על הטוב והרע ~ סיפור ערסים ~ פרק שלישי

עדיין עמדנו ליד הקטטה בין אלירז לנער השני, ואני השתדלתי שלא לראות מה הולך דשם.
לפתע גוף קשיח ורחב נהדף על גופי, בעוד נפלתי לרצפה כשהוא מעליי.
איה!
נפלתי על המכה שאבי נתן לי מלפני כמה ימים, כשהיה שיכור.
אנקת כאב חלושה נפלטה מפי, והוא חייך אליי חיוך מפתה, שלא עבד עליי.
"חדשה?" הוא שאל, עדיין מעליי.
"אתה מוכן לרדת ממני כבר?" שאלתי בעצבים.
מה הוא חושב אני, מיטה?!
" דווקא נוח לי כאן." חייך.
"עוף ממני!" התעצבנתי ונאבקתי בו.
לבסוף, הצלחתי לקום מהרצפה, בעוד הוא קם בזריזות אחריי.
"מי היה נוגע בך? יא מכוערת!" הוא אמר לי , גחך, הסתובב והלך.
בטח למחששה או משהו,להסניף שורות .
"מה קרה כאן?" שאלה אותי רז.
"הילד הזה באמת דפוק." מלמלתי בעצבים וניקיתי את האבק שהיה על מכנסיי מהנפילה.
"אמרתי לך. " היא צחקה וגכחתי גם אני.
המשכנו ללכת לכיוון הקפטריה והתיישבנו בשולחן עגול בו היו עוד שלושה נערים.
שני בנים ובת.
"זאת נועם, תכירו כולם." רז הציגה אותי בפניהם והם חייכו לעברי.
"איתי." הושיט הנער בעל השיער הזהוב והעיניים הכחולות כצבע הים את ידו.
"נועם, אתה כבר יודע." חייכתי ולחצתי את ידו.
"לירון, אבל כולם קוראים לי לילי." הנערה בעלת השיער החום הבהיר חייכה לעברי.
למה דווקא לילי?
"ואני שי." אמר הנער בעל השיער החום והעיניים השחורות .
למרות יופיו הפשוט , בניגוד לאיתי, היה לו סקסאופיל.
הוא היה מושך, ואני חייבת להודות, הוא סקסי בעליל.
חייכתי לעברו חיוך קטן, אך הוא לא החזיר חיוך.
"רוני כבר נתקלה באלירז." אמרה רז במסתוריות.
"החתיך הזה." אמר איתי ונשך את שפתיו.
רגע… הוא…?
"הוא הומו." אמרה לירון עוד לפני שהספקתי לשאול.
"אוקיי." צחקתי.
"אין לך בעיה עם זה, נכון?" שאלו רז ואיתי ביחד.
"ממש לא! החבר הכי טוב שלי לשעבר היה הומו ." חייכתי.
"אתם הכי חמודים." קרצתי לו והוא הסמיק וצחק.
"גם את חמודה. ולפי מה שהבנתי, לא נשבת בקסמיו של אלירז, כך שאת מיוחדת." אמר איתי.
"הוא פשוט כל כך חסר נימוסים או ערכים, אני לא אוהבת אנשים כאלה." אמרתי ועל פניי עלתה הבעה נגעלת.
"אני מרגישה שאני יושבת עם נסיכת אנגליה. את מתנהגת כל כך בכבוד לאנשים." אמרה לירון והיה נראה שהיא מהורהרת מעט.
"למזלי , אני לא נסיכת אנגליה, אלא רק נועם."
חייכתי לעברם.
שי היה שקט בכל מהלך השיחה, ואני חייבת לציין שהוא סקרן אותי יותר מכולם.
הצלצול נשמע ואני ורז חזרנו לכיתה שלנו.