על טעויות משלמים פרק 2

"הגענו",הכריז בר ויצאנו מהרכב. אל מולי נגלה בית ענק בעל שלוש קומות, מצלמות מותקנות כמעט בכל מקום, חצר ענקית ויפה.
"אתה מוכן?",שאל בר והנהנתי לחיוב, נכנסנו אל תוך הבית לאחר שהשומר של הבית בדק אותי ואת בר.
הבית היה יפה עוד יותר מבפנים, אחד השומרים הוביל אותנו אל המשרד של הבן אדם שאיתו אני אמור לדבר.
"כנס",אמר השומר בקול נמוך ומלחיץ.
נכנסתי למשרד, ישב מולי בן אדם מבוגר, שיערו היה לבן, וזקנו עוד יותר, עיניו הירוקות בלטו גם מרחוק והביטו בי במבט בוחן שהתחיל להלחיץ אותי.
"תשב", הוא פקד עלי והתיישבתי.
"מה שלומך בן, תרצה לשתות משהו?", הוא שאל בנימוס והמשיך להביט בי באותו המבט הבוחן.
"לא, תודה", השבתי והוא פתח מן חוברת שהייתה מונחת על שולחן העבודה והתחיל לעיין בה.
"הבנתי שאתה רוצה להצטרף למשפחתי, זה נכון?", הוא שאל והמבט הבוחן לא הופיע יותר על פניו.
"כן",עניתי והוא לקח לגימה מכוס מלאה במשקה עם אלכוהול.
"למה?",הוא שאל ויש כל כך הרבה סיבות.
"בגלל הכסף, אני רוצה כסף ואני מוכן לעשות הכל", אמרתי והוא שוב הביט בי במבט הבוחן, העביר את ידו על סנטרו כאילו מלטף אותו ושוב לגם מהכוס שכבר חצי מלאה.
שה לא מספיק, תמיד יש עוד סיבות", הוא אמר ושילב את ידיו השריריות. שתקתי לרגע, חושב מה להגיד.
"חלק גדול זה בגלל ההורים שלי…הם שונאים אותי ואני לא רוצה להישאר עוד דקה נוספקת בבית המזדיין שלהם", אמרתי והרמתי את קולי, לרגע שכחתי עם מי אני מדבר, הבטתי בעיניו לא מראה פחד. אני יודע שאם הוא יחשוב שאני מפחד, הוא לא יירק לכיווני.
"תודה רבה על הכנות, אבל אתה בטוח שאתה יודע למה אתה נכנס?",הוא שאל ואני חושב שאני יודע.
"כן, אני יודע טוב מאוד למה אני נכנס ואני מוכן שכמובן אם תסכים שתהפכו אותי להיות אחד ממכם",אמרתי, מראה לו עד כמה אני רוצה את זה והוא הרים גבה.
"אוקיי, תודה רבה, אנחנו ניצור איתך קשר", הוא אמר בסמכותיות ובחיוך מנומס והושיט את ידו כדי שאלחץ אותה.
"תודה רבה",אמרתי ולחצתי את ידו ויצאתי מהמשרד.
אני ובר יצאנו מהבית הענקי הזה ונכנסנו לרכב שלו.
"נו איך היה?",שאל בר והתניע את הרכב.
"אני חושב שהוא מרוצה",אמרתי והרגשתי שהכל הולך להיות בסדר מעכשיו.
"יופי אחי, בהצלחה",הוא אמר ונסענו לביתו של בר.
כשנכנסנו לבית שלו, ראיתי שתי בנות שוכבות על המיטה לבושות בהלבשה תחתונה בלבד.
"מזה בר?",שאלתי בנימה עצבנית, משתדל לא להסתכל עליהן.
"הפתעה, אתה צריך לשמוח לראות דבר כזה מול העיניים",הוא אמר וחייך חיוך ממזרי.
"תגיד לי מה אתה דפוק אחי, תעיף אותן מפה",אמרתי והוא גילגל עיניים.
"אין מצב אחי, אתה יודע כמה בנות כאלה שמואל יביא לך במתנה אם יקבל אותך?אתה לא תוכל לסרב כל החיים, מתישהו אתה תתפתה",הוא אמר אבל הוא לא מכיר אותי בכלל כנראה.
"עזוב, תהנה אתה, אני הולך ללורנה", אמרתי ויצאתי מביתו בסערה ובעצבים, הולך לביתה של לורנה, היא גרה ממש קרוב לבר.
הגעתי לביתה, הדלת הייתה טיפה פתוחה, פתחתי אותה במהירות וראיתי אותה…