על טעויות משלמים / פרק 21 .

" את יודעת , אני חושבת שאת ודניאל צריכים להיות ביחד " אמרה נועה בזמן שהסתכלתי בחלון של
האוטבוס , העצים היו שקטים שנעו לצידיי השממה , הרוחות היו שקטות שהיה אפשר לדמיין
רוחות רפאים משחקות להם על פני האוויר " לא , לא אני ודניאל רק ידידים " אמרתי והזזתי את ידיי
לצדדים , נועה רק עשתה את המבט הגאה שלה וצחקה , היא סובבה את מבטה לכיווני ושפתייה התעגלו
לחיוך " כן בטח " היא אמרה והראתה לי את התמונה שהיא הורידה את התמונה מן המחשב , תמונה
יפיפיה שבוא דניאל שם עלי את היד שלו , מנשק אותי בלחי ועל ראשו היה כובע אפור , דניאל לבש חולצה
שחורה ושרשרת צלב עליה , אני באותו זמן לבשתי שמלה אדומה ומעל מעיל עור שחור , אני זוכרת
את היום שהצתלמנו , זה היה אחרי המועדון , כן זכרונות טובים !
" רואים את העיניים שלו פזלו לכיוונך " הוסיפה נועה והצביעה על עיניו שהיו מכוונות לכיווני , צחקתי בקטנה ,
היא צודקת , העיניים של דניאל פזלו לכיווני בתמונה היה אפשר לראות שהוא מסתכל עלי , באמת הרגשתי
צמרמורת כזאת באותו היום , הייתי חייבת להסתכל לצד במקום למצלמה , למה אני בן אדם שאוהב
לחייך ?
" כאן התחנה שלנו " אמרתי בשקט לנועה והיא הנהנה , הנהג של האוטבוס פתח את הדלתות ונועה התקמה
לעברם ראשונה ואני אחרייה , שניה לפני שירדתי במדרגות שמעתי את הנהג אומר את שמי " אלה
מיילס "? הוא שאל והסתובבתי ככה ששערי עף באוויר כמו בסרטים " כן "? שאלתי בהיסוס והסתכלתי
לתוך עיניו המפחידות של הנהג " שמרי על אביך , הוא עושה עבודה מצויינת " הוא חייך וחשף שיניים
מפחידות כמו אצל מפלצת שבא לטרוף אותך כול שניה , הנהנתי " תודה " הצלחתי סננתי בין שיניי וקפצתי
מהמדרגה האחרונה אל המדרכה , סובבתי את ראשי לכיוון הנהג , הוא הרים את הכובע באוויר והצדיע לי ,
חייך וסגר את הדלתות של האוטבוס ונסע במהירות רבה , לא הבנתי מה קרה הרגע , זה היה פשוט מוזר
מה זאת אומרת לשמור על אבי ? כן , אני יודעת שהוא עושה עבודה מצויינת אבל מה לעזעזעל !?
" ט-ו-ב " גלגלתי את עיניי ומשכתי את המילה , נועה צחקה והתקדמנו אל הקניון לפגוש את נועמי ולי .

" כן טוב זה היה מוזר " אמרה נועה בזמן שהשומר של הקניון בדק אותי , הוא העביר את גלאי המתכות
הזה מעלי , תרגע אבא שלי שוטר למה שאני הסתובב על אקדח או סכין ? טוב האמת שיש מה לעשות
עם הדברים האלא במציאות , חייכתי לעצמי והנהנתי " איפה אתן "? שלחתי לנועמי הודעה בזמן שפתחתי
את דלתות הקניון ונכנסו " חימום " אמרתי לעצמי והורדתי את המעיל עור השחור שלבשתי והכנסתי אותו
לתוך התיק , הייתי עם גופיה סגולה דקה ופתוחה מאחורה , היה נעים בתוך הקניון " תסתכלי קדימה "
אחרי כמה שניות קיבלתי את ההודעה של נעומי , הסתכלתי קדימה וראיתי אותה ואת לי מנופפות לי
" היי " צעקתי ואני ונועה רצנו קדימה לעברם " היילי לאן נעלמת לנו בחופש הזה "?! חבקה אותי נעומי
ואחריה לי " היו לי דברים אחרים לעשות , למה כמה זמן לא התראנו ? יומיים ? שלוש "? צחקתי
והסתכלתי על לי שהרימה גבה אחת למעלה " איזה דברים היו לך לעשות "? היא שאלה .
" כמו להתמזמז עם השווה הזה ששלחת לנו "? שאלה נעומי .
" או לשכב איתו "? צחקה לי , הרמתי גבה " אני צוחקת " מבטה אף להיות רציני , חייכתי .
" לא ולא "! אמרתי את הלא השני בטון קצת יותר נמוך " היו לי דברים אחרים להתעסק בהם כמו
ניקי ולירון " אמרתי ומחקתי את הסעיף של בית הכלא , לא רציתי להסתבך בו !
" אעע " הן אמרו בפה אחד ופנו לכיוונה של נועה " ואת ? לאן נעלמת לנו את "? שאלה לי .
" היית עם רוי כול הימים האלו "? שאלה נעומי .
" כבר שכבתם "?
" הייתם צריכים להיות שלשום ארבע שנים מה עשיתם "?
" אולי תפסיקו לשגע לילדה את המוח "? אמרתי בפרצוף של 'תעזבו ' , הן לא נתנו לנועה בכלל לענות !
וואי אם הייתי יודעת שככה הן יתחילו לחפור לא הייתי מזמינה אותן בכלל ליום הולדת של דניאל !
על מי אני עובדת ? ברור שהייתי מזמינה אותן !