'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 32

פתאום הוא קיבל מלא הודעות האייפון, הוא בדק ואמר:"אוי לא!"
"מה קרה?!" שאלתי בלחץ.
"האלפרונים ניסו להתנקש באחד החיילים של אבא שלך, אבל יש משהו יותר גרוע!"
"מה?!" שאלתי.
"חברים שלי ראו את התמונות שלנו!" הוא אמר.
"אוי איזה אידיוט כבר חשבתי שבאמת קרה משהו יותר גרוע!" אמרתי.
"הם הולכים לרדת עליי על זה כל החיים"
"אז פעם הבאה אני אצטלם עם.. איך קוראים לדוגמן החתיך ההוא?"
"היית מתה" הוא אמר לי והוא הפך להיות עצבני.
"חח אתה יודע שכיף לעצבן אותך?"
"באמת?" הוא נשמע קצת מתגרה. "כן!" אמרתי לו.
"עדיין כיף לעצבן אותי?" הוא שאל והטביע אותי.
"בסדר נכנעת! כבר לא כיף לעצבן אותך!" אמרתי לו והוא צחק.
"כיף לעצבן אותך" הוא אמר לי בכוונה.
"היי זה לא פייר! אני לא יכולה להטביע אותך!" אמרתי לו והוא צחק.
המשכנו לדבר עד ששמענו פתאום משהו נוחת לידנו על המרפסת, הסתכלנו לשם וירין בשנייה קפץ החוצה וזרק את זה בחזרה לאויר ותוך חמש שניות זה התפוצץ.
נשארתי בהלם וירין ישר משך אותי מהיד פנימה, התיישבתי בסלון ובינתיים ירין הלך לקצה אחר של הסלון והתקשר למישהו.
אחרי שתי דקות הוא בא אליי וחיבק אותי מהצד ושאל:" את בסדר?"
וכאילו הוא ניפץ את החלום שהייתי בו לכמה דקות. מוזר… זה אף פעם לא קורה לי…
"כן, פשוט אני סוג של נכנסתי להלם כשזה קרה.. אין לי מושג למה" אמרתי לו ופתאום שמענו דפיקה בדלת.
"תרגעי, זה עומרי" הוא אמר והלך לפתוח את הדלת. הוא פתח אותה ושני אנשים (אחד גבוה והשני יותר נמוך) עם בגדים שחורים נכנסו לדירה שלנו עם אקדחים ואמרו:"אהלן ממן והבת של דומרני"
"מה אתם רוצים?!" שאלתי אותם וקמתי מהסלון.
"מותק, שבי!" הגבוה מבינהם אמר לי.
"מותק תקרא לכלבה שלך!" המשפט יצא לי מתוך אינסטינקט.
"שבי עכשיו אם לא אני יורה!" הוא אמר וכיוון אקדח אליי והשני לירין, וכמובן שהייתי חייבת לשבת חזרה.
"יאללה סמי תקשור אותה!" הוא אמר לנמוך יותר. הוא קשר לי את הידיים והרגליים, שם לי בד בפה והושיב אותי על כיסא.
"ואתה ממן… אתה בא איתי" הוא אמר לירין, קשר לו את הידיים והם יצאו מהדירה כשסמי נשאר לשמור עליי. עברו עשר דקות והייתה דפיקה בדלת, סמי הלך לפתוח אותה ובשנייה ראיתי אותו נופל אחורה ולא קם חזרה.
"עדי?! ירין?!" עומרי קרא לנו ואז הוא ראה אותי וישר רץ אליי ושיחרר אותי.
חיבקתי אותו ישר וסיפרתי לו את כל מה שקרה פה הרגע.
"ויוסי יודע על זה?" הוא שאל.
"לא… הם פשוט לקחו את ירין והלכו" אמרתי לו.
"אז נודיע לו עכשיו… ועדי למה את בבגד ים?" הוא שאל אותי ואז נזכרתי שלא החלפתי בגדים אחרי שהינו בג'קוזי! "אממ… סתם הינו פשוט במרפסת…" התחלתי להגיד לו והוא קטע אותי:
"עזבי אני לא רוצה לדעת" וצחקתי. אבל תוך שנייה נזכרתי שהם פאקינג לקחו את ירין!
עומרי התקשר ליוסי אז נשמעה עוד דפיקה בדלת.
'יוסי, אני חייב ללכת, נישאר בקשר, ביי' עומרי אמר לו והלך לכיוון הדלת עם אקדח שהוא שלף מהחגורה.
הוא פתח את הדלת וירין נכנס! "עומרי תעיף ת'אקדח זה אני!" הוא אמר ונכנס פנימה כשהוא נועל אחריו את הדלת.
"יואו חיימשלי אתה בסדר?!" רצתי אליו וחיבקתי אותו.
"חח כן, הוא חושב שהוא יכול עליי לבד האידיוט הזה"
"וואי אחי אתה גדול" עומרי אמר ונתן לו את החיבוק גברים הלא מובן שלהם.
"נחמד מאוד שאתם שמחים לראות אחד את השני אבל מה אנחנו עושים איתו?!" שאלתי והצבעתי על סמי הזה שעדיין שכב מעולף בדירה שלנו.
"תרגעי… עוד שנייה נאור מגיע לקחת אותו אליכם הביתה" עומרי אמר.
"זה מה שהוא אמר לך?" שאלתי בחשדנות. נאור בכלל באוסטרליה!
"יוסי אמר לי"
"אז אנחנו צריכים לקחת אותו בעצמנו כי נאור לא יגיע בקרוב" אמרתי והם הסתכלו עליי במבט מבולבל.
"הוא קצת לא בארץ" אמרתי.
"מה?!" הם שאלו בהלם.
"אה.. הוא לא אמר לכם?"
"לא!" ירין אמר.
"איזה בן זונה…" עומרי אמר. "הי!" אמרתי.
"סליחה שכחתי שאתם אחים" הוא אמר.
"טוב אז מה עושים?" שאלתי.
"צריך לקחת אותו ליוסי" ירין אמר.
"אז למה אתם מחכים?" שאלתי.
"עכשיו בטוח חצי ממשפחת אלפרון מחוץ לבית" הוא אמר.
"אז מה עושים?" שאלתי וירין ועומרי הסתכלו אחד על השני וחייכו.
"מה?" שאלתי מבולבלת.
"פשוט תישארי פה, ואני מתכוון לזה!" ירין אמר לי באזהרה.
נאנחתי ואמרתי:"בסדר" הם יצאו, עברו חמש דקות שבהן גם התלבשתי, והתחלתי לשמוע יריות מלמטה ולא יכלתי יותר לעמוד במתח! הייתי חייבת לרדת! באתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה-,-
רצתי לקחת את המפתח ספייר אבל המעצבן הזה לקח אותו!
אוקיי… אני חייבת לפתוח את הדלת הזאת איכשהו… לקחתי מברג והתחלתי לשחק איתו בתוך המנעול והוא נפתח!
לחצי על הכפתור של קריאה למעלית, היא נפתחה ומישהו יצא ממנה. רגע… אני זוכרת אותו!
זה אותו אחד שכבר חטף אותי פעם!
"בובה לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא שאל בקשיחות והתקדם אליי כשאני הולכת תוך כדי אחורה. את האמת, הוא ממש הפחיד אותי. הוא היה הרבה יותר מלחיץ מכל שאר החיילים שלהם. "למה את מפחדת? אני לא אפגע בך כל עוד לא תתנגדי" הוא אמר והמשיך להתקרב.
"מה אתה רוצה ממני עכשיו?!" שאלתי אותו עם דמעות בעיניים. 'לא! עדי את חייבת להישאר חזקה! אל תבכי מולו!'
"אל תדאגי, את תגלי בקרוב מאוד" הוא אמר. נכנסתי כבר לדירה ובשנייה רצתי לשירותים ונעלתי אחרי את הדלת. "חחחח את באמת חושבת שזה ירחיק אותי ממך?! דווקא ציפיתי ליותר מהבת של יוסי!" הוא אמר ובשנייה הדלת נפלה לכיוון שלי.
הוא התקדם אליי ותפס אותי מהידיים, קירב אותי אליו והתחיל לנשק אותי בכוח! איזה מניאק!
נתתי לו בעיטה ממש חזקה בביצים, ככה שהוא התקפל לגמרי וניצלתי את ההזדמנות לברוח אבל הוא הספיק לתפוס אותי שוב.
"דיי! בבקשה תפסיק!" אמרתי לו לפני שהוא הספיק לעשות משהו.
"תקשיבי לי טוב, האח הבן זונה שלך ברח עם אחותי לאנשהו, ועד שאני לא רואה אותה שוב את לא תראי שוב את המשפחה שלך!" הוא אמר בעצבים.
"תן לי ללכת! אני לא אספר כלום!" אמרתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו אבל הוא פשוט חיזק אותה, קשר את ידיי וירדנו למטה כשהוא מכוון לי אקדח לראש.
בדרך למכונית ראיתי אותם תופסים את ירין ועומרי שנאבקים בהם להשתחרר.
"ירין!" קראתי לו והוא הסתכל עליי עם מבט מלא בכאב… כמה שרציתי לרוץ ולחבק אותו באותו הרגע! "שתקי!" זה שהחזיק אותי אמר ולבסוף הוא הכניס אותי לתוך רכב שחור והוא נסע משם. אין לי מושג לאן! הראש שלי כל כך כאב שפשוט נרדמתי.