על טעויות משלמים / פרק 17.

פעלתי במהירות רבה , הפעלתי את הראש שלי ,זה אומר שניקי אמורה להיות אמא ?
הסוד הגדול הוא שלירון הכניס את ניקי להריון ? או מיי גאד ! אני לא מאמינה שניקי שכבה
עם לירון ? לירון !?
באותו יום הייתי פשוט מופתעת , הייתי חייבת לדבר עם ניקי , הנכסתי את היומן הורוד בחזרה לתיק
ומעל הנחתי בעדינות את המחשב הנייד השחור וסגרתי את התיק , אותו הכנסתי בזהירות מתחת לכרית והתחלתי לסדר את החדר , כך שניקי לא תגלה שהייתי אצלה בחדר , ברגע שגרמתי הלכתי לכיוון הדלת
בצעדים עדיניים עדיין חושבת על מה שקראתי ביומן שלה , מבט אחרון על החדר, בדיוק כמו שהשארתי
אותו , סגרתי את הדלת וירדתי לכיוון הסלון .
שמעתי את ניקי מכניסה את המפתח אל פתח הדלת בזמן שאני יושבת על הספה בישיבה מזרחית ובוהה
בטלויזיה שחור ומכובה , שחורה כשקר , שחורה כמוות , שחורה כדמעות .
למה צריך לשקר לי ? ועוד שלירון שכב עם ניקי , והוא מאוהב בי ? ואו זה אמור להיות משלוש אהבה
ענק שבו אני לא רוצה להיות , או להתנסות בו ! זה מפחיד לחשוב עליו !
" כן שמעי , את לא מבינה מה הוא אמר לי היום בבית הספר, באותו הזמן הייתי עם היילי " ניקי נכנסה
ברעש לבית , כן קשה מאוד לפספס אותה ככה , בזמן שהיא מדברת בפלאפון ומחזיקה כוס לאטה
בידה , איזה אחות לא קונה לאחותה הקטנה לאטה .
הייתי בשקט ככה שאני ישמע את שאר השיחה " את מבינה "? היא שאלה והסתובבתי על הספה והבהיתי
בה נעמדת באמצע הסלון ולוגמת מן הלאטה שלה , טוב נו אפשר להבין למה היא בהריון , היא ביצי'ת ,
עכשיו לא זה שישאלו אותי אם אני אחותה של ניקי הביצ'ת אלא ישאלו אם אני אחותה של ניקי הז*נה !
אין לי כוח לזה בכלל ! אוף אני חייבת להתאמת עם ניקי .
" הוא רצה לספר להיילי לידי שהוא -"
" שהוא הכניס אותך להריון " אמרתי וניקי הפנטה את מבטה במהירות לכיווני , הרמתי גבה למעלה וקפצתי
מעבר לספה שעליה ישבתי " כמה זמן באמת חשבת שתנסי להסתיר זאת ממני "? שאלתי ופרסתי את
ידי לרווחה " או , או " אמרה ניקי שהיא מאלכסת את שפתיה לצורת עיגול וגבותייה עולות מעלה , הרמתי
שנית גבה אחת מעלה " מאי אני אחזור אליך " אמרה ניקי ונתקה את הפלאפון במהירות .
" איך גילת את זה "? היא שאלה והכניסה את הפלאפון לתיק היוקרתי שהיא ניסתה שנה שלמה לבקש
מאבא שיקנה לה אותו , כן לבסוף הוא קנה לה אותו כי הוא אהב את ילדתו הטובה שנכנסה להריון .
" ניקי , אני אחותך הקטנה ! אני יודעת איך להתגנב לחדר שלך ולקרוא את היומן שלך במשך שנים "! הדגשתי את המילה " שנים " בזמן שאני משלבת את ידי .
" כדי באמת לספר לי לפני שאני אגלה זאת בעצמי , את יודעת כולם שואלים אותי דברים כמו : את אחותה של ניקי הביצ'ת הזאת ? ועכשיו את מבינה שישאלו אותי אם אני אחותה של ניקי הז*נה הזאת ? את מבינה
שהרסת לי את החיים , פשוט פירקת את המשפחה , היית צריכה לראות את המבט של אבא שהוא יצא
לעבודה " הצבעתי לכיוון הדלת של הבית .
" לעולם אבא לא מילא מכסניות לאקדח שלו מולנו , היום הוא עוד שניה לא כיוון אלי את האקדח , לא מכיוון של ירי פשוט הכניס את המכסניות אל האקדח , את מבינה ? הרסת לי את החיים , הרסת את מצב
הרוח השמח של אבא כול בוקר לראות אותו מחייך מאז מות אמא ? את זוכרת אותה בכלל ? היית עסוקה
בכול הזמן הזה רק להתחננן לאבא לקנות את התיק היוקרתי הזה , ולך הרסת את המוניטין בבית הספר "!
הסתכלתי על ניקי שלא היה לה מה לומר , רק בלהשפיל מבט " ועוד דבר אחד"! הסתכלתי עליה .
" עוד פעם אחת שואלים אותי אם אני אחותה של ניקי מיילס , אני אומרת באמת ?! למה לא נראה לי
שיש לי אחות ! למה אחות אמורה לתמוך בך ובמשפחה ולא להרוס אותה ! את לא אחותי
הגדולה שאהבתי להציק לה לפני מות אמא ! אני לא מבינה למה הפכת ! הפכת למפלצת ! " אמרתי או
יותר נכון צעקתי " אני שונאת אותך "! רציתי במהירות לחדר , בזמן שאני רצה במדרגות וקופצת על המיטה .
" תוק , תוק " שמעתי את קולה של ניקי אחרי חצי שעה מבעד לדלת " תלכי " אמרתי לה בזמן שאני שוכסת על צד המיטה לכיוון הדלת , דמעות בעיניי שמרטיבות את חולצתי , אחרי המילים האלו אני לא אמורה לבכות עליה אבל היא בכול זאת אחותי ! לא ככה ?
" אני רוצה לדבר איתך " בקשה ניקי ונכנסה לחדר , הסתובבתי לכיונה וראיתי שהיא לובשת את אחד
מהשמלות הארוכות של אמא שאני והיא היינו לובשות פעם עוד שאמא הייתה חייה , היינו עושות להורים הצגות יפות ומלאות כישרונות וראיונות , היינו יושבות וכותבות תסריטים , שעות על גבי שעות ואחרי כול ההצגות היינו יושבות עם אמא ואבא ורואים סרט " ואו " חייכתי והתיישבתי על המיטה שאני מנגבת
את הדמעות " את לובשת אחד מהשמלות של אמא " אמרתי וחבקתי את רגליי , שערי החום נך בעדינות
סביב רגליי " כן , חח מצאתי אותה בארון של אמא , אבא לא הוציא כלום משם " היא אמרה " אני מצטערת
על כול השנים האלו שהיית אחות רעה , שלא הייתי בימי ההולדת שלך ושל אבא ובמיוחד מתי שהלכתם
לאמא לקבר , שהייתי עסוקה בלבנות לי מוניטין שלם בבית הספר , עכשיו מכול המוניטין הזה יצא שאני אמא בת שבעה עשרה , ואחותי עומדת להיות דודה בת שש עשרה , את מאמינה לזה ? עכשיו כולם קוראים לי
ז*נה בגלל הטעות שעשיתי עם לירון , חשבתי שהוא באמת אוהב אותי אבל אני חושבת שהוא אוהב אותך , אבל רק בשביל גם לעשות לך תטעות הזאת , וגם אחותי הקטנה ואבא שלי שונאים אותי , ואפילו אמא שלי
שמסתכלת עלי מלמעלה " אמרה ניקי והסתכלה לכיוון התיקרה .
" אני ואבא לא שונאים אותך , ובמיוחד לא אמא " החזקתי לניקי את היד , ואמרתי בקול צרוד ומפחיד ,
" אנחנו או יותר נכון אני נפגעתי מהתנהגות שלך , אבל אני יכולה להבין את המשבר שאת עוברת , עכשיו
גם ככה הלחץ של הבגרויות שלצערך את לא עומדת לסיים , במיוחד בימים האלו , ואני יכולה להבין אותך
פשוט שצעקתי עליך קודם זה שנשברתי ורצתי לצעוק עליך את זה , והתעצבנתי " חייכתי חצי חיוך חושף שיניים " לא יכולתי לחיות עם המחשבה הזאת שאחותי הקטנה שונאת אותי " לחצה ניקי את ידי .
" אני לא שונאת אותך -"
" אני מצטערת היילי , באמת שאני מצטערת ! ואני רוצה לתקן את הטעויות ואני מבקשת את עזרתך ,
כמו שאומרים , על טעויות משלמים !" חייכתי והנהנתי .

ככה נגמר הזיכרון שלי , באותו יום שגילתי שניקי נכנסה להריון , קמתי מן המיטה והלכתי לכיוון המקלחת , פשטתי את בגדיי ונכנסתי להתקלח , המים שטפו ממני את כול הלחץ של מחר , המחשבות שלי וכול הכעס שהתצבר בגופי , אני פשוט הייתי חייבת את הישחרור הזה , הייתי חייבת לנוח ! היום הזה היה ארוך !
יצאתי מן המקלחת ושטפתי את פניי מספר פעמים וצחצחתי את שיני , כדי להירגע , לבשתי שורט קצר
וגופייה שחורה ונכנסתי מתחת לשמיכה וכבתי את האור , זמן לישון !