'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 5 ♥

~פרק 5~
**מהנק' מבט של נאור**
יואוו האחות הזאת משגעת אותייי! היא לא יכולה להתנהג יפה?! מה אני צריך שכל החברים שלי יהיו מחורמנים עליה?! ועוד האלפרון הזה… יום יבוא ואני פשוט אהרוג אותו ואני ישלח את הגופה שלו לעוד כאלה ששונאים אותו! מה נראלו שהוא שולח אלינו טיל לאו?!
אני ירצח אותו ואת כל המשפחה שלו! יואווו איזה עצבים אני חייב סיגרייה! לא יכול יותר!
"אבא אני הולך לעשן" אמרתי לו בעצבים.
"אתה לא הולך לשום מקום! אנחנו עכשיו מתכננים מתקפה על האפלרונים!" הוא אמר.
"אז תתכננו בלעדיי! אני טוב בלבצע!" אמרתי לו ויצאתי לחצר.
עישנתי שם, ואחריי שתי דקות שמעתי צרחות מקדמת הבית.
ראיתי איזה גבר אחד מושך איזו בחורה לצד והיא צועקת 'תעזוב אותי!' וכאלה.
זה לא יקרה, לפחות לא כשאני רואה את זה!
"מה אתה חושב שאתה עושה אה?!" צעקתי עליו ונתתי לו אגרוף שפשוט העיף אותו לרצפה, ואז בעטתי בו כמה פעמים כדי לוודא שהוא לא יקום לפחות לא בחצי שעה הקרובה.
"את בסדר?" שאלתי אותה, היא הסתכלה עליי ומיצמצה מהר, ואחרי שנייה היא פשוט התעלפה. שיטט סעמק.. מה עושים עכשיו?!
"עדי!!" קראתי לה מהכניסה לבית, היא ירדה ואמרה:
"מה קרה? עכשיו אתה כן צריך אותי?!"
"עדי אין לי זמן לזה עכשיו! היא התעלפה!"
"מי זאת?!" היא שאלה.
"לאיודע…. ניסו לאנוס אותה אז הרבצתי לההוא ופתאום היא התעלפה" הסברתי לה בקצרה.
"טוב צריך לתת לה לקום לבד, ואם עוד חצי שעה היא לא קמה תשפוך עליה מים" היא אמרה והלכה.
איפה אני שם אותה עכשיו?! עליתי לחדר שלי ושמתי אותה על המיטה.
בואנה לא שמתי לב לזה קודם, אבל היא כוסית משהו מטורף…
נכנסתי להתקלח ויצאתי אחרי עשרים דקות וראיתי אותה פוקחת עיניים.
"מי אתה?" היא שאלה.
"אני זה שהציל אותך מההוא"
"אויי תודה!" היא אמרה וחיבקה אותי.
"זה בסדר" אמרתי לה.
"תקשיב אני באמת חייבת לך…" היא אמרה.
"לא זה באמת בסדר" אמרתי לה.
"טוב תודה על הכל ו…" היא לא הספיקה להשלים את המשפט וקטעתי אותה בנשיקה סוערת, אבל היא עצרה אותה שנייה לפני שנפלנו על המיטה.
"אני שונאת גברים כמוך!"
"גברים כמוני?!"
"כאלה ששנייה אחת נראים הכי נחמדים בעולם ושנייה אחר כך הם מנייאקים שלא איכפת להם מכלום ולא מכבדים אף בחורה!" היא אמרה.
"תגידי תודה שנגעתי בך בכלל ימכוערת!" אמרתי לה.
"לא ואתה…" היא אמרה.
"טוב גם לישון פה חצי שעה וגם לריב איתי?! לכי כבר לכי!" אמרתי לה והיא יצאה מהחדר שלי. יא אללה גם כן זאתי… במקום להרגע מביאה לי יותר עצבים!
אני חייב עכשיו איזה מישהי…
"היי נאורוש" נטלי אמרה כשהתקשרתי אלייה.
"הלו נטלי,זורם לך לבוא היום?" שאלתי.
"מתי?"
"עכשיו?"
"עשר דקות אצלך" היא אמרה וניתקתי. שונא נואשות כמוהה, אבל זה טוב בשביל לפרוק עצבים!

**מנק' המבט של עדי**
קמתי בבוקר, התארגנתי, התלבשתי וירדתי למטה לשלוחן לכולם שישבו שם, אפילו כמה עובדים של אבא שלי…
"בוקר טוב לנסיכה!" אבא שלי אמר.
"חחח… בוקר טוב גם לך אבא!" אמרתי לו וחיבקתי אותו ואת אימוש.
"מה לי לא מגיע חיבוק?" אפיק שאל אותי.
"לא אחרי מה שהיה אתמול" אמרתי לו ביובש והוא הסתכל עליי עצבני כדי ששאני לא אספר לאמא ואבא כי הם ירצחו אותו.
"ולי לא מגיע?!" אביה שאלה מכיוון הדלת ואני רצתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק חזק.
"אביוש!"
"באמא שלי את משוגעת!" היא אמרה ועשתה פרצוף מוטרד וכולם צחקו.
"שתקי את חולה עליי! שרדת איתי שנתיים באותו בסיס!" אמרתי לה והיא צחקה והתיישבה איתנו בשולחן, אכלנו כולם ביחד בשולחן הגדול ואחריי זה אני ואביה עלינו אליי לחדר.
"אביוש מה באלך לעשות?" שאלתי אותה.
"סרט?" היא שאלה.
"אוייי נכון! יש לי משו להראות לך!" אמרתי לה וירדנו ביחד להכין פופקורן ולקחת קולה.
"בואי לפה" אמרתי וגררתי אותה לאיזה חדר כלשהו בקומה השנייה.
"או מיי גאד!" אביה צרחה כשהיא ראתה את החדר.
"ככה אני הגבתי" אמרתי לה בחיוך והיא צרחה. זה היה חדר עם מערכת קולנוע בייתית, אבל שלנו ממש על רמה:)
"טוב בואי נשב!" אמרתי לה וגררתי אותה לכיסאות האמצעיים מתוך העשרה שהיו שם.
"משהו קרה?!" אפיק בא מהר.
"לא מה יכל לקרות?" שאלתי בגיחוך.
"לא יודע צרחתן.." הוא אמר.
"לא… למה ש.. אעאעאע!" אמרתי ואני ואביה רצנו ישר למאחוריי אפיק והוא נדחף קדימה.
"מה קרה?!" הוא שאל וגם נאור בא פתאום.
"יש שם ג'וק! ענק!!!" אביה אמרה בלחץ ונאור ואפיק התפוצצו מצחוק.
"זה לא מצחיק זה מגעיל ומפחיד!" אמרתי להם והם עוד יותר צחקו.
"טוב אני הולך להביא נייר…" אפיק אמר.
"אני אדרוך עליו" נאור אמר והרים אותי.
"לאאא אתה מת אם הדבר הזה נוגע בי או בנעל שלי!" אמרתי לו.
"חחח סתם צוחק… הנה אני אדרוך עליו…." הוא אמר ודרך על הג'וק, או לפחות ניסה(?)
"אךךך… כוסעמק מה יש לג'וק הזה?!" הוא אמר ולהפתעת כולנו הג'וק לא נמעך…
"רגע שתקו שנייה!" אביה אמרה והוסיפה:"זה מתקתק!" היא קבעה וכולנו שמענו את התיקתוק.
"אעאעא! זה פצצה!" צרחתי ונאור ישר הרים את הדבר המגעיל הזה ובעט אותו דרך המרפסת לכיוון הגינה והוא נכנס מהר.
"תתכופפו!" הוא צעק לנו ונכנסנו לחדר רחוק יותר.
ואז נשמע פיצוץ ענק! והיה מלא עשן!
"נאור… אני מפחדת.. אם יש עוד פצצות בבית?!" שאלתי בלחץ.
"אז צריך להביא מישהו שיגלה את זה בזמן שאנחנו לא פה" הוא אמר.
"להזמין מלון?!" שאלתי בתקווה שכן.
"כן… תזמיני בערך 20 מקומות שיהי לעוד כמה אנשים פה, ומקסימום יהיו חדרים ספייר"
חחח זה מחשבות של טחונים!
"ייש!!! אני בסוויטה לבד!" אמרתי והוא גילגל עיניים והלך.
התקשרתי למלון רואיל ביץ' תל אביב, והזמנתי את החדרים.
ישר ירדתי למטה לספר לאביה את החדשות! "אביייהההה!" צעקתי לה והיא צחקה.
"מה מטורפת?!" היא שאלה.
"אנחנו. מלון. מחר!" אמרתי לה והיא צרחה וגם אני
"אומיי גאד!" זה כזה מושלם!" היא אמרה.
"חחח כן! מחר באחד עשרה תהיי ברואיל ביץ' תל אביב!" אמרתי לה והיא קפצה וגם אני.
"נאורי?"
"מה?"
"למי עוד להודיע?"
"לירין, ליוגב, לעידן, ולכל אלה ששם" הוא אמר והצביע על איזה קבוצה שישבו בה משהו כמו 12 בנים…
"אוקיי, אבל להחליף לביקיני לפני שאני מודיע להם? כי זה פשוט רק בנים וזה…." אמרתי לו והוא הסתכל עליי במבט עצבני רצחני.
"נאור יא יאבש זאת בדיחה! תזרום קצת!" אמרתי לו.
"את יודעת שאם אבא לא היה צריך אותי עכשיו את היית עכשיו בתוך הבריכה?" הוא אמר ואני צחקתי והוא הלך. בואנה הוא כבר לא שם עליי!
החלטתי ללכת לעידן ראשון.
"עידנוש?" שאלתי כשנכנסתי הביתה והוא היה בפנים.
"עדי זה לא זמן טוב… אבא שלך צריך עוד דקה לבוא" הוא אמר.
"מה איכפת לי אבא שלי! באתי להודיע לך שמחר כולנו באחד עשרה ברואיל ביץ'!" אמרתי לו והוא היה בהלם.
"וואי באמת?" הוא שאל.
"כן!!!" אמרתי לו וחיבקתי אותו מההתרגשות, אני כבר רוצה בריכה! חחח… כאילו שאין לי בבית!
"רגע אבל… בואי לא נראה בינתיים שאנחנו ביחד… טוב?"
"למה?!" שאלתי.
"כיי… זה לא ימצא חן בעיניי אבא שלך ובטח לא בעיניי נאור" הוא אמר ובדיוק אבא שלי בא.
"טוב פחדן" אמרתי לו והתכוונתי ללכת אבל הוא תפס לרגע ביד שלי.
"מה?!" שאלתי.
"דיי אל תקחי את זה קשה…" הוא אמר ואבא שלי התחיל לדבר, אמרתי לו בלי קול:
'לך לעזאזל' כשאף אחד לא ראה והלכתי מהר.
הלכתי אחר כך הלכתי לקבוצת בנים שעדיין ישבו שם, כנראה גם הם עובדים אצל אבא שלי.
"אה מקורה אחות של נאור?"
"מה קורה בלונדה?" כמה שאלו אותי שם.
"אל!תקראו לי בלונדה!" אמרתי להם וכמה גיחכו.
"טוב אקיצור, באתי להגיד לכם שמחר כולם ברואיל ביץ' פה, בשעה אחד עשרה!" אמרתי בהתלהבות והם גם כזה שרקו, עשו באלגן כמו תלמידי תיכון חח…
"טוב מי רוצה להיות איתי בחדר?" שאלתי בקול מפתה.
וכולם ישר הרימו את היד והתחילו לריב מכות ביניהם.
"טוב!!! אז חבל שזה לא יקרה" אמרתי להם וקרצתי.
'כלבה…' אחד מהם סינן.
"מי אמר את זה?!" שאלתי בכעס.
"וואי לשנייה נשמעת כמו יוסי" הוא אמר.
"מעניין לי תתחת מי זה היה?!"
"אני" אחד אמר.
"אתה איך קוראים לך אתה?" שאלתי אותו. חתיךך… בלונדיני עם מארינס קוצים טבעי כזה בלי ג'ל ועיניים כחולות.
"עומר" הוא אמר.
"אז.. 'עומר' כלבה תקרא לזונות שלך יבן כלב!" אמרתי לו.
"יאללה את גם כן, תרגיעי ומהר! יש עוד אלף כמוך!" הוא אמר.
"פחח… ולפני שנייה רצית להיות איתי בחדר!" אמרתי לו וכולם שם צחקו עליו והוא עם פרצוף עצבני.
"תחייך עומר, יש עוד אלף כמוני" אמרתי והחברים שלו רק עוד יותר צחקו, חחח… איזה חברים חארות.
הלכתי משם, נשאר לי רק להודיע ל… ירין.
הלכתי לחדר שלו בבית, כן הוא ממש הרבה פה אז יש לו גם פה חדר.
דפקתי בדלת ושמעתי 'כן?' ונכנסתי.
"אה זאת את…" הוא אמר.
"למה למי ציפית?" שאלתי בהתגרות.
"לא חשוב… מה רצית?" הוא שאל.
"נאור אמר לי להודיע לך שמחר כולם ברואיל ביץ' באחד עשרה" אמרתי לו.
"זהו?" הוא שאל.
"תקשיב אני לא חייבת לך כלום! אל תדבר איתי ככה!" אמרתי לו בעצבים.
"תקשיבי לי טוב אני אדבר אלייך איך שבאלי גם אם זה לקרוא לך זונה! יש מבין?!" הוא אמר גם בעצבים.
"אבל אמרת לי שאתה לבד…" שמעתי איזה קול מהדלת, הסתובבתי וזאת הייתה איזו זונה אחת.
"סורי הוא תפוס" אמרתי לה בעצבים עם חיוך מזוייף וציני.
"אל תתקשר יותר!" היא אמרה לו ויצאה.
"למה זה היה טוב?!"
"אף אחד לא מדבר אליי ככה!" אמרתי לו באיום שקט ומעורר צמרמורת.
"את לא מפחידה אף אחד ילדה תפנימי!" הוא אמר והתקרב אליי.
"אני אולי לא מפחידה, אבל אני יודעת טוב מאוד ממי אתה כן מפחד" אמרתי לו והתקדמתי אליו גם.
"ממי אני מפחד?!"
"מאבא שלי, מנאור… יש עוד, להמשיך?" שאלתי בהתגרות.
"זה בסדר אבל עדיין, את לא מפחידה" הוא אמר.
"נראה אותך עושה לי משהו" אמרתי לו והוא ריתק אותי לקיר.
"הנה עשיתי" הוא אמר בגאווה עם חיוך מעצבן.
"טוב תעזוב אותי!" אמרתי לו.
"היית מתה. " הוא אמר ונתתי לו בעיטה לביצים והוא התקפל.
"אל תזלזל טוב כפרה?" שאלתי בכוונה לעצבן אותו והלכתי לחדר שלי.