עלי כותרת פרק 5: ניחוח הורד

הסיפור המקורי נכתב ע״י Chase Shivers

https://www.asstr.org/~Chase_Shivers/index.html

ותורגם לעברית ע״י dragon lance

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיונו של הכותב. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמיתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. ואין בו שום קשר למציאות

אזהרה!
סיפור זה זה מכיל מיניות מפורשת כולל קטעים עם קטינות
אין בסיפור אישור או כוונה לביצוע משהו ממנו במציאות בשום דרך ואופן
הסיפור הוא בדיוני בלבד
אם אינך מעוניין לקרוא סוג כזה של ספרות,
או שאתה מתחת לגיל 18 בבקשה לצאת מהסיפור!

פרק 5: ניחוח הורד

אני לא רוצה שמישהו יבין לא נכון את הסיפור שלי. אני הייתי כולי מלא אשמה ובושה. יכולתי להפסיק להשתתף במה שקרה שם עם לילי ודליה. אבל במקום זאת הרשיתי לעצמי להיכנע ולזרום עם זה, ולפחות לכמה רגעים ליהנות מהעובדה שלילי ראתה אותי מזיין את אמא שלה. מתגרה בלראות את הילדה בת התשע אוכלת את הזרע שלי מהכוס של אמה.

התעוררתי בזיעה באמצע הלילה, התמונות של לילי ודליה עדיין טוחנות במוחי. עדיין הייתי מפוחד מאוד ממה שקרה, אבל למרות הסלידה שלי, הרגשתי סוג של התרגשות.

תכננתי להישאר עד יום שלישי, אבל באמצע הלילה  של יום שני בבוקר פשוט ארזתי בשקט את האוהל שלי ואת שאר הפריטים ונסעתי הביתה. היה אור יום כשנכנסתי לבית שלי.

ישבתי שם זמן רב וניסיתי לאסוף את מחשבותיי.

התמוטטתי וישנתי הרבה, עד אחר הצהריים. התעוררתי והרגשתי טוב יותר, שוב בבית, הרחק מהאם והבת וגילוי העריות שגיליתי אצלם שכל כך בלבלו אותי. הזין שלי התעורר למרות המחאות שלי, הזדקף לו חזק כשנזכרתי איך לילי החליקה כל כך מהר בין ירכיה של אמה וליקקה את הזרעים שלי מהכוס של דליה. ליטפתי אותו כמה פעמים לפני שהרגשתי אשמה, התביישתי וניסיתי להסדיר את דעתי עם וויסקי ופיצה.

לא רציתי שזה יקרה שזה יעורר אותי מה שראיתי, מה שעשיתי.

שנאתי את הרגע הזה, מצאתי את עצמי רוצה לחזור ופעם נוספת להשתתף בעריות. גופה של דליה הרגיש כל כך טוב כשאני התוכה, והרגע הקצר שנגעתי באיברי המין של לילי הביא את הזין שלי לעמוד לו חזק.

מבולבל, לקחתי את התחתונים המלוכלכים של ורד בפעם האחרונה שביקרתי אצלה. הניחוח של בתי כבר מזמן נעלם, אבל שערות הערווה שלה עדיין היו שם.

רעדתי כשדמיינתי את הבד זז בין ירכיה של ורד, והכוס הצעיר שלה, עוררתה של הילדה מסומנת בתחתונים שלה.

לא ראיתי את בתי עירומה מאז שהיא הייתה בת שבע, ותהיתי איך איברי המין שלה  השתנה והתבגר עכשיו שהיא בת שלוש עשרה.

נשכבתי על המיטה והחזקתי את התחתונים של ורד ביד, מלטף את הזין שלי לאט. שאפתי את הבד. ידעתי שהמיצים התייבשו מזמן והריח התפוגג, אבל כמעט יכולתי לזהות שוב את הריח החם של הנרתיק של בתי.

דמיינתי שאני טועם אותה ככה…

במחשבותי אני מדמיין את ורד ננשכבת על המיטה, פניי בין רגליה, הכוס הצעיר שלה בשל ונפוח וחלק מגירוי. חשבתי ללקק את בתי, להתענג על המעשה האסור ולרצות להביא את הנערה לאורגזמה. תהיתי אם היא חושבת על סקס, נזכרתי בשאלה של דליה האם הבת שלי מאוננת, ודימיינתי לעצמי שהיא כן.

תהיתי אם ורד אי פעם חשבה עלי מינית. ידעתי כמובן שזה מופרך, משהו שנמצא רק בסיפורים על בנות נימפומניות ואבות שנכנעו להם.

ידעתי שזה שטויות המחשבות האלה, אבל לא יכולתי שלא לחשוב שאולי, רק אולי, היא חשבה פעם או פעמיים עלי. אולי היא נגעה בעצמה בקצרה וחשבה להתעלס איתי.

ליטפתי במרץ את הזין שלי, סצינות של בתי המתבגרת, המתפתחת עפות בראשי. דמיינתי אותה מתכופפת, מורידה את מכנסיה ותחתוניה, מציעה לי סקס. חשבתי לטעום אותה לפני שחדרתי לנרתיק שלה. האם היא עדיין בתולה?

בטח שהיא בתולה, היא סך הכל בת שלוש עשרה. חשבתי איך תהיה ההרגשה לקרוע את קרום הבתולים שלה ולפרוץ את המחסום הזה? האם היא תבכה? האם היא תדמם?

האם היא תבקש ממני להפסיק?

במוחי, התשובה שלה לשאלה האחרונה הייתה 'לא' והרגשתי שאני מחליק פנימה והחוצה מהחור הצעיר שלה, איבר המין שלי פועם בכוס של בתי. שמעתי אותה זועקת כשזיינתי אותה לאט לאט, קולה של ורד כל כך יפה ומתוק באוזניי. הזין שלי קפץ לי ביד כשחשבתי על הפנטזיה הזאת.

גמרתי, והשפרצתי את הזרעים שלי באוויר. מיתרי זזע נזרקו החוצה, נחתים על בטני, על מפשעתי, התזתי על רגלי. גמרתי בעוצמה.

תמונות של בתי בת השלוש-עשרה מעיפות אותי חזק דרך האורגזמה שלי.

נרדמתי, רק כדי להתעורר מאוחר יותר באותו לילה לצלצול הטלפון.

המספר שצלצל היה של גרושתי, ואני עניתי לה בראש מנומנם. "שלום?"

"היי אבא."

"הי ורד. מתוקה שלי השעה ממש מאוחרת, הכל בסדר? "

קולה נשמע חלש ועייף. "רק רציתי לדבר איתך. זה בסדר?"

מערכת יחסים שלי עם ורד הייתה טובה אפילו מרחוק, ותמיד הייתי פתוח לכל שיחה שהיא רצתה לנהל. "בטח, מתוקה שלי, מה קורה?"

היה שקט רגע לפני שאמרה, ”זאת אמא… יש לה כמה בעיות ואני לא יודעת מה לעשות…"

לקחתי את הטלפון למטבח, מילאתי קצת קולה בכוס והתיישבתי ליד השולחן. "מה לא בסדר עם אמא…?“

נשמע כאיל וורד בכתה. "אני לא יודעת… היא מתנהגת לאחרונה  מאוד מוזר… היא מסתובבת עם בחור מגעיל. היא השתכרה. הרבה. אולי… אני לא יודע, אולי גם דברים אחרים. זה גורם לי להרגיש רע להיות בסביבתה. "

המצב נשמע רציני ומיד שקלתי לבקר ביקור חירום אצל אשתי.

"דיברת איתה? אתה רוצה שאני אבוא? "

"אני… אולי אני אוכל לבוא ולהיות איתך קצת אבא..״. אני לא יכולה… אני לא יכול להתרכז כאן עם אמא ככה. היא לא עצמה. היא… היא נתנה לי סטירה לפני שהתקשרתי אליך. "

כעסתי נורא על ענת. אענת ואני הסכמנו לא לסטור או להרביץ אי פעם לורד. חולצות חופשניות  היו דבר לא מקובל, אבל לסטור לה לא בא בחשבון בשופ פנים ואופן.

"ורד, אני אקפוץ מחר לבקר ולראות מה קורה. אני צריך להתקשר קודם לבוס שלי, ללהגיד לו שזה מקרה חירום. בסדר? אני אהיה אצלך מוקדם ככל האפשר מחר. "

"בסדר … תודה, אבא. אני מתגעגעת אליך."

"גם אני מתגעגע אליך,מתוקה שלי. תישארי שם, בסדר? תישארי בחדר שלך אם אתה יכולה, אל תעשה דבר שיעצבן את אמא טוב?. נשמע שהיא עצבנית עכשיו. פשוט תישאר רגוע. אני אהיה שם מחר. "

”בסדר אבא. אני אוהבת אותך."

”גם אני אוהב אותך גם ורד. להתראות מחר."

ניתקתי את הטלפון. המחשבות המיניות על הבת שלי נעלמו מזמן מכיוון שחשבתי עכשיו כיצד להתמודד עם המצב. אם ענת עשתה רק חצי ממה שמתארת ורד, אז הייתי צריך להחזיר את הבת שלי מייד אל חזקתי.

התקשרתי לבוס שלי שענה למרות השעה המאוחרת. הסברתי לו את הסיטואציה והוא הסכים בשמחה שאני יכול לקחת את היום החופשי שלי ולסדר את זה.

היה לי יותר המון זמן לחשוב על השיחה הנוקבת שלי עם ענת.

לא התקשרתי אליה קודם כדי ליידע אותה שאני מגיע, לא ידעתי אם ורד אולי אמרה לה.

כעסתי על כך שענת סטרה לורד, זועם עוד יותר על כך שאמה מתנהגת כמו נערה שיכורה במקום להוות דוגמא טובה לורד.

ורד העמידה פנים שהיא חולה ונשארה בבית.

היא אמרה לי שענת והחבר שלה עדיין היו במיטה. השעה הייתה כמעט צהריים!

ורד פגשה אותי בדלת וקפצה מיד לזרועותיי, בוכה לתוך חזה שלי.

היא גדלה מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה, גבוהה יותר, מותניה מעוגלות, שדיה עכשיו בגודל של אישה צעירה. סילקתי את המחשבות האלו מראשי וחיבקתי את ורד אלי, ונתתי לה לפרוק את הכל.

כשהיא נרגעה נכנסנו פנימה.

"ורד, אני רוצה לדבר עם אמא שלך. האם היא עדיין במיטה? "

"כן, היא עדיין שם."

”תחכי לי בחדר שלך, טוב? יתכן וזה לא תהיה שיחה קלה בשבילך. "

"בסדר. תודה, אבא. "

ורד עלתה במדרגות ונעלמה לה לחדר שלה. דפקתי בדלת של ענת.

שמעתי רשרוש מבפנים והדלת נפתחה במהירות. ענת הייתה ממש בהלם, הייתי האדם האחרון שהיא ציפתה שידפוק בחדר השינה שלה. "דוד, מה לעזאזל ?! מה לעזאזל אתה עושה פה?"

שמעתי קול גברי נאנק, "הכל בסדר, ענת?"

"פשוט תישאר במיטה, עופר. אני יכולה לטפל בזה בעצמי. "

ענת סגרה את הדלת ומשכה אותי למטבח. "מה לעזאזל אתה עושה פה, דוד? אתה לא יכול סתם  ככה להופיע בבית שלי ללא שום הודעה מוקדמת! איך אתה מעז?!"

זו הייתה תגובה מוזרה והגנתית, לא ממש ציפיתי לתגובה הזאת. ענת ואני ניהלנו מערכת יחסים די טובה אחרי הגירושים שלנו, ולא ראיתי אותה כועסת עלי הרבה שנים.

"אני כאן כי ורד ביקשה שאבוא. יש לך מושג מה מפריע לה? היא טילפנה אלי אתמול בוכה ממש. סטרת לה! מה לעזאזל את חושבת שאת עושה, ענת? "

היא התחילה להסביר, נעצרה, והסתכלה עלי בשנאה.

"אתה חושב שאני לא יודע שאתה רוצה להחזיר אותה לחזקתך דוד? תמיד ידעתי שתעשה את זה. תמיד ידעת שתנסה להרחיק אותה ממני! "

"ענת… מה קורה? מעולם לא הייתי מגיע לפה אם הבת שלי לא הייתה צריכה אותי. הכל היה בסדר כל כך הרבה זמן, מה קורה? ורד אומר שאת שותה הרבה… למה סטרת לה? "

ההגנות של ענת קרסו והיא שקעה בכיסא. "אני לא יודעת… היא… היא הכעיסה אותי. ככה שהייתי חייבת לתת לה סטירה. "

"סיכמנו, ענת. סיכמנו שזה לעולם לא יקרה, ושבחיים לא נרביץ לבת שלנו. אי פעם. זה לא בסדר."

האש שלה חזרה. "היא מלקחה את החוצפה הזאת ממך! אתה זה שמכניס לה מחשבות לא לציית לי. אל תחשוב שאני לא יודע שאתה מסיט אותה נגדי. אני יודעת.“

הייתי חסר מילים. זו לא הייתה אותה אישה שאהבתי. זאת לא האמא שהייתה במשך מספר שנים השפעה חיובית בחייה של ורד.

עניתי לה בנחרצות

"זה תלוי בורד. היא מבוגרת מספיק כדי להחליט. אני לא עוזב עד שאדע שהבת שלי בטוחה ושתהיה בסביבה אוהבת.

אני רוצה תשובה משכנעת, מאוד משכנעת או שהיא באה לגור איתי.

אני לא יודע מה לעזאזל את עושה בחיים שלך, אבל זה נגמר עכשיו. "

ענת שוב התמוטטה, חשה שזה רגע מאוד חשוב. היא בכתה כשישבתי בשקט לצידה. היא לחשה, "אני יודעת… אני…“

ושוב הפסיקה לדבר. האש חזרה אליה, פניה סמוקות, "היא לא הולכת איתך. בשום פנים ואופן. ואיך אתה מעז לשפוט אותי? היה צריך לסטור לורד. ולכן סטרתי לה. איך אתה מעז להתערב בכלל?!"

קמתי והלכתי מענת שהייתה ממש היסטרית באותו רגע ועליתי לחדרה של ורד. נכנסתי פנימה וראיתי את בתי בוכה. ”תראי ורד, זה לא מסתדר עם אמא שלך, אבל כרגע אני רוצה להוציא אותך מכאן. יש לי חדר בבית מלון, תארזי לך תיק ובוא איתי. אם אמא שלך תנסה לעצור אותך, פשוט תיכנסי לרכב שלי, בסדר? אם זה מה שאתה רוצה לעשות, כמובן, הבחירה היא שלך. "

"כן! בבקשה, אני שונאת את להיות כאן. "

"אוקי, תתתארגני ותנסי לצאת למכונית בלי שאמא שלך תשים לב, בסדר? תשלחי לי הודעה בוואצאפ כשתהיי ליד הרכב.״

ורד הנהנה והתחילה לארוז לה תיק עם הדברים שלה.

יצאתי מחדרה וניסיתי להעסיק בינתיים את ענת.

עופר עדיין לא עזב את חדר השינה, מה שסיפר לי הרבה על סוג הבחור שהוא ככל הנראה החבר של ענת.

ענת בכתה שוב ונראה ממש עצובה כשישבתי יצידה שוב.

"אני לוקח את ורד. רק להיום. אתה ואני צריכים לדבר, בסדר? ורד זקוקה להפסקה, פשוט תני לה קצת שקט היום, בסדר? אתקשר אליך אחר כך, אחר הצהריים ונדבר. "

ענת הנהנה בבהסכמה, מתייפחת. הטלפון שלי זמזום וההודעה של ורד רמזה לי שהיא מוכנה וישבה בתוך הרכב שלי.

קמתי, הסתכלתי בעצב על גרושתי. "אני… אני חושב שאת צריך ללכת לטיפול ענת , אני אעשה כל מה שאפשר שאת תביני שמה שעשית היה לא בסדר"

היא קמה בזעם. "אתה זה שצריך טיול, מטומטם! אתה! הבת שלי לא הולכת איתך. אני אתקשר למשטרה. הם יעצרו אותך. "

הלכתי לכיוון הדלת, והשבתי לה בחזרה, "תקראי למשטרה, תתקשיר אליהם עכשיו.

את באמת חושב שהם הולכים להאשים אותי? ורד רוצה ללכת ממך, ואת כולך שיכורה. התקשרי אליהם אם אתה באמת רוצה שהבת שלך תעבור כשהמשטרה תחקור אותה. אתה רוצה את זה? פשוט תני לה את השקט היום, ובואי נדבר בהמשך על מה שאנחנו עושים איתה, בסדר? "

היא לא ענתה. וסגרתי במהירות את הדלת הבית ונכנסתי לרכב.

”טוב ורד…" אמרתי בשקט, "בוא נצא מכאן, בסדר?"

ורד הנהנה אך שתקה, והסעתי אותנו כמה קילומטרים למלון שהזמנתי. לא ידעתי אם ענת תתקשר לשוטרים, אבל אמרתי לורד שהיא עשויה להיחקר במשטרה אם אמא שלה תתקשר אליהם. זה די הרגיז את הבת שלי, אבל הבטחתי לה שהם יקשיבו למה שהיא אמרה. לענת ולי הייתה משמורת משותפת בחוזה הגירושין,ששם היה כתוב… שגם אם הילדה תגור עם אמה כשש שנים, האבא יוכל לקבל את חזקתה.

חטיפת ילדים מעולם לא הייתה משהו שחשבתי שאצטרך לעשות אי פעם, אבל אחרי מה שראיתי על ענת והמצב הרגשי המדאיג שלה, לא הייתה שום כוונה להניח לבתי לחזור לשם.

הגענו למלון למלון ושמנו את התיקים שלנו בחדר. החדר הכיל מיטת זוגית יחידה, לא ממש ציפיתי שורד תישאר איתי בלילה. היא לא אמרה דבר, אז שאלתי אותה אם היא רעבה?

”כן, אני רעבה אבא."

"יש מסעדה במלון, בואו נלך לאכול ואז נצא לשחות קצת בבריכה. יש להם בריכה ממש נחמדה אם התמונות מהאתר אמיתים. "

היא הינהנה ועשינו את דרכנו למסעדה.

הרגשות וחוסר השינה גורמו לי להרגיש מעט מנומנם. ורד אמרה לי שהיא לא ישנה בלילה הקודם, ואמרה לי משהו שלא ציפיתי לו.

"היא הכתה אותי  גם לפני זה… כמה פעמים…"

"מה-מה? למה?"

היא משכה בכתפיה. ”היא טענה שאני מכעיסה אותה…'עיצבנתי אותה לעזאזל', ככה היא אומרת את זה."

השתוללתי, אפילו כשהגוף שלי זעק לשינה. "מה עשית שכל כך עיצבן אותה?"

"כל דבר שאני עושה. השארתי כלים מלוכלכים בכיור, שרה לצלילי המוזיקה שלי, נוטפת מים מהמקלחת. כל דבר."

לא יכולתי להבין איך כל הדברים האלה ראויים לסטירה.

”תקשיבי ורד, אני ממש עייף כרגע. ואני חושב שגם את. בואו נשחה קצת ונלך אחר לנמנם קצת, בסדר? אני לא יכול לחשוב צלול עכשיו. "

”בטח. אבא" אמרה ורד

חזרנו לחדר שלנו. היה לי רגע מאוד מביך כשניסיתי להחליט איך לסדר אותנו על המיטה.אני בדרך כלל ישנתי עירום, אפילו בתנומה קלה הייתי מוריד את בגדי, אבל לא הייתה לי שום דרך לעשות זאת כשורדי לצדי. במקום זאת המשכתי את בגדי. היא הייתה זומבית כשהיא משכה לאחור את הסדינים והתחילה להחליק פנימה בצד השני של המיטה.

ורד השתתקה, חשבה רגע, הסירה את חולצתה ומכנסי הג‘ינס שלה והשאירה את עצמה  לבושה רק בחזייה ותחתונים צהובים. הצצתי בה רק בקצרה לפני שהיא התמקמה תחת ההשמיכה. החלקתי פנימה וניסיתי לסדר את מחשבותיי. אחרי כמה דקות ורד נחרה קלות.

העייפות שלי השתלטה ונרדמתי גם אני אחרי כמה דקות. היו לי חלומות אפלים, אם כי לא זכרתי אף אחד מהם.

אחרי כמה שעות טובות של שינה התעוררתי כשאני מרגיש משהו חם על גופי.

הגוף של ורד היה ממש צמוד לשלי, וזרועי הייתה מונחת על כתפה.

זה היה תמים לחלוטין, רק בת שהתכרבלה עם אביה ברגע מציק בחייה. המצב שעמד בפנינו היה מדהים, והמחשבות המיניות שלי לא היו בראש שלי.

אבל הזין שלי הרגיש אחרת, כמובן, ועשיתי כמיטב יכולתי למשוך את גופי לאחור מהמקום בו הוא דוחף את מכנסי ונוגע בישבנה של ורד.

הבעיה נפתחה, הרשיתי לעצמי לשקוע ברגע, נהנתי להחזיק את הבת שלי קרוב אלי, לגרום לה להרגיש בטוחה בזמן שהיא הכי זקוקה לי.

היא נעה באטיות, מצמצה את עיניה והתכרבלה אלי, שוב, קירבה את ישבנה עטוף התחתונים למגע עם הג'ינס התפוח שלי.

שמחתי מאוד באותו הרגע שלא הייתי עירום.

ורד לחשה, "תודה, אבא… באמת… תודה."

חיבקתי אותה, התעלמתי מהדרך שבה התחת שלה לחץ נגד הזקפה שלי.

לחשתי, "בטח, מתוקה. אני כאן בשבילך, כל מה שאתה צריכה. "

החזקנו ככה זמן לא מועט, ושמעתי את הבטן שלה מגרגרת. ”את רעבה מתוקה שלי?"

"כן."

"בוא נלך לאכול ארוחת צהריים  בחדר אוכל. ואת רוצה לשחות אחר כך? "

"כן, אבל לא הבאתי את בגד הים שלי."

"ובכן, זה לא בעיה  אנו יכולים לטפל גם בזה. נקנה לך בגד ים חדש. את מכירה מקום קרוב שאפשר לקנות בו בגדי ים? "

" כן אבא, יש כאן מקום קרוב."

"בסדר, נאכל , ונלך לשם."

אכלנו במהירות וחזרנו אל החדר

על הרצפה היו החזייה והתחתונים הצהובים של ורד שהיא לבשה אותם לפני כן.

הכרחתי את עצמי להוציא את המחשבות האלה ממוחי ויצאתי אל הרכב

הגענו לחנות, ובזמן שורד ניסתה בגדי ים, הוצאתי קניתי לעצמי תחתון שחייה פשוט ושילמתי עבורם.

התקשרתי לבוס שלי ואמרתי לו שאני לא אהיה בשבוע בעבודה מסיבות אישיות.

הוא הבין הסכים ואמר שזו לא תהיה בעיה כל עוד אני אשלים את העבודה בשבוע הבא.

נתתי לורד את כרטיס האשראי שלי והיא יצאה מהחנות כשהיא לבושה בחולצת טריקו ובמכנסיים הקצרים שהיו לה קודם. שאלתי, ”מצאת בחנות בגד ים אחד שאת אוהבת?"

היא חייכה, לראשונה מאז שהגעתי לבקר. "כן. מצאתי אחד שאני ממש אוהבת. "

חזרנו למלון. הורדנו בגדים ורד החליפה בחדר האמבטיה בזמן שהחלפתי ליד המיטה.

עיניי נמשכו לתחתונים המקומטים. היססתי רק רגע לפני שהאספתי אותם והרחתי אותם.

התחתונים של הורד היו ספוגים בנוזל, ריח של עוררות פות חם, נרתיק רטוב. רעדתי כששאפתי את הניחוח של ורד. זה היה כל כך נשי, כל כך נפלא. לגופה היה ריח של מיניות נעורים ותשוקה. הרגשתי את איבר המין שלי צומח ומזדקף מהר כשריחרחתי את תחתוני הבת שלי.

שמעתי את דלת השירותים נפתחת ושמטתי אותם במהירות, ורד לא הייתה מודעת למה שעשיתי זה עתה. היא לבשה את אותה חולצה ומכנסיים קצרים. היא חייכה שוב, אמרה, "אני מוכנה, ואתה?"

רעדתי כשניסיתי להסתיר את מחשבותיי האשמות. "כן, בואי ניקח מגבות ונרד לבריכה."

ורד ואני עשינו את דרכנו לבריכת המלון. הייתה זאת שעת ערב מוקדמת וכמה אנשים נרגעו להם בג'קוזי ושחו בעצלתיים בבריכה. זרקנו את המגבות שלנו על כמה כסאות. הסרתי את חולצתי במהירות ונכנסתי את תוך המים.

ורד התמהמה קצת, מושך את שערה הארוך והכהה בחזרה לקוקו. לאחר מכן, היא הסירה את חולצתה. בהיתי בה כשראיתי מה היא לבשה מתחת.

הנערה לבשה חלק עליון ביקיני בצבע ירוק בהיר, שדיה נדחקו להן בתוך הבגד ים, הפטמות הקטנות שלה זקופות וברורות בולטות להן מתחת. היא נראתה גדולה יותר ככה, הציצים שלה נדחקו מעלה והחוצה מהבשר החיוור למטה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הבטן של ורד במשך כמה שנים, ולא יכולתי שלא לשים לב שיש לה גוף של אישה צעירה עכשיו.

היא משכה את מכנסיה וחשפה את שאר בגד הים. תחתוני ביקיני בצבע ירוק בוהק החזיקו נוחים בגופה, ירכיה מפותלות, ישבן רך ובולט בצורה חושנית מאוד. היא התכופפה, אלי, ואני התבוננתי בתאווה בין רגליה. רעדתי כשהזדקפה והחליקה לתוך המים לצידי.

שחינו קצת ויצאנו אחר כך המים. ורד התייבשה בזמן שלבשתי את החולצה. זה היה דבר כל כך תמים, הילדה בת השלוש עשרה מנגבת המים על גופה במגבת, ולמרות המחשבות הקודמות שהיו לי, פשוט חייכתי ונהניתי מהעובדה שהבת שלי קיבלה קצת פסק זמן מהצרות שלה עם אמה.

היא לבשה את החולצה והמכנסיים הקצרים שלה מעל הביקיני, חזרנו לחדר האוכל ואכלנו ארוחת ערב. היא התחילה לספר לי מה עובר עליה. היה לה טוב בבית הספר, אמרה לי, היו כמה חברים קרובים. היא צחקה כששאלתי אם יש לה חבר, אמרה 'לא', והבנתי שזה לא נושא שהיא רוצה לדבר עליו.

אחרי הארוחה דיברנו קצת על מה שהולך לקרות.

"אמא שלך לא יציבה ברגע זה, ואין לי שום רצון לראות אותך חוזרת הביתה בקרוב. את מצידך רוצה לחזור אל אמא? "

"לא. זה היה נורא. ניסיתי, אבא. ניסיתי באמת. אני יודע שאמא אוהבת אותי, אבל היא כל כך כועסת עלי. כל הזמן. ניסיתי לגרום לה לא לכעוס, אבל היא המשיכה להכות אותי. אני לא יכול לחזור לשם. "

"בסדר. ובכן, אני צריך להתקשר אליה ולדבר איתה באופן פרטי, הבטחתי שאעשה זאת. תחכי לי כאן טוב? אני יוצא החוצה לדבר איתה בטלפון "

"בטח… אני אחכה כאן."

יצאתי מהחדר אוכל החוצה ושפסעתי סביב שטח המלון.

התקשרתי פעמיים ולא הייתה תשובה. ניסיתי את הטלפון הנייד של ענת, קיבלתי תא קולי. השארתי הודעת טקסט, ולא קיבלתי תגובה. הייתי גמור ומודאג, ברצינות, אבל פשוט לא ידעתי מה עוד אוכל לעשות. השעה הייתה כבר מאוחרת וורד ואני  נאלצנו להיות גם בלילה ביחד ונראה מה יהיה מחר.

חזרנו לחדר. ורד שכבה על בטנה על המיטה, שיחקה לה באייפד שלה. היא הרימה את עיניה ושאלה ”נו… איך זה הלך?"

"לא יכולתי להשיג אותה. את מכירה מספר טלפון אחרים מלבד הטלפון הנייד שלה וטלפון הבית? "

"לא. זה בדיוק כמו אמא. לעולם לא אוכל להגיע אליה כשאני צריך לדבר איתה. כנראה ששתתה עם עופר… "

"בסדר, טוב, אני אנסה להשיג אותה שוב מחר בבוקר. צריך להבהיר לה שזה קורה בין שהיא אוהבת את זה או לא, כל עוד זה מה שאתה רוצה, מתוקה שלי. "

"כן. חשבתי על זה הרבה. אני שונאת לעזוב את החברים שלי, את בית הספר שלי, אבל… אני כבר לא יכול יותר לחיות איתה. "

"אני יודע. בסדר.

את יודע שאני אוהב אותך ואעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור, בסדר מתוקה שלי? "

”טוב אבא, אני חושב שאני הולכת להתקלח. "

ורד הניחה את הטאבלט שלה וסגרה את עצמה בשירותים. רגעים אחר כך שמעתי את המים  במקלחת נפתחים.

נמשכתי אינסטינקטיבית לתחתונים ולחזייה של ורד שהיו זרוקים להם באמצע החדר. הסתובבתי והסתכלתי בשירותים, בטוח שהדלת עדיין סגורה. הרמתי את התחתונים של ורד ושאפתי את ניחוחה פעם נוספת את מפשעת התחתונים.

התחלתי ללטף את הזין בחוזקה, נשכבתי על המיטה, להבטיח שאני עדיין יכול לשמוע את המקלחת פועלת. הנחתי את התחתונים מעל האף שלי, מפשעה לחה על עורי ונסעתי בזמן שרחרחתי את הארומה של בתי. החזקתי את החזייה שלה ביד השנייה, דמיינתי אותי נוגע בשדיה הצעירים של ורד, הבת שלי, בת השלוש עשרה.

התמונות שלה בביקיני הכו אותי בחוזקה, תמונה כשהיא מתכופפת, הפטמות שלה שבלטו מתחת לחלק העליון של הבגד ים. דפקתי את אגרופי במהירות, דחפתי לאצבעותיי, דמיינתי איך זה מרגיש ללקק את בתי בין רגליה, לטעום את איבר המין   שהשאיר את הארומה הנפלאה על התחתונים שלה. שאפתי, לקחתי את ניחוח בתי, כמעט יכולתי לטעום את הכוס שלה על לשוני.

התנודדתי שלוש פעמים, חבטתי, ינקתי את נשימתי וגמרתי לתוך החזייה של ורד. גמרתי חזק, מתפוגג ומריח שוב את הריחות הנשיים של בתי. התפוצצתי לאחר שפלטתי את הזרעים שלי לתוך החזייה של הילדה, ופגעתי במקום שידעתי שנגע בפטמות שלה לפני כן. הגמירה נמתחה והותירה שובל של זרע נוטף בזמן שהאורגזמה שלי שטפה אותי.

שכבתי שם רגע לפני שהספקתי לאסוף את עצמי. המקלחת נעצרה קפצתי מהר, והשלכתי את התחתונים והחזייה בחזרה על הרצפה, ודחפתי את איבר מיני אל תוך המכנסיים הקצרים שלבשתי. התנשמתי חזק כשורד יצאה מהשירותים, מגופה עטוף במגבת.

"הכל בסדר אבא?“

הינהנתי, לא יכולתי לדבר כשניסיתי להפסיק לרעוד. עברתי על פניה במהירות, חייכתי בעצבנות וסגרתי את עצמי בשירותים.

מוחי דהר כשניסיתי להירגע במקלחת החמה. נשארתי שם הרבה זמן, מחשבות מבלבלות ואשמות הציפו אותי. כשסוף סוף סגרתי את המים.

הייתי מנומנם מאוד, צריך להתמודד עם ענת מחר בבוקר.

יצאתי מהשירותים ועצרתי קפוא.

ורד לבשה את החזייה והתחתונים הצהובים שאוננתי איתם לפני כה דקות, וישבה על המיטה וקראה דוא"ל באייפד שלה. החזייה שלה! גמרתי על החזייה שלה כמה רגעים לפני כן, והיא לבשה אותו עכשיו! אה, אלוהים, חשבתי, איזה אבא נורא אני, אני לא מאמין שעשיתי את זה!

הבת שלי הביטה לאחור, אמרה, "היי," חזרה למשחק שלה. היא לא אמרה דבר על החזייה שלה או על המטען הגדול של ההצטיינות שהיה צריך להיות רטוב וברור כנגד הציצים שלה. במקום זאת היא אמרה, "אני עייפה,זה  בסדר אם אני אלך לישון אבא?"

גמגמתי, "אה… כן, כן… גם אני…"

לבשתי את מכנסיי הקצרים ונכנסתי גם אני למיטה. שכבתי בשקט, על הגב, הבת שלי לובשת את הדבר היחיד שמגרה את האשמה הצווחת בראשי.

ורד הזיזה את גופה ליד שלי, הניחה לתחת שלה ללחוץ על מותני. הייתי כל כך עצבני הרעדתי קצת את המיטה, אבל נראה שהיא לא שמה לב. במקום זאת, היא הניחה את גבה לזרועי ואמרה, "לילה, אבא. תודה על הכל."

התכופפתי ונישקתי את ללחיה. "לילה טוב, ורד."

אם חשבתי שנסיעת הקמפינג עם לילי ודליה הרעידה את עולמי, הידיעה שבתי לובשת את עכשיו בגד שמלא בזרים שלי על עורה זה אפילו יותר גרוע. שינתי לא הגיעה בקלות באותו לילה, אבל ברגע שזה קרה, החלומות שלי היו מעוררים ומטרידים ולא עשו דבר כדי לעזור לי להילחם ברגשות הסותרים במוחי.

סוף פרק 5