עישון אהבה ודברים אחרים-פרק 3

השיעור הזה נמשך בערך נצח, וכשהוא נגמר נשמתי לרווחה ורצתי החוצה.
"שירלי!" שמעתי את קולה של ליהי צועק מאחוריי, אבל החלטתי להתעלם. המשכתי לרוץ עד שהגעתי לקיוסק של שלמה, איש בן שלושים שהקים שנה שעברה את הקיוסק של בית הספר, שמצליח לו מאוד אגב. אני ושלמה כבר מכירים ואנחנו "אחוקים" של ממש אפשר להגיד.
"שלמה." קראתי נסערת. שלמה, שהיה עסוק בלטגן צ'יפס במחסן הסתובב לעברי במבט שואל. "תביא לי…" עיניי עברו על המוצרים שעמדו מסודרים על מדפי העץ שנתלו על הקיר. הן תרו אחרי חטיף טעים אך נתקעו על דבר שהעדפתי להמנע ממנו, על חבילת סיגריות כחולה. פעם עישנתי בטירוף, בלי הפסקה. אך למזלי הפסקתי בזמן, והצלחתי להיגמל. החלטתי שאני אעשן רק במקרים מיוחדים. וכעת חשבתי, האם זה מקרה חמור ומיוחד מספיק?
"תביא לי חבילת סיגריות, מהכחול, בבקשה." שלמה התקרב אליי ועיוות את פניו. "סיגריות?" הוא שאל ונשען על הדלפק. שלמה ידע על העבר שלי עם העישון, בכל זאת את החבילה היומית שלי קניתי אצלו. "אני לא חושב שכדאי." הוא אמר ומבטו התחלף למודאג. "הכל בסדר?" שאל. "את נראית נסערת." נאנחתי בייאוש, אני כל כך שקופה.
"אמא שלי מחנכת שלי השנה." הסברתי. "נו?" הוא שאל באי הבנה ושינה תנוכה.
"אמא שלי פדחנית והכל, וגם.." נאנחתי שוב והשפלתי את מבטי. "לא בא לי לסיים את השנה עם… פרוטקציות. זה דוחה אותי." השלמתי את משפטי ושלמה הנהן.
"אני מבין." הוא אמר. "וזאת סיבה להרוס את כל מה שבנית, עד שנגמלת?" הוא שאל. ואז חשבתי על זה קצת, הוא צודק. "תעזוב." אמרתי לבסוף והנפתי את ידי לביטול. "אתה צודק." שלמה חייך בסיפוק והושיט לי את ידו. לחצתי אותה והלכתי משם לא לפני שהודיתי לו.
לשיעור השני באתי מחוייכת וגאה, שלמה צודק, למרות שלא אמר הרבה. אני לא צריכה להתבייש, אלא להיות גאה, ולהרים את הראש.

ברגע שנכנסתי לכיתה ליהי התנפלה אליי עם חיבוקים ולא הפסיקה ללחוש לי כמה שהיא דאגה. גיחכתי טיפה לפני שאמרתי, "היה לי דיבור עם שלמה, הוא גרם לי להבין כמה דברים." ליהי צחקה בקול, "את והדיבורים שלך!" היא גיחכה והתיישבנו במקום. לאחר כמה דקות אמי נכנסה לכיתה, עם מבט קצת מודאג שהפנתה אותו, איך לא, אליי. חייכתי אליה שתבין שהכל בסדר, כי כשהבחינה בחיוך היא חזרה ללמד באופן רגוע וזורם, והאמת שהחיוך עזר גם לי, ובשיעור השני הקשבתי, עד שקיבלתי הודעה ממספר חסוי, זה היה מהתלמיד החדש.