עין הסקרנות / פרק 3 .
פוקחת את עיני ורואה שדין הביא לי כבר את הבגדים שבקשתי מאבא שלי להכין לי לימים הקרובים
שאבא שלי מתאבל ואני לא יכולה להיות בבית ואני צריכה חבר קרוב , אני לא צריכה משהו
שעזר לי ומכיר אותי אבל מישהו שבגד בי בזמן שהכי הייתי צריכה אותו .
" היי לקסוס " אומר דין וזורק את התיק ליד המיטה שלו , שהוא נתן לי לישון עליה בימים האלו .
" תודה " אני אומרת לו והוא מהנהן " מחר את מוכנה ללכת כבר לבית ספר "? הוא שואל ואני
מהנהנת , הוא מחייך והולך להתקלח בזמן שאני שוכבת ומביטה בתקרה , הפעם הסכמתי לו
לישון לידי בתנאי שהוא לא שולח ידיים ! כי הוא יושן על הספה הקשה שההיא שמעבירה בי
צמרמורת מהפעם הראשונה שישבתי עליה , דמעות מתחילות לי לרדת במורד הלחי שאני נזכרת
באמי , בחיוך שלה , בעיניים הירוקות שלה שהסתכלו עלי , בשער הבלונדיני השופע שהיה עף באויר
כול פעם שהיא הייתי צוחקת , אני לוקחת עוד כרית ומחניקה את הצעקה שלי שמשחררת את הכאב .
" הכול בסדר "? מושך דין את הכרית מפניי ואני מהנהנת .
"זה לא נראה ככה את יודעת .." הוא מנסה למשוך את המילים בזמן שאני פותחת את העיניים ואני
רואה אותו בלי חולצה רק הגוף השרירי שלו והקעקוע הנמר שיש לו על החזה , הוא נשכב לידי אבל
במרחק במיטה הענקית הזאת שיכולים להדחס עוד איזה חמישה אנשים , אני מכבה את המנורה
הקטנה שהעירה את החדר בשעת חצות ושנינו מביטים בתיקרה " שוב התחלת לחשוב על אמך "?
הוא שאל בקול עגמומי .
" אתה יודע , כמו שאומרים , קל לזכור אבל קשה לשכוח " אני אומרת ופולטת אנחה ענקית .
" אני יודע , אני מבין מה את עוברת אבל לפעמים את יכול לשחרר איזה חיוך , אפילו להראות לאנשים
חיוך מזויף העיקר שלא יטרידו אותך , עצה שלי " הוא אומר ומסתכל עלי , אני מחייכת אליו חיוך מזוייף .
" רק חבל שזה לא עובד עלי אז אל תנסי " הוא אומר ואני מורידה ישר את החיוך המזויף ומעלה בחזרה
את החיוך חושף השיניים ,הוא מחייך גם ומסתובב לצד השני , במוח שלי רצים קולות קטנים .
"אני לא יכולה להתאהב בו " אני אומרת להם .
" אבל התאהבת , זה לא שאסור לך , זה איך שהוא מרגיש כלפייך " אומר לי הקול בראשי .
" אני לא יודעת אם אני הוא אוהב אותי או לא " אני אומרת לקול שלי בראש ואז אני מרגישה
שדין מסתכל עלי " אמרתי את זה בקול רם "? שאלתי וצחקתי .
" שוב מדברת עם הקולות בראש ומרגישה שהם החברים הכי קרובים שלך "? הוא שאל ואני מהנהנת .
" בואי " הוא מושך אותי לכיוון גופו ואני נצמדת אלי , מניחה את ידי וראשי את חזו והוא עוטף את זרועו
על גופי ועצמי את עיניי ..
" בוקר טוב "! מנער אותי דין מהשינה ואני פוקחת את עיני במהירות ורואה שאנחנו באותה פוזה כמו
אתמול בלילה " אני רואה שהיה לך נוח " הוא אמר וצוחק , קרניי האור נכנסות דרך הזכוכית שהוילונות
טיפה הסתירו , דין מתרומם טיפה ויושב נשען לכיוון הקיר , התרוממתי אחריו והתרחקתי טיפה .
" אני מצטערת על אתמול " אני אומרת והוא מחייך .
" הכול בסדר , היית צריכה עידוד של חבר טיפה " הוא אומר " את יודעת שאת ממלמלת דברים מתוך שינה "? הוא שואל בחיוך וניגש אל הדלת .
" מה אמרתי "? אני מסתכלת עליו בצורה מוזרה והוא צוחק ויוצא מהחדר .
אני מנסה לשחזר במהירות מה חלמתי אתמול " מה חלמתי ? מה חלמתי "? אני צועקת עלי
עצמי ומסתובבת במעגלים בחדר , חלמתי שאני ודין ביחד ואני אומרת לו שאני אוהבת אותו ,
לא נכון ! אני קורסת על הרצפה במבוכה וזוחלת את התיק שעמד על המיטה , אני פותחת אותו
ומוציאה שורט קצר שחור וחולצת בית ספר לבנה ונעלי ספורט גבוהות שחורות , אני לובשת אותם
בלחץ ובמהירות שדין לא יכנס , שמה את הספרים ואת התיק מניחה על הכתף , אני הולכת לכיוון
המקלחת שוטפת את הפנים , מסתכלת על עיניי שסוף סוף אני יכולה לראות את צבעם האמיתי
ולא את צבע הבכי האדום , את עיני החתוליות הירוקות , אני מצחצחת שיניים ויורדת למטה , דין
כבר עמד במטבח והכין טוסים , הוא לבש חולצה שחורה קצרה ומיכנס ג'ינס שחור ונעלי ספורט שחורות .
הוא הסתכל עלי וחייך , סומק ענק עלה בחיי ומהרתי להסיט את מבטי " מה יש "? הוא שואל אותי .
" הכול טוב , באמת " אני אומרת לו אבל אני לא נראת כזאת משכנעת אני רואה ..
" זה בגלל שמלמלת בלילה דין אני אוהבת אותך "? הוא שאל ומרים גבה .
" לא "! צעקתי עליו והנדתי את ראשי לשלילה .
" אל תדאגי , לא קרה כלום , אני מבטיח " הוא אומר ומגיש לי טוסט , אני מכניסה אותו לפה ואנחנו
ניגשים את המכונית שלו שעמדה מול הבית, הייתי עם פה פעור שלמזלי החזקתי את הטוסט ביד
או שהוא היה נופל לי " היא שלך "? אני שואלת והוא מהנהן .
" קיבלתי ליום הולדת שבע עשרה שלי , עכשיו תכנסי " הוא מצביע על הדלת ואני מהנהנת ונכנסת .
" הגענו " אומר דין , אני מרימה את ראשי ורואה את בית הספר אחרי ארבע ימים שלא הייתי בו , שלוש
מהם הייתי חולה ואחד מהם היה בגלל מות אימי , ההלויה התייקמה אז .
הלכנו לכיוון השער שם עמד אמט שלא ממש רציתי לראות , לידו עמדה רוי חברה טובה שלי , ומריין
חברה שלי שהא כמו אחותי יודעת הכול עלי , אבל לא כמו שפתחתי את ליבי לדין הוא חלק ממני .
" לקסוס "! רצה אלי מריין וחיבקה אותי חזק " אני מצטערת על אמך " הוא חבקה אותי שוב .
דין המשיך ללכת קדימה כי אנחנו לא באותה כיתה ואפילו לא באותה שיכבה .
" נתראה אחר כך לקסוס , תחכי לי ליד המכונית " הוא צעק ונופף לי " אוקיי " חייכתי אליו ונופפתי ,
הוא רץ לחברים שלו שישבו על הספסלים ליד הכניסה לבית הספר .
" מאיפה את מכירה את דין השובב הזה "? שאלה רוי וקמה בקפיצה מהספסל .
" אני גרה אצלנו בנתיים שההורים שלו בח"וול , ההורים שלו הם היו חברים קרובים של אמי ואבי גם
מכיר אותם ובנתיים שהוא רוב הזמן שותה ונמצא ליד הקבר של אמי אז הוא שומר עלי " אני
אומרת להם והם עומדים עם פה פתוח מולי .
" לקסוס "! אומר אמט ומתקרב אלי בחיבוק ובא לתת לי נשיקה .
" אל תתקרב אלי בחיים האלו "! אני צועקת עליו ומתחיל ללכת לכיוון דין " מה קרה "? הוא שאל .
" אולי תשאל את גר , למה היא יודעת מה עשיתה איתה אצלך בבית , לפני כמה ימים שהסתכלת
על הרחוב והיא באה אליו בלי חולצה אתה יכול להסביר "? אני שואלת אותו .
" אמט זה נכון "? שאלו אותו רוי ומריין .
אמט שתק והן הבינו את הרמז והתחילו ללכת איתי לכיוון דין .
תגובות (1)
תמשיכי