פתאום , הייתי כזה , אני מבטיח לך , את הבן אדם היחיד שסיפרתי לו על החיים שלי ,
אני סומך עליך " הוא אמר ואני מהנהנת .
" עכשיו החיים שלי הסתבכו יותר " מלמלתי והרגשתי את דניאל בוחן אותי לאורך ולרוחב , הסתכלתי
לצד ונשמתי לרווחה , הרגשתי שאת זה אני יכולה לספר לו ואולי יוכל לעזור לי "יש עוד משהו " אמרתי .
הוא הסתכל אלי וקרב אותי אליו , שם את זרועו עלי ונגע עם האצבע על לחי " קדימה ילדונת ספרי "
הוא לחש לי לאוזן " אז אחרי שאמי מתה , אבא שלי התחתן שנית עם אישה מדהימה שעזרה
לי בחיים האלו הרבה אבל לעולם לא הצליחה להחליף את אמי , הוא ומרינה אמי החורגת התגרשו "
אמרתי חנוקה " למה "?
" ראית את הנער שהסתכל עלי מהספות "? שאלתי והוא הנהנן " לירון "? הוא שאל והצביע לכיוון הכניסה , הסתכלתי אחריו וראיתי את לירון נכנס למונית ונוסע "אתה מכיר אותו "? שאלתי .
" ברור , חבר ילדות שלי , שמעתי שאיזה אחת עפה ממנו , בהריון עכשיו והוא מאוהב באחותה " חייך
דניאל , הרגשתי אש זועמת בתוכי מוכנה לתת לדניאל כאפה אבל הוא תפס את ידי " למה ככה "? הוא
שאל מבולבל " אל תגידי לי שזו את .." הוא אמר והנהנתי .
" לא אפשרי , את בטוח עוד רגילה כאילו " הוא מנסה לנסח את זה נורמלי , הסתכלתי עליו ושחררתי
את זרועו ממני " כן אני עדיין רגילה , לא חשבת שמדובר שאני בהריון נכון "? שאלתי .
" זאת לא אני , זאת אחותי .." הוספתי ודניאל מהר לתקן אותי " אוי אני מצטער , לא ידעתי " .
" בסדר " אמרתי והרגשתי לו כאפה , הפעם הוא לא עצר אותי , היד שלי הייתה לא רחוקה מהלחי שלי
שכבר פגשה , אני הסתכלתי עליו ולא הספקתי להבין מה קורה פני היו בין ידיו של דניאל .
" אל תדאגי , שאת רוצה את יכולה להוציא את העצבים שלך , זה מה שהייתי עושה בשנה
האחרונה " הוא אמר וקפץ מהאוטו , קפצתי אחריו והוא הסיע אותי לבית .
" הייתי שמחה להכיר אותך " אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי .
" צ'או " נפנף לי דניאל ונכנסתי לבית עם חיוך על הפנים .
" מה אתה עושה אצלי בבית שוב לירון ? ועוד ליד ניקי "? הבטתי בשניהם שם נבהלו .