על טעויות משלמים / פרק 5.

אני מרימה את ידי ומסתובבת לפי קצב המוזיקה ומביטה דניאל שזז כמו שיכור , נעמדתי מולו
נושמת ואז הוא עצר והסתכל עלי " הכול בסדר "? הוא שאל בקול נורמלי והכול טוב לחלוטין .
" חשבתי שהשתכרת יותר מידי " צחקתי והתחילה מוזיקה שקטה בזמן שאנחנו עומדים אחד מול
השני , הסתכלנו על הדיי-ג'יי וצחקנו ביחד , הנהנתי ושמתי את ידיי על כתפיו והוא הניח את זרעותיו
אל מותניי " הכול בסדר "? הוא שאל אותי שנית " כן " הוספתי והתחלנ לנוע לפי קצב המוזיקה
שאני מרגישה בראשי , צעד קדימה , צעד אחורה וסיבוב סביב בן הזוג שמסובב אותך , אחרי
הסיבוב הרגשתי את ליבי פתאום קופץ מהמקום ומשתחרר אל העולם שלו , מחפש אחר המטמון ,
הרגשתי שאני משתחררת , דניאל הרים את ידיו אל גבי והוריד אותי לאט לאט למטה , אני מרגישה
את גבי יורד למטה ועושה חצי סיבוב , עולה בחזרה למעלה ומסובבת את רגלי בסיבוב שלם על הבמה ,
ועולה בגלים לכיוון פניו של דניאל , הוא מחזיק במותניי ומרים אותי למעלה ומסובב אותי .
" ואו את יודעת לרקוד " אומר דניאל בזמן שמחזיק את ידי ומסובב אותי , הרגשתי את פניי מתלהטות .
" מי שמדבר " אני אומרת מחליפה איתו מקומות , מסתכלת מסביב ורואה שאנחנו היחידים שרוקדים
וכולם מסתכלים עלינו ומוחאים כפיים , והינה כמו שאומרים הפאנל הסופי , אנחנו משתחררים הולכים
כמה צעדים אחורה ,אני רצה קדימה דניאל תופס אותי בחלק גופי העליון ומסובב אותי , רגליי
חבקו את גופו וידיי נחו על כתפיו ושנינו מסתכלים אחד על השני ומתנשמים , ירדתי לאט לאט
מדניאל וכולם שרקו ומכאו כפיים , צחקתי ולקחתי את ידו של דניאל והלכנו לברמן שכולם המשיכו לרקוד
את הריקוד שלנו , התיישבתי על הכיסא ובהיתי במדפים עם המשקאות החריפים , ראשי מסחרר ואני
רואה את הכול מסתובב סביבי , מרגישה כאילו זרקו אבן לתוך ראשי , הרגשתי שאני חייבת להקיא ,
רצתי מתוך המועדון אל הסימטה החשוכה שעמדה לידו והקאתי את נשמתי , קרסתי את האדמה מתחילה
לבכות , דמעות זולגות במהירות ואני מסתכלת על ידי , רואה אותן מטושטשות , אני מרגישה רטט בגוף
אני מסתכלת על החגורה במותן והפלאפון שלי נמצא שם , על הצג רשום " ניקי " אני מנגבת את פי
ומתרוממת על הרגליים , מנערת את השמלה מעבק ועונה .
" כן "? הרגשתי קול חנוק יוצא מפי .
" איפה את "? ניקי אמרה והשתעלה , הרגשתי שהיא תתחיל לבכות עוד כמה דקות .
" אני במעדון רציתי קצת להתשחרר , אני מקווה שהכול בסדר " .
" כן הכול מצויין , הרופא אמר שהתינוק במצב מצויין , זאת בת , אני צריכה אכשהו לומר ללירון ,
אפילו שהוא אומר שאני הרסתי לו את החיים " אמרה ניקי .
" אל תדאגי , הוא יודע , ברגע ששלחת את ההודעה הוא היה אצלנו אז הראתי לו , אני יספר לך הכול אחר כך אני בקושי שומעת אותך " נאנחתי " בי " נתקתי את הפלאפון , הסתובבתי והלכתי קדימה בזמן שאני מסתכלת לאן אני שמה את הפלאפון , נתקתי במשהו " ואי אני כול כך מצטערת " אמרתי דברי סליחה " אני כול מצטערת " מלמלתי והרמתי את ראשי וראיתי את לירון עומד מולי .
נרתעתי ממנו , כמו שנתרעים מצורעת , אני משפילה את מבטי ולירון מרים את סנטרי אל מול עיניו .
" אני מוכן כמובן לעזור עם הילדה " הוא אומר ומחבק אותי , ידי נופלות מטה , ראשי על חזו מונח
" אני מצטער , כול כך מצטער " מלמל לירון , אני דוחפת אותו ממני " אתה לא תתקרב לילדה
אפילו לא תסתכל עליה , ברור לך "? לא חיכתי לתשובה והלכתי לחפש את דניאל שזולגות דמעות
בלחיי , אני מרגישה שאני צריכה לדבר עם משהו שמבין אותי , אני רואה את דניאל יושב במקום
שישבנו לפני שרצתי " הי " התיישבתי לידו .
" ראיתי שדברת עם אחותך אז נכנסתי בחזרה " הוא אמר ושתה מן המשקה החריף שלו " קחי אני
מרשה לך רק לגימה " הוא מוסיף ודוחף לידי את הכוס , אני מסתכלת על הנוזל השקוף שבכוס ולוגמת
לגימה , אחר זה הוא לקח במהירות את הכוס ושתה כול מה שהיה בלגימה אחת .
" בסדר " אמרתי ודניאל ניגב לי את הדמעות שהיו על לחי " בואי תספרי לי מה קורה " אמר דניאל
ואחז בידי והוציא אותי מן המועדון ..