עכשיו כבר נימאס לי,הם ביחד?-פרק 4
נקודת מבט עדי:
כמתי בבוקר ירדתי מהמיטה התקלחתי ואז ראיתי שהיה כתוב על פתק שבדלת
"יום ראשון ללמודים לא לאחר ועדי דור יביא אותך לכיתה שבא את תילמדי
(ויש לך שולחן אוכל)".
הייתי בהלם כי לא ידעתי מה לעשות לא הבאתי בגדים של בצפר
אז לבשתי גופיה נופלת וג'ינס קצר ונעלתי כפכפי הוויאנס
ועשיתי קוקו גבוה עם סיכת פפיון על הקוקו.
כשדור התעורר הוא אמר לי
"בואי נבריז לבצפר אין לי כוח אולי נלך לחדר כושר?"
"אני אף פעם לא הברזתי ואתה צריך להראות לי איפה הבצפר
אז תוריד בבקשה את המחשבה הזאת מהראש שלך?"
"טוב מה שאת אומרת" הוא אמר בזלזול רב
הוא הראה לי איפה הכיתה שלי והלך לחדר כושר שלו
התחלנו בשיעור מורשת.
זמן השיעור:
תמי המורה חרפנה לנו על ארץ ישראל.
"אסון המכביה הוא היה מכרה פשוט נוראי את מקשיבים לי?
נפילת גשר הירקון הוא היה מסוכן לכל האנושות כל האנשים שנשארו
חיים היו רק כמה מעטים ולמה? משהוא מוכן לענות לי? משהוא"
עדי:"אמא שלי מתה באסון המכביה זה קרה בגלל שהאנשים שנפלו נעזרו
באנשים שמתכתייהם כך רובם מתו"
תמי:"כל הכבוד עדי אני גאה בך ועכשיו ילדים נעבור לשיעור
מולדת של הארצות המשונות שבעולמינו היום נלמד על העם שאלוהיו לא
אחר מאשר יצור ספגטי מעופף איזה יופי לנו,
כל הכיתה:" וואט טה פאק?"
אחרי השיעור:
הבנתי למה דור לא רצה לבוא אז הלכתי לעשות איתו כושק אז החלפתי
לחולצת בטן ורדרדה ומכנס לבן קצר(מאד) ועשיתי כושר עד סוף היום
וכשלא שמתי לב דור הלך אז גמרתי לעשות כושר היתקלחתי לבשתי פיג'מה והלכתי לישון.
נקודת מבט דור:
כשכמתי אז ראיתי מולי את עדי מאורגנת ואני אמרתי לה
"בואי נבריז מבצפר אין לי כוח אולי נלך לחדר כושר?"
והיא אמרה" אני אף פעם לא הברזתי ואתה צריך להראות לי איפה הבצפר אז תוריד
בבקשה את המחשבה הזאת מהראש שלך?"
"טוב מה שאת אומרת" אמרתי בקול של זלזול אבל לא ידעתי שהיא
שמה לב אני הלכתי איתה עד לכיתה וכשהיא הסתובבה ברחתי עד לחדר כושר
והייתי שם עם דנה
"היי דור מאמי מה נשמע"
"אמרתי לך אלף פעם אני ואת נפרדנו"
"מאמי איך אתה מקלל אני שלך לתמיד דורי"
"למה"
"ככה כי בא לי"
"לא למה את חושבת שזה מענין אותי בכל מקרה אני תקוע עם בת בחדר…"
"באמת? טוב אני לא מאמינה ביוש"
המשכתי בקושר עם שעדי הגיע אז
ברחתי ישר לחדר וחרשתי באיפון עד שהלכתי לישון.
תגובות (0)