עין הסקרנות / פרק 3 .

10/08/2012 816 צפיות תגובה אחת

פוקחת את עיני ורואה שדין הביא לי כבר את הבגדים שבקשתי מאבא שלי להכין לי לימים הקרובים
שאבא שלי מתאבל ואני לא יכולה להיות בבית ואני צריכה חבר קרוב , אני לא צריכה משהו
שעזר לי ומכיר אותי אבל מישהו שבגד בי בזמן שהכי הייתי צריכה אותו .
" היי לקסוס " אומר דין וזורק את התיק ליד המיטה שלו , שהוא נתן לי לישון עליה בימים האלו .
" תודה " אני אומרת לו והוא מהנהן " מחר את מוכנה ללכת כבר לבית ספר "? הוא שואל ואני
מהנהנת , הוא מחייך והולך להתקלח בזמן שאני שוכבת ומביטה בתקרה , הפעם הסכמתי לו
לישון לידי בתנאי שהוא לא שולח ידיים ! כי הוא יושן על הספה הקשה שההיא שמעבירה בי
צמרמורת מהפעם הראשונה שישבתי עליה , דמעות מתחילות לי לרדת במורד הלחי שאני נזכרת
באמי , בחיוך שלה , בעיניים הירוקות שלה שהסתכלו עלי , בשער הבלונדיני השופע שהיה עף באויר
כול פעם שהיא הייתי צוחקת , אני לוקחת עוד כרית ומחניקה את הצעקה שלי שמשחררת את הכאב .
" הכול בסדר "? מושך דין את הכרית מפניי ואני מהנהנת .
"זה לא נראה ככה את יודעת .." הוא מנסה למשוך את המילים בזמן שאני פותחת את העיניים ואני
רואה אותו בלי חולצה רק הגוף השרירי שלו והקעקוע הנמר שיש לו על החזה , הוא נשכב לידי אבל
במרחק במיטה הענקית הזאת שיכולים להדחס עוד איזה חמישה אנשים , אני מכבה את המנורה
הקטנה שהעירה את החדר בשעת חצות ושנינו מביטים בתיקרה " שוב התחלת לחשוב על אמך "?
הוא שאל בקול עגמומי .
" אתה יודע , כמו שאומרים , קל לזכור אבל קשה לשכוח " אני אומרת ופולטת אנחה ענקית .
" אני יודע , אני מבין מה את עוברת אבל לפעמים את יכול לשחרר איזה חיוך , אפילו להראות לאנשים
חיוך מזויף העיקר שלא יטרידו אותך , עצה שלי " הוא אומר ומסתכל עלי , אני מחייכת אליו חיוך מזוייף .
" רק חבל שזה לא עובד עלי אז אל תנסי " הוא אומר ואני מורידה ישר את החיוך המזויף ומעלה בחזרה
את החיוך חושף השיניים ,הוא מחייך גם ומסתובב לצד השני , במוח שלי רצים קולות קטנים .
"אני לא יכולה להתאהב בו " אני אומרת להם .
" אבל התאהבת , זה לא שאסור לך , זה איך שהוא מרגיש כלפייך " אומר לי הקול בראשי .
" אני לא יודעת אם אני הוא אוהב אותי או לא " אני אומרת לקול שלי בראש ואז אני מרגישה
שדין מסתכל עלי " אמרתי את זה בקול רם "? שאלתי וצחקתי .
" שוב מדברת עם הקולות בראש ומרגישה שהם החברים הכי קרובים שלך "? הוא שאל ואני מהנהנת .
" בואי " הוא מושך אותי לכיוון גופו ואני נצמדת אלי , מניחה את ידי וראשי את חזו והוא עוטף את זרועו
על גופי ועצמי את עיניי ..

" בוקר טוב "! מנער אותי דין מהשינה ואני פוקחת את עיני במהירות ורואה שאנחנו באותה פוזה כמו
אתמול בלילה " אני רואה שהיה לך נוח " הוא אמר וצוחק , קרניי האור נכנסות דרך הזכוכית שהוילונות
טיפה הסתירו , דין מתרומם טיפה ויושב נשען לכיוון הקיר , התרוממתי אחריו והתרחקתי טיפה .
" אני מצטערת על אתמול " אני אומרת והוא מחייך .
" הכול בסדר , היית צריכה עידוד של חבר טיפה " הוא אומר " את יודעת שאת ממלמלת דברים מתוך שינה "? הוא שואל בחיוך וניגש אל הדלת .
" מה אמרתי "? אני מסתכלת עליו בצורה מוזרה והוא צוחק ויוצא מהחדר .
אני מנסה לשחזר במהירות מה חלמתי אתמול " מה חלמתי ? מה חלמתי "? אני צועקת עלי
עצמי ומסתובבת במעגלים בחדר , חלמתי שאני ודין ביחד ואני אומרת לו שאני אוהבת אותו ,
לא נכון ! אני קורסת על הרצפה במבוכה וזוחלת את התיק שעמד על המיטה , אני פותחת אותו
ומוציאה שורט קצר שחור וחולצת בית ספר לבנה ונעלי ספורט גבוהות שחורות , אני לובשת אותם
בלחץ ובמהירות שדין לא יכנס , שמה את הספרים ואת התיק מניחה על הכתף , אני הולכת לכיוון
המקלחת שוטפת את הפנים , מסתכלת על עיניי שסוף סוף אני יכולה לראות את צבעם האמיתי
ולא את צבע הבכי האדום , את עיני החתוליות הירוקות , אני מצחצחת שיניים ויורדת למטה , דין
כבר עמד במטבח והכין טוסים , הוא לבש חולצה שחורה קצרה ומיכנס ג'ינס שחור ונעלי ספורט שחורות .
הוא הסתכל עלי וחייך , סומק ענק עלה בחיי ומהרתי להסיט את מבטי " מה יש "? הוא שואל אותי .
" הכול טוב , באמת " אני אומרת לו אבל אני לא נראת כזאת משכנעת אני רואה ..
" זה בגלל שמלמלת בלילה דין אני אוהבת אותך "? הוא שאל ומרים גבה .
" לא "! צעקתי עליו והנדתי את ראשי לשלילה .
" אל תדאגי , לא קרה כלום , אני מבטיח " הוא אומר ומגיש לי טוסט , אני מכניסה אותו לפה ואנחנו
ניגשים את המכונית שלו שעמדה מול הבית, הייתי עם פה פעור שלמזלי החזקתי את הטוסט ביד
או שהוא היה נופל לי " היא שלך "? אני שואלת והוא מהנהן .
" קיבלתי ליום הולדת שבע עשרה שלי , עכשיו תכנסי " הוא מצביע על הדלת ואני מהנהנת ונכנסת .

" הגענו " אומר דין , אני מרימה את ראשי ורואה את בית הספר אחרי ארבע ימים שלא הייתי בו , שלוש
מהם הייתי חולה ואחד מהם היה בגלל מות אימי , ההלויה התייקמה אז .
הלכנו לכיוון השער שם עמד אמט שלא ממש רציתי לראות , לידו עמדה רוי חברה טובה שלי , ומריין
חברה שלי שהא כמו אחותי יודעת הכול עלי , אבל לא כמו שפתחתי את ליבי לדין הוא חלק ממני .
" לקסוס "! רצה אלי מריין וחיבקה אותי חזק " אני מצטערת על אמך " הוא חבקה אותי שוב .
דין המשיך ללכת קדימה כי אנחנו לא באותה כיתה ואפילו לא באותה שיכבה .
" נתראה אחר כך לקסוס , תחכי לי ליד המכונית " הוא צעק ונופף לי " אוקיי " חייכתי אליו ונופפתי ,
הוא רץ לחברים שלו שישבו על הספסלים ליד הכניסה לבית הספר .
" מאיפה את מכירה את דין השובב הזה "? שאלה רוי וקמה בקפיצה מהספסל .
" אני גרה אצלנו בנתיים שההורים שלו בח"וול , ההורים שלו הם היו חברים קרובים של אמי ואבי גם
מכיר אותם ובנתיים שהוא רוב הזמן שותה ונמצא ליד הקבר של אמי אז הוא שומר עלי " אני
אומרת להם והם עומדים עם פה פתוח מולי .
" לקסוס "! אומר אמט ומתקרב אלי בחיבוק ובא לתת לי נשיקה .
" אל תתקרב אלי בחיים האלו "! אני צועקת עליו ומתחיל ללכת לכיוון דין " מה קרה "? הוא שאל .
" אולי תשאל את גר , למה היא יודעת מה עשיתה איתה אצלך בבית , לפני כמה ימים שהסתכלת
על הרחוב והיא באה אליו בלי חולצה אתה יכול להסביר "? אני שואלת אותו .
" אמט זה נכון "? שאלו אותו רוי ומריין .
אמט שתק והן הבינו את הרמז והתחילו ללכת איתי לכיוון דין .


תגובות (1)

תמשיכי

11/08/2012 11:26
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך