'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 31

*נק' מבט של עדי**
קמתי בבוקר, עשיתי את כל האירגונים הרגילים שלי, אבל הפעם החלטתי להתקשר לאביה ולקבוע איתה לקניון.
"אביוש?"
"מה?"
"אנחנו יוצאות לקניון עוד שעה! תתארגני וניפגש ליד קפה גרג"
"לא באלי ללכת לקניון" היא אמרה.
"אני לא שואלת אותך, ביוש" אמרתי וניתקתי.
לבשתי גופיית ספגטי שחורה שהיא קצת בטן, ג'ינס קצר ויצאתי לקניון.
"היי, מה קורה?" שאלתי אותה.
"יכול להיות יותר טוב" היא אמרה והסתכלה על הפלאפון שלה.
"בואי, עכשיו אנחנו הולכות לעשות שופינג מיוחד" אמרתי לה וגררתי אותה לחנות מעצבים.
"למה את מתכוונת במיוחד?" היא שאלה אותי.
"את צריכה להחזיר אליך את גיא, לא משנה מה תרצי לעשות אחר כך, את חייבת להיות את זאת שנפרדת ממנו ולא ההפך" אמרתי לה.
"חחח הבנתי אותך אחותי" היא אמרה.
"זה נראה לי מספיק טוב לא?" היא לקחה גופיית בטן קצרה והראתה לי אותה.
"כן, עכשיו צריך לפחות עוד שתיים כאלה" אמרתי וחיפשנו דברים דומים ולבסוף קנינו אותם.
"עכשיו… בואי נעשה לך פן במספרה פה והוא בטוח נופל ממך" אמרתי לה והלכנו שתינו למספרה, בסוף גם אני עשיתי פן;)
חזרנו לבית שלי, שכמובן כולם היו שם כולל את גיא.
"אוקיי, תעלי לחדר שלי ללבוש את זה ותתנהגי בטבעיות כשאת יורדת" אמרתי לה ויצאתי לחצר, איפה שכולם ישבו. עברו חמש דקות ואביה הגיע וישבה לידי ואני לא אוהבת להודות בזה אבל כולם בהו בה שם כולל ירין, לפחות עד שנתתי לו בעיטה מתחת לשולחן.
"אביה אפשר לדבר איתך רגע בצד?" גיא שאל אותה. וואו לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר.

**נק' מבט של אביה**
"אביה אפשר לדבר איתך?" גיא שאל אותי ואני הייתי קצת בשוק שהוא פנה אליי כל כך מהר, ציפיתי לפחות לאיזה יומיים. הלכנו למקום רחוק בחצר שאי אפשר לראות אותנו משם ושאלתי אותו: "מה?" שאלתי את גיא יחסית באדישות.
"כאילו שאת לא יודעת מה!" הוא נשמע ממש עצבני.
"לא, את האמת שאני לא מבינה אז בוא תגיד לי"
"מה נראלך שאת מתלבשת לי פה כמו איזה זונה?!"
"זה לא נקרא להתלבש כמו זונה! וזה ממש לא אמור להפריע לך, גם אם הייתי באה לפה עם בגד ים!"
"בטח שזה כן יפריע לי!"
"למה?! לא זכור לי שאנחנו ביחד!" אמרתי לו והוא קצת השתתק לשתי שניות.
"אבל רק עכשיו נפרדנו!"
"כן, זה גם מה שאני חשבתי כשביקשת מאור את הפלאפון של גל" אמרתי לו ועכשיו הוא שתק לגמרי.
"אתה יודע מה הכי עצוב בכל זה? שאני באמת חשבתי שהשתנת ואתה כבר לא סטוציונר יותר, ועכשיו אתה יכול להחזיק קשר של לפחות שנה, אבל כנראה שטעיתי" אמרתי לו ופה כבר לא יכלתי להחזיק את זה יותר והדמעות כבר התחילו לרדת מעצמן.
"אביה, אני לא התכוונתי ש…" הוא התחיל להגיד בשקט יחסית ואז קטעתי אותו:"שמה? שאני ארגיש כמו סתם סטוץ ארוך שלך?! אתה יכול להגיד שאף פעם לא באמת הייתי קשר אמיתי בשבילך, אני די בטוחה שכבר השלמתי עם העובדה הזאת"
"התכוונתי להגיד שאת טועה בכל מילה שאת אומרת פה" הוא אמר והרמתי את מבטי כדי להסתכל עליו. "את כן משהו בשבילי, ואת האמת שבזכותך באמת השתנתי… אבל רבנו, ואגו שלי קצת השתלט עליי כמו פעם, והרגשתי כבר שאני חייב מישהי אחרת"
"אז… אתה..?" שאלתי בשקט והוא התקרב אליי, שם לי ידיים על המותניים ואמר:
" כן, אני אוהב אותך" והוא נישק אותי.
"את לא יודעת איך היית חסרה לי!" הוא אמר לי, צחקתי והוא חיבק אותי חזק.
"גם אתה היית חסר לי" אמרתי.
"אבל אביה עיניים שלי, אני לא רוצה לראות את החולצה והמכנס האלה שוב לעולם!"
"חחח אין בעיה" אמרתי לו והתנשקנו שוב. עכשיו אפשר להגיד שחזרנו רשמית.

**נק' מבט עדי**
"עדי את באה היום לארוחת שישי?" אפיק שאל אותי.
"כן, למה?"
"כי הכרתי מישהי חדשה, את בטוח תאהבי אותה" הוא אמר.
"מישהי נורמאלית? סוף סוף" אמרתי והוא נתן לי מכה קטנה בגב.
"ירינוש אתה רוצה לחזור עכשיו לדירה?"
"יאללה בואי" ירין אמר לי ונסענו חזרה.
נכנסנו לדירה ואני ישר אמרתי: "ראשונה במקלחת!" ורצתי למעלה.
"לא את לא!" ירין אמר ורץ אחרי, הגעתי לחדר שלנו והייתי שנייה מלהיכנס אבל בסוף הקרציה הזה תפס אותי ומשך אותי אליו.
"אוף איתך!" אמרתי לו והוא נתן לי נשיקה קטנה בפה.
"אל תדאגי יפה שלי זה חמש דקות" הוא אמר לי ועשיתי פרצוף עצבני חמוד.
"אלא אם את רוצה להתקלח ביחד ואז זה ממש בסדר מבחינתי"
"גם מבחינתי, בוא ניכנס" אמרתי לו והלכתי לתוך המקלחת ובדיוק לפני שהוא נכנס סגרתי את הדלת. חחח אני לא יודעת איך הוא נפל בפח הזה!
"ידעתי שזה יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי!" הוא אמר לי מבחוץ.
"אל תדאג חתיך שלי, זאת רק חצי שעה" אמרתי לו והתקלחתי, בסוף יצאתי אחרי עשרים דקות ואחרי הוא נכנס.
לבשתי שמלה קצרה כחולה צמודה עם כתפיות דקות, דמתי פס דק של אייליינר, קצת סומק ואודם. סידרתי את השיער והייתי מוכנה.
"סיימתי!" הודעתי לירין ששכב על המיטה והיה באייפון בינתיים.
"ברוך השם, סוף סוף!" הוא אמר ואני גיחכתי ונסענו ברכב שלי הביתה.
"אהה עדי נזכרתי, אמא שלי ביקשה ששבוע הבא נבוא לעשות קידוש אצלם"
"אוקיי, אין בעיה" אמרתי ונכנסנו.
"שבת שלום מתוקים שלי" אמא שלי אמרה וחיבקה את שנינו.
"שבת שלום דורין" ירין אמר לה והתיישבנו בשולחן אחרי שאמרנו שבת שלום לכולם.
ואז ראיתי את החברה של אפיק! איכס אני לא מאמינה שלזה הוא קורא נורמלית!
היא ממש זונה!
אכלנו את הארוחה, ממש התגעגעתי לאוכל שאמא שלי מבשלת, אני חייבת ללמוד ממנה קצת אחרת הילדים שלי יחיו על מקדונלדס;)
אחרי הארוחה ישבנו בסלון כמו כל משפחה נורמלית ודיברנו, לרגע שכחתי שהמשפחה שלי היא משפחת פשע מהעולם התחתון.
"ירין אתה רוצה ללכת?" שאלתי אותו בשקט אחרי שעה וחצי שבה דיברנו עם כולם.
"לא אכפת לי, איך שאת רוצה" הוא אמר.
"טוב, אז נלך… אני עייפה" אמרתי לו והודעתי בפני כולם:"אנחנו נלך… כבר מאוחר, שבת שלום לכולם" אמרתי ויצאנו.
הגענו לדירה ונכנסנו שנינו לג'קוזי שבמרפסת.
"ריני כבר אין לך בעיה עם המשפחה שלי, נכון?"
"לא, אבל יש לי בעיה עם השם הזה" הוא אמר וצחקתי קצת.
"למה? ככה אתה נשמע חמוד"
"זאת הבעיה" הוא אמר ופתאום הוא קיבל מלא הודעות באייפון, הוא בדק ואמר מהר: "אוי לא!"