עלה כותרת של סביון לבן

עלה כותרת של סביון לבן
חורף בתל- אביב גשם דק זולף לו מזה מספר ימים, אנשים כעוסים ועגומי פנים ממהרים לדרכם
מבלי ליצור קשר עין כאילו המעילים הצעיפים והכפפות יוצרים הפרדה בינם ובין שאר העולם.
קר לי ועצוב לי אני חייב לצאת למרחבים ,להיות לבד, לברוח לי אפילו לעצמי לנשום אויר צלול
להרגיש את הרוח על פני להרגיש את החופש וכך עשיתי.
בבקר מוקדם יצאתי לדרך , אני האופנוע והרוח. גשם התחיל לרדת שוב, כבר אמצע אפריל
פסח בעוד שבוע והחורף לא שם לב, אני לבוש היטב , מעיל ומכנסי עור ,כפפות חמות קסדה
עם מנגנון להסרת אדים ומים והאושר מתחיל להתגנב לו אל לבי. אני רוכב לאט, בין מאה למאה
ועשר קמ"ש . פתאום ליד אלונים נפתח העולם ,שמש צהובה וזוהרת, ענני כבשה דואים להם
לאט והמוני כלניות מרקדות להן בנירים האין סופיים כמו יצירה קלאסית של מוזיקה אלוקית.
נראה לי שאסע לכיוון צפת בדרך העולה מראש פינה רציתי להגיע לעין ליאור , מעיין חבוי
שנמצא במורדות הדרך בואכה למירון . האוויר הפך להיות חמים ומחויך בעודי מטפס בחולמנות
בדרך המשגעת ,בדיוק עברתי את מצפה הימים כשראיתי משמאלי חורשה שבין עציה פזורים
מבנים של מחנה בריטי נטוש .פניתי מיד כאילו משהו מוליך אותי לפגישה מיוחדת ונכנסתי
בשקט לחורשה הקסומה, דוממתי מנוע והקשבתי לדממה המלווה בציוץ ציפורים עליזות.
השענתי את האופנוע על אחד העצים פרקתי את ערכת הקפה והרתחתי מים. התבוננתי סביב בעודי מגלגל לי סיגריה וראיתי המוני סביונים לבנים ונדמה היה כאילו אומרים הם לי שלום, ברוך הבא ,
קרני השמש החודרות מאירות לי את הנשמה. לפתע שמעתי מעין מנגינה עם קול שמימי עולה לה
מן המדרון, ואז ראיתי אותה . תחילה את הראש העטור בזר קלוע של סביונים לבנים . היא נראתה
כמו יצור קסום מארץ דמיונית כאילו מלווה הייתה בחדי קרן ועופרים מפזזים. יחפה ולבושה בשמלה
לבנה רקומה לה בתכלת וחיוך צחור ועדין . היא התקרבה אלי בלאט, הייתי נפעם והמום רציתי לקום
אך היא הושיטה יד רכה ועדינה כאילו בוקע מתוכה אור גדול . ליבי פעם ולא יכולתי להוציא הגה.
שלחתי את ידי וליטפתי בעדינות את פניה, רק שתדעו לבי נפל שדוד . הרגשתי שאנו ביחד שנים
רבות , היא כרעה ברך למרגלותיי נשקה רכות את שפתי ולחשה : חיכיתי לך והנה באת.
אני זוכר שנישקתי כל נקודת אור בגופה ואהבנו ואהבנו ואהבנו.
התעוררתי לבד לבוש וסיגריה כבויה בידי. הרגשתי עדיין את טעם הנקטר שבנשיקותיה ובכל זאת
היה זה חלום. קיבלתי שי מהאין סוף וזה בכלל לא חשוב אם זה היה או לא . שתיתי
קפה נוסף ובחיוך עליתי לאופנוע , תוך דקות הגעתי לעין ליאור . היה כבר די חם פשטתי את
בגדי והתיישבתי על שפת הברכה כשרגלי טבולות במים ואז ראיתי לתדהמתי שבמקום הסמוי מן
העין מונח לו עלה כותרת של סביון לבן.
לשרותך