'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 8 ♥

~פרק 8~
התעוררתי באיזה משרד, הרגשתי את הידיים והרגליים שלי קשורות לכיסא גדול של מנהלים.
היה לי בד שקשור יחסית חזק על הפה ומשהו יחסית דק על העיניים, ככה שיכולתי לראות במטושטש את החדר.
לא היה אף אחד בחדר, התחלתי לנסות להוריד את הכיסויי עיניים והפה, והצלחתי, הסתכלתי דרך החלון וראיתי שלילה! וואו אני ישנתי כל הזמן הזה?!
ניסיתי להשתחרר, התחלתי לקפוץ עם הכיסא ופתאום נשמעה אזעקה, בקושי עברו שתי שניות וכבר ראיתי איש אחד בא לכיווני עם רובה מכוון עליי.
"מי אתם לעזאזל?" שאלתי.
"קטע שאת לא מכירה את המשפחה של האוייבים שלכם אה?" אחד שנראה בערך בן 23 אמר.
"טוב מה אתם רוצים?" שאלתי באדישות.
"להרוג אותך ואת המשפחה שלך" הוא אמר בקול נמוך התחלתי לצחוק.
"מה את צוחקת?!"
"סתם… לרגע חשבתי שאמרת שאתה רוצה להרוג כוסית כמוני" אמרתי בהתגרות.
"פחח… ראיתי יותר כוסיות ממך זה בטוח"
"חחח היית מת לעשות אותי"
"מה שנכון נכון" הוא אמר והתקרב אליי, מעולה! ככה הוא ישחרר אותי.
"אתה יודע, יהיה לך הרבה יותר כיף אם תשחרר אותי, אני יכולה לעשות דברים אחרים…" אמרתי והוא התקדם לשחרר אותי, הוא שחרר את הרגליים שלי ואז את הידיים ובאותה שנייה פשוט נתתי לו בעיטה חזקה בביצים, הוא התקפל לגמרי, לקחתי לו את האקדח וברחתי מהר, שמעתי ברמקולים אותו אומר: 'כל השומרים, הבת של דומרני בורחת, תפסו אותה!' התחלתי להלחץ ועם כל הלחץ שהיה לי גם ראיתי מולי כמה אנשים עם רובים.
'אלוהיים!! מה לעשות בבקשה!! בכל העשרים שנים שאני חייה בחיים לא יריתי באקדח!'
"ילדה כדאי לך מאוד להוריד את האקדח או שתפגעי" אחד האנשים שם אמר.
לא ידעתי מה לעשות…. עכשיו גם אם אני יוריד את האקדח הם יתפסו אותי, ואם אני אירה בהם יהיה יותר גרוע…. אבל לפחות נגרום להם נזק.
"ילדה שמעת אותי?!" הוא אמר שוב, זרקתי את האקדח על הריצפה, אין לי כוח לעיניינים.
הם צחקו קצת והרגשתי את הידיים שלי נקשרות שוב.
"והפעם את לא בורחת!" הם צעקו.
"אל תצעק עליי למה מי אתה חושב שאתה?!" נפלט לי פתאום.
"חחח… את כנראה לא מבינה את המצב שלך"
"אני מבינה יפה מאוד ואתה?" שאלתי בחוצפה עם חיוך ציני.
"כדאי לך להרגיע ומהר אם את רוצה לחיות" הוא אמר בשקט מאיים כזה.
"טוב לפחות תשים לי משהו לרגליים" אמרתי כשהו הושיב אותי בכיסא.
"טוב אני הולך לעשן סיגרייה ואת כמו גדולה מחכה בשקט טוב?" הוא אמר גם כן ציני.
ויצא מהחדר.
הסתכלתי מסביב, ראיתי טלפון על השולחן! יואווו יש לי מזללל אלוהים!!!
חייגתי עם האף(אל תשאלו איך.) לנאור והוא ענה.
"הלו?"
"נאור!!!" אמרתי ויצאו לי כבר דמעות מהעיניים אוטומטית.
"עדי! איפה את אני עכשיו בא!"
"האלפרונים הם…" עמדתי להגיד ובדיוק ההוא ניתק לי את השיחה.
"אני מפריע למשהו?" הוא שאל.
"חכה חכה, אח שלי עכשיו יודע הוא מאוד ישמח לרצוח אותך בעינויים!"
"כמה ביטחון! את בטוחה שאת תחיי עד אז?" הוא שאל ואני בלעתי רוק בכבדות.
"חחח.. ככה אני אוהב אותך, מפחדת" הוא אמר ונתן ללחי שלי צביטה.
"אל תיגע בי רוצח" אמרתי לו.
"איך קראת לי?!" הוא שאל בעצבים.
"כמו ששמעת!" אמרתי.
"יש לך כזה מזל שאת לא עם אחי הגדול…. הוא כבר מזמן היה הורג אותך" הוא אמר.
"טוב עכשיו למי התקשרת!?"
"מה איכפת לך?!" שאלתי.
"תיזהרי ממני ילדה או ש…"
"או שמה?!" ירין פתאום הופיע מאחוריו.
"מה אתה עושה פה יבוגד!" הוא אמר לו.
"אל תשכח שאני עדיין יותר חזק ממך" ירין אמר והתקרב לההוא.
"לא שוכח" הוא אמר ונתן לירין אגרוף, אבל בתוך חמש שניות ירין גרם לזה שהוא פשוט ישכב על הרצפה מדמם. לא יודעת איךך!!!
"עדי את בסדר?" הוא שאל וישר קרע את החבלים עם האולר שלו.
"כן…. קצת כואב אבל בסדר…" אמרתי ושיפשפתי את הידיים איפה שהיו החבלים.
"טוב בואי" הוא אמר ומשך אותי לכיוון היציאה.
לא היה שם אף אחד…. מוזר! "איפה כל מי שהיה פה?" שאלתי.
"עדיף לך לא לדעת…." הוא אמר, המשכנו ללכת והגענו לרכב שלו ונסענו למלון.
"רגע… איפה נאור?" שאלתי והוא לא ענה לי ופשוט יצא מהרכב.
"אם אתה לא עונה לי אני נשארת באוטו!" אמרתי.
"את לא מאיימת עליי" הוא אמר והרים אותי מהאוטו כאילו אני איזה נוצה בשבילו!
"נוווו דיי איפה הוא?!" שאלתי בעצבים.
"וואי עדי תפסיקי לחפור"
"לא חופרת תענה לי על שאלה אחת!" אמרתי.
"לא רוצה יש לך בעיה?!" הוא אמר כמעט בצעקה והתחיל ללכת כשאני בידיים שלו לכיוון המלון.
"הלו?"הוא ענה לפלאפון שלו.
"כן היא פה איתי"
"מה אני יעשה היא קרצייה אני חייב להרים אותה!" הוא אמר לו בעצבים.
"קחי זה נאור" הוא אמר לי.
"הלו? נאור איפה אתה?!" שאלתי מהר.
"עדי תרגעי אני בסדר אני אצל מישהי" הוא אמר.
"יואו! אני דואגת לך כמו משוגעת ואתה אצל זונה?!"
"ביי" הוא אמר וניתק.
"אני פשוט לא מאמינה" אמרתי ונתתי לירין את האייפון.
"בסוף תתרגלי…. הוא עושה לי את זה כל הזמן" ירין אמר לי וגיחכתי.
"טוב ביי בינתיים, נתראה מחר מתישהו…" אמרתי לו ועלינו כל אחד לחדר שלו.
פתאום קיבלתי שיחת טלפון מ… ירין?
'כבר התגעגעת?!' שאלתי חצי צוחקת.
'חח… שכחתי להגיד לך ביי' הוא אמר וצחקנו.
'אידיוט!!! חח… טוב ביי!'
'חחח… ביי' הוא אמר.
נכנסתי להתקלח ישר והלכתי לישון.