עלי כותרת פרק 7: בוא נשבור את המחסומים

הסיפור המקורי נכתב ע״י Chase Shivers

https://www.asstr.org/~Chase_Shivers/index.html

ותורגם לעברית ע״י dragon lance

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיונו של הכותב. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמיתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. ואין בו שום קשר למציאות

אזהרה!
סיפור זה זה מכיל מיניות מפורשת כולל קטעים עם קטינות
אין בסיפור אישור או כוונה לביצוע משהו ממנו במציאות בשום דרך ואופן
הסיפור הוא בדיוני בלבד
אם אינך מעוניין לקרוא סוג כזה של ספרות,
או שאתה מתחת לגיל 18 בבקשה לצאת מהסיפור!

פרק 7: בוא נשבור את המחסומים

באותו בוקר ביליתי הרבה עם ורד. הלכנו לחנות בגדים, שם הבת שלי בחרה לה כמה תחתונים וחזיות שהיא אהבה. היא קנתה תריסר מכל אחת והתרגשה ללבוש תחתונים חדשים.
חזרנו הביתה חברת ההובלות שהזמנו יום קודם לכן ההיגעו והעמיסו את החפצים של ורד על המשאית. הסעתי אותה לדודה שלה וינפרדתי מהילדה המתוקה שלי. היא הייתה בכתה קצת, אבל הבטחתי לה שהיא תעבור לגור איתי בעוד כמה ימים.
לפני שהלכתי קפצתי משרד הרווחה לראות מה שלום ענת ונודע לי שהם העבירו הבוקר את ענת לבית החולים הפסיכולוגי. לא הספקתי להיכנס פנימה ולראות אותה, אז השארתי הודעה עם פקידת הקבלה שמישהו יתקשר אלי אם יהיה עדכון, וליידע את ענת שורד בסדר והיא איתי ושאין לה מה לדאוג.
אחרי נסיעה של כחצי שעה הגעתי הביתה, מותש. התקשרתי לפלאפון של ורד אבל היא לא ענתה, אז השארתי לה הודעה קצרה… מה שלומה.
נכנסתי הביתה גמור כולי מהימים האחרונים והתמוטטתי על המיטה. נזכרתי שלקחתי מורד כשהיא לא הראתה, את החזייה הצהובה המוכתמת בזרעים שלי והתחתונים המלוכלכים. הוצאתי אותם מתוך המזוודה שלי והתחלתי במהירות לרחרח את התחתונים ולחשוב איך הבת שלי לבשה את החזייה עם הזרעים שלי.

יום שישי הגיע. הייתי מאוד עייף כמובן, והייתי צריך לעשות כמה דברים לפני שורד תגיע. ביליתי את כל היום בניקיון וסידור הבית. חדר השינה הרזרבי ששימש כל הזמן לאחסון הוסב שוב לחדר שינה בשביל ורד. העברתי את הדברים שאוחסנו שם למוסך ולעליית הגג, פריטים אחרים למרתף.
ניקיתי את חדר השינה, קניתי כמה סדינים וכריות חדשים למיטה. ניקיתי את חדר האמבטיה קירצפתי את המטבח, את הרצפות, וניקיתי קצת אבק מהמדפים.
רציתי להפוך את הנחיתה של ורד לגור אצלי לרכה ככל שיכולתי.
זה יהיה קשה להכניס אותה ללימודים בבית הספר באזור. גרתי בישוב כפרי, כחצי שעה נסיעה מהבית הבית הספר הכי קרוב. היה אוטובוס שנסע כל בוקר לבית הספר מהישוב. חשבתי שבשבוע הראשון ורד תהיה בחופש קצץ להתרגל לבית החדש, ואחר נכניס אותה לבית הספר.
התקשרתי אליה אחר הצהריים. היא הייתה קצת דכאונית. אורית גיסתי לקחה אותה לקניון, שיעודד קצת את ורד, ואחר כך לקחה אותה לארוחת ערב במסעדה. דיברתי עם אורית בקצרה והצעתי לשלם על הכל, אבל היא סירבה ואמרה שהיא נהנית מהחברה של ורד ושזה בסדר גמור.
בערב שישי הייתי מותש לחלוטין, אבל, התרגשתי מאוד שהבת שלי תבוא עוד מעט להישאר איתי לתמיד. התגעגעתי אליה כמו שכל אבא יתגעגע לילד שלו. לאחר הסיטואציה הקשה אליה היא נקלעה, זה הרגיש נהדר להציע לה הזדמנות להתרחק מהפחד והכאב שהיא חוותה.
הייתי צריך להתמודד עם המשיכה המינית שלי אליה. רציתי להיות אבא טוב לב, לא מתעלל, לא; משוגע. ידעתי שזה גם ידרוש ממני להפסיק להריח את התחתונים שלה, הייתי מכור לזה. אבל אני פשוט צריך להימנע מלהיכנע לדברים שעלולים לגרום לעשות שטות שאני אצטער עליה כל חיי.
חשבתי שהדרך הטובה ביותר לסיים את הבעיה הזאת היא לחזור לאתר הקמפינג ולראות אם דליה עדיין שם. אחשבתי שאם אוכל לדבר איתה, ולהבין אילו דגלים אדומים היא ראתה לפני שחילקה את מיטתה עם לילי בתב בת התשע. וככה הייתי יכול פשוט להימנע מכך עם ורד. טיפש, אני יודע, אבל הראש שלי היה מבולול מאוד באותם ימים וזה הפיתרון שחיפשתי בשבת.
הבית היה נקי ומוכן לשותפה החדש שלי לבית, ארזתי את רכב השטח שלי ויצאתי לנסיעה הארוכה צפונה אל אתר הקמפינג בו הייתי בסוף השבוע שעבר. ידעתי לפני שהגעתי שזה יכול להיות מצב קשה, הדרך שעזבתי בלי לומר דבר.
כשהגעתי למחנה ראיתי שמחנה ריק מאדם והקראוון של דליה לא היה שם. כסאות היו עטופים במגבות סביב המדורה הכבויה, כך שנראה שהם נעלמו רק באופן זמני. שאלתי את עצמי מה עשתה דליה כשעזבתי בפתאוימיות, והתכוננתי להתמודד בשיחה שלי עם דליה.
הקמתי את האוהל. תכננתי להישאר רק לילה אחד, לוקח לי קצת שקט כהכנה לבואה של לורד. צליתי תירס והתיישבתי עם בירה ליד המדורה.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות כמו שצפיתי הקראוון של של דליה הגיע למחנה.
דליה ראתה אותי, והשתתקה. היא לבשה חצאית קצרה לבנה מעל מכנסי טייץ הדוקים. פניה עצובים.
"היי…" אמרה דליה בקצרה
"דליה… אני מצטער… אני…"
"דוד… תפסיק. אני מצטערת. אני כל כך מצטערת. זה הלך רחוק מדי, אני יודעת. לעולם לא הייתי צריך לתת לזה לקרות איתך. הקשבת וגרמת לי להרגיש מדהים, וכל כך לא לבד בשבוע שעבר, הייתי צריכה להפסיק עם זה. הייתי אנוכית כל כך״“
”בסדר, בסדר. שנינו מצטערים. תראי… אני עדיין לא יודע איך להתמודד עם זה, בסדר? אני מתכוון…"
לילי יצאה מהקרוון וניגשה אלינו, הביטה בי, חייכה, ואמרה בחיוך, "היי", לפני שהורידה פתאום את בגדיה ונכנסה להתרחץ לה במים. דליה נאנחה, נראה עליה שהיא מתחרטת על מה שהיא עשתה.
הערב ירד. היייתה שקט דממה אף אחד מאיתנו לא ידע להתחיל לדבר. אבל לבסוף אני שאלתי,
”שתיכם עשיתם משהו כיף… אה, סליחה, משהו מעניין השבוע?"
”היינו בגן החיות השבוע, לילי נורא אוהבת ללכת לשם, וגם אני.
לפני יומיים הלכנו בשביל מקסים פה באזור.
את מכירה את השביל?
”כן שביל ממש כיפי. וחזרנו לפני השקיעה לקראוון. לילי ואני פשוט היינו היא ואני… רק אנחנו לבד. "
הנחתי שזה אומר שהם קיימו יחסי מין כמה פעמים באותו טיול, אבל זה צפוי ממה שכבר ידעתי על היחסים בין שתיהן.
”עלי עבר שבוע מטורף." אמרתי לדליה
היא הרימה גבה, "למה מטורף?"
סיפרתי לה על השיחה שקיבלתי מורד, על התעמתות שלי עם ענת.
כשהגעתי לסיפור על המחלקה הרפואית שאשפזו שם את ענת, דליה התחילה לבכות. ידעתי שהיא ראתה כל כך הרבה ילדים במצבים דומים, לבה השבור והבכי שלה היה אמיתי.
"אה, דוד… היא כל כך בת מזל שאתה שם בשבילה. אז מה קורה עכשיו?"
"היא תבוא אליי ביום שני, היא הולכת לחיות איתי עכשיו. ”
לילי שיחקה לה במים ושרה בנחל תוך כדי שאני ודליה המשכנו לדבר. ”זה הולך להיות שונה, אבל אני מצפה לזה. היא ילדה נהדרת. "
דליה הביטה בי במבט חודר. "אז… איך אתה מתמודד עם… אתה יודע, עם איך שאתה מרגיש כלפיה?"
”אני פשוט הולך להימנע מזה. יש לה מספיק בעיות בחיים שלה, היא לא צריכה שאני אהיה עוד בעיה. אבל בכל זאת זה קשה, את יודעת? אני יודע שאתה מבינה אותי. אבל אני שוב… הרחתי את התחתונים שלה כשהייתי איתה.“
הרגשתי צורך לחלוק את הסוד שלי עם דליה.
"חכי כאן, אני צריך להראות לך משהו."
הלכתי אל הרכב שלי והבאתי את החזייה הצהובה והתחתונים שורד לבשה, את התחתונים שרחרחתי, את החזייה שהיא לבשה עם הזרעים שלי עליה. זו הייתה הדרך שלי לנסות להוציא אותה מהראש שלי, לעבור את זה, להתגבר על זה. אני כל כך צריך את זה. חשבתי שזה יעזור לי למצוא את בתי פחות מעוררת.
שלפתי את התחתונים והתיישבתי ליד דליה והפכתי את התחתונים של ורד בידי.
"היא… היא לבשה את אלה… בלילה הראשון הרחתי את התחתונים שלה וגמרתי על החזייה שלה. לא היה לי שום מושג שהיא תלבש אותם אחר כך, אבל אחרי שיצאתי מהמקלחת, את יכול הלדמיין את האימה שלי כשראיתי אותה לובשת אותם? הזרעים שלי היו בחזייה שלה, היא הייתה חייבת לדעת! " אמרתי לדליה בשקט
"אוי לא! היא אמרה משהו? "
"שום דבר! היא הייתה חייבת לדעת דליה… היא לבשה אותם כל היום שלמחרת. הנה תראי,“
הושטתי לה את החזייה,
”תראי את הכתם היבש הזה עליה, ככה היא הלכה איתה ביום למחרת, אני יודע שזה היה על שדיה כשהיא לבשה אותם כל הלילה. "
דליה הביטה בהם, ריחרחה אותם. ”ואוו, אני יכול להריח את הריח של הזרעים שלך עליהם, אבל גם… אותה."
הנהנתי. ”קחי תריחי גם את התחתונים שלה…"
דליה לקחה את התחתונים, כבר לא לחים, אבל עדיין ריחניים. היא הביטה. בהם באזור המפשעה, הביאה אותם לאפה ושאפה. דליה רעדה ושאפה שוב ושוב. היא הביטה בי.
”הייתי רוצה שתזיין אותי עכשיו דוד! אנא, אני מתחננת…"
לא יכולתי להגיד לא. זה עתה שיתפתי את התחתונים המלוכלכים של ורד בתי בת השלוש-עשרה עם האשה המדהימה הזאת, שיתפתי את הארומה האישית והאינטימית ביותר שלה עם מישהו שבקושי הכרתי. כמובן שנעניתי לבקשתה לזיין אותה עכשיו.
הנהנתי, אחזתי בידה, הובלתי אותה אל תוך הקראוון. לילי שיחקה לה במים כשנשכבנו במיטה. דליה אחזה בחוזקה בתחתוניה של הורד, שאפה אותם ונשפה דרכם. הורדתי לה את מכנסי הטייץ הצמודים שלה, ואת תחתוניה. שמתי לב שהמפשעה שלה הייתה רטובה וחלקלקה, נוזל לבן עבר לה לכל אורכו. נישקתי אותה, משכתי את מכנסיי והורדתי אותם. איבר המין שלי היה קשה וכמעט עמד להתפוצץ לי בתוך המכנסיים. דחפתי את ברכיי לאחור, רכנתי קדימה וחדרתי לתוכה עם הזין שלי. הנרתיק שלה היה מדהים וחלק מאוד. החלקתי בקלות שוב אל תוך הנרתיק של דליה, רגליה לחוצות על גבי.
דפקתי אותה במהירות, התחתונים של בתי בין האף של שנינו כששאפנו את הניחוח הפרטי של ורד. דליה גמרה כל כך מהר, נרעדה ורחרחה ונתנה לי להלום בה שוב ושוב.
גופה של דליה רעד כולו ולא לקח הרבה זמן עד ששהיא חוותה אורגזמה שנייה היא דחפה את הנרתיק שלה החלק והזיזה את ירכיה בקצב מהיר. טרקתי את עצמי לתוכה, שאפתי את ריחותיה של בתי והחדרתי חזק לתוך נרתיק של דליה. גומר כל כך חזק בתוך הנרתיק של דליה, משחרר את הכל הזרעים שלי בתוך דליה בכוח. גמרתי כל כך חזק שרעדתי כולי מרב הנאה.
החזקתי אותה לכודה, אחזתי בלי ידיעתה בזרועותיה לצדדים ומנעתי את תנועתה. עיניה היו רחבות, התחתונים של בתי היו עטופים על פניה כשהחזקתי אותה. הזין שלי דפק שוב את הכוס שלה, הזרעים שלי דולפים להם מתוך הכוס שלה. דליה נשמה בכבדות, מאופקת, הזרע שלי לוהט וחלקלק בתוכה.
הרגשתי מרוקן. ירדתי מעליה, רכסתי את מכנסי והתיישבתי בכבדות על המושב בקראוון. דליה רעדה כמה דקות ללא יכולת לזוז כולה מפרכסת, תחתוניה של ורד עדיין מכסים את פניה. הייתי עדין באופוריה שלאחר אורגזמה ומכל הרגשות הסותרים שהיו לי באותו הרגע.
דליה קמה באיטיות, תפסה את התחתונים והריחה אותם פעם נוספת, דליה השליכה אותם אלי בשקט. הכנסתי את התחתונים של ורד אל כיסי, וניסיתי לנשום עמוק.
דליה התקרבה והתיישבה לצדי, הניחה את ידה על ירכי. "זו הייתה… האורגזמה החזקה ביותר שאי פעם הייתה לי.או יותר נכון אורגזמות. מעולם לא חוויתי הנאה שכזאת… מלבד האורגזמות שלי עם ליליאן כמובן… מעולם לא הרחתי ריח מיני של מישהי אחרת. הניחוח של ורד כל כך נפלא דוד… "
הינהנתי, לא יכולתי שלא להסכים.
"היי! איפה כולם! "קולה הקליל של לילי קרא לעבר המחנה.
"אני צריכה לחזור אליה, לא אמרתי לה שאנחנו הולכים להיעלם לנו…"
דליה הרימה את תחתוניה ולבשה את מכנסי הטייץ שלה, הזרע שלי מתכווץ לתוך מפשעתה.
ואז נישקה את לחיי.
"תודה, דוד… ששיתפת איתי את הבת שלך. זה היה נפלא.“
היא השאירה אותי לשבת בבתוך הקראוון ולרדוף אחר מחשבותיי.
היא לא הבינה את זה, אבל מה שתכננתי לעשות, יצא לי בידיוק ההפך. רציתי להרפות, להתגבר על המשיכה שיש לי לניחוחות של בתי. במקום זאת, אחרי שראיתי איך עורר הניחוח של ורד את דליה, רציתי אותה יותר עכשיו. לעזאזל!

סוף פרק 7