'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 3 ♥

~פרק 3~
הסתכלתי מי זה היה וראיתי את ירין!
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי והידקתי את האחיזה לקיר.
"דבר ראשון אל תאיימי עליי בחיים שלך כי אני הרבה יותר חזק ממך!" הוא אמר ודביק אותי לקיר. "ודבר שני אני פה כדי לשמור עלייך" הוא אמר.
"אז למה אתה זה שפוגע בי?!" שאלתי בהתגרות.
"כי אף אחת לא מאיימת עליי! ולא איכפת לי אם את הבת של יוסי או של אףאחד!" הוא אמר.
"טוב תן לי לצאת!"
"ואם לא באלי?"
"אז אני אתקשר לנאור שהפעם גם יהרוג אותך!" אמרתי והוא עזב אותי.
"את יודעת לאיים" הוא אמר.
"יופי עכשיו תישאר פה ותצא עוד עשר דקות" אמרתי לו.
"או שאפשר ששנינו נישאר פה…" הוא לא הספיק להשלים את המשפט ונתתי לו סטירה.
"או שנצא." הוא אמר ואני יצאתי.
"מה לקח לך כ"כ הרבה זמן?" אביה שאלה אותי.
"סתם.." אמרתי והתחלנו לחפור אחת לשנייה.
"טוב בואי נחזור כבר מאוחר.." היא אמרה לי.
"אז אני יזמין חשבון" אמרתי לה.
"היית מתה אני משלמת!"
"אביה בינתיים לי יש ולך חסר אז אני משלמת!" אמרתי לה והיא חייכה ושילמתי על הקפה.
"ניפגש מחר?" שאלתי אותה כשהורדתי אותה ליד הבית שלה.
"כן, ביוש" היא אמרה ויצאה.
המשכתי בנסיעה ועוד פעם מישהו עקב אחריי ברכב.
אוקיי אם זה ירין אני רוצחת אותו! התחלתי לפנות בכל מיני פניות והרכב המשיך לעקוב אחריי.
"טוב ירין זה לא מצחיק תפסיק לעקוב אחריי עם הרכב!" אמרתי לו בפלא.
"אני לא עוקב אחרייך…" הוא אמר. פה נבהלתי.
"אז.. מי עוקב אחריי?!" שאלתי בלחץ.
"עדי תקשיבי לי! תעשי בדיוק מה שאני אומר אוקיי?!" הוא אמר.
"כן.." אמרתי בפחד.
"אוקיי, איפה את?"
"ליד עזריאלי"
"את רואה לידך פנייה לכביש הראשי?"
"כן.."
"תפני בה מהר, וסעי עד שאת רואה פנייה לרחוב אחד" הוא אמר ועשיתי מה שהוא אמר.
"פניתי מה עכשיו?! הם עדיין מאחוריי!" אמרתי בלחץ.
"תלכי עד הבניין האחרון ומשם את צריכה לרוץ מתוך הרכב וישר לביניין לקומה השמינית טוב?!" הוא אמר, החניתי הכי עקום בעולם ונעלתי את הרכב מהר וישר רצתי פנימה.
"אני בפנים, הם מאחוריי!" אמרתי.
"שנייה אני בא.. "הוא אמר. רגע… אני בבית של ירין?! נו באמת.
"ילדה!" מישהו קרא לי.
'נוו ירין…. איפה אתה?!' מילמלתי לעצמי. ואז שמעתי צעדים מתקרבים מכיוון המדרגות.
"המעלית החרא לא עבדה.." הוא אמר.
"עדי תעלי לקומה שמינית אני עוד דקה חוזר" הוא אמר ועשיתי כמו שהוא אמר, מצד אחד לא היה לי נוח להשאיר אותו שם לבד, אבל מצד שני, סתם הייתי מעיקה עליו.
נכנסתי לדירה שהייתה פתוחה, דירה דווקא יפה… חיכיתי עשר דקות ופתאום הדלת נפתחה, והוא נכנס.
"אתה בסדר?!" שאלתי מהר.
"אני עומד פה מולך לא?" הוא שאל וצחק.
"דיי זה לא מצחיק זה היה מפחיד!"
"לא… אהה ותשארי פה היום, הודעתי ליוסי, זה מוכן בשבילך לצאת עכשיו חזרה הביתה" הוא אמר ונאנחתי.
"חחח את לא יודעת כמה בחורות במקומך היו קופצות עליי עכשיו" הוא אמר. יאיי עו סטוציונר שעף על עצמו!
"אז אני לא מהבחורות האלה!" צעקתי עליו והלכתי למרפסת שהייתה שם.
'עדי את בסדר?!' אביה שלחה לי הודעה. לא היה לי כוח כל כך אז עניתי לה רק:
'כן.. עכשיו כן אבל אני תקועה עם ירין באותה דירה!'
'בהצלחה ולילה טוב!:*' היא שלחה.
'חח.. תודה!' רשמתי לה וישבתי על איזה כיסא שהיה שם ליד שולחן עם מאפרה.
"נו עדי בואי כבר יריגשי" ירין קרא לי.
"לא רוצה!" אמרתי לו.
'הלו? נאור?'
'היא לא רוצה להכנס מה אני יעשה לה?!'
'טוב אני נותן לך אותה' שמעתי את השיחה שלו עם נאור.
"מה?" עניתי עצבנית.
"כנסי עכשיו הביתה עדי אם לא אני…" הוא אמר וניתקתי לו באמצע.
"אם הוא מתקשר עוד פעם תגיד שאני במקלחת או משהו" אמרתי לירין ונכנסתי פנימה.
"וואי עם איזה פרינססה נתקעתי" הוא אמר לעצמו בשקט אבל שמעתי!
"וואי עם איזה ערס שאף על עצמו נתקעתי!" חיקיתי אותו והסתובבתי אליו והוא צחק.
"מה מצחיק?!"
"כשאת כועסת זה מצחיק.." הוא אמר.
"נורא בוגר!" אמרתי לו.
"למה אני כבר בן 22"
"ומתנהג כמו בן 5" אמרתי לו בעצבנות.
"חחח אני עדיין לא ראיתי בן 5 שיש אצלו בחורות כל ערב" הוא אמר.
"איככ ימגעיל אל תספר לי על חיי האהבה שלך!" אמרתי לו והוא צחק.
"טוב אני הולך להתקלח" הוא אמר.
"בהצלחה" אמרתי לו והוא גיחך והלך.
אחרי עשרים דקות באייפון הוא כבר יצא.
"טוב אם את רוצה את יכולה ללכת להתקלח" הוא אמר והסתכלתי עליו והרמתי גבה.
"באמא שלי שאין שם מצלמות" הוא אמר ואני צחקתי.
"אבל מה אני ילבש אחר כך?"
"מה הבעיה במה שאת לובשת?" הוא שאל בעדינות.
"איככ נראלך?! זה מלוכלך!" אמרתי.
"טוב אין לי פה בגדים לבנות…אבל יש לי איזה משהו שהוא קצת קטן עליי אולי את יכולה ללבוש…" הוא אמר והלך להביא משהו.
"הנה" הוא אמר וזרק לי חולצה ענקית ומכנס של אדידס קצר כזה.
"אוקיי תודה אבל זה ענק חחח… "אמרתי לו והוא צחק.
"טוב אין לי גוף של בחורה" הוא אמר.
"טוב תודה" אמרתי לו והלכתי למקלחת. התקלחתי ומצאתי שם פתאום חזייה ותחתונים תואמים בצבע שחור מתחרה, והקטע שזה היה המידה שלי וגם זה היה עם תווית! איזה מזללל! התלבשתי ויצאתי משם, ראיתי אותו צופה בכדורגל.
"יואו איפה רונאלדו החתיך?!" שאלתי פתאום.
"רונאלדו בריאל, פה זה ליברפול וצ'לסי" הוא אמר והנהנתי למרות שלא הבנתי כלום!
"באלך להכין לנו משהו לאכול?"הוא שאל.
"ישלך מזל שגם אני רעבה!" אמרתי לו וקמתי.
"מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי.
"מה שבאלך, רצויי שיהיה גם בשר"
"בלילה?!" שאלתי.
"תמיד בא טוב!"
"אוקיי שמן" אמרתי לו והכנתי לו שני המבורגרים (זה הדבר היחיד שהיה שם-,-)
וצ'יפס, ולי הכנתי סלט וחביתה.
"ירין בוא!" קראתי לו, והוא בא ישר.
"וואי אני רעב.." הוא אמר וישב בשולחן, הבאתי את האוכל והתחלנו לאכול.
"תודה" הוא אמר בדיוק כשהוא סיים לאכול.
"היי בוא הנה!" אמרתי לו.
"מה?" הוא שאל.
"אני הכנתי, אתה מנקה" אמרתי לו והוא נאנח והכניס את הכלים למדיח וזהו.
"יופי, היה כזה קשה?!" שאלתי אותו.
"לא יותר קשה מלהיות איתך" הוא אמר.
"סליחה?"
"סולח" הוא אמר וזרקתי עליו כרית, התחלנו לעשות קרב כריות עד שפתאום הייתה דפיקה בדלת.
"אמאלה מיזה?" שאלתי אותו.
"לא יודע… חכי שנייה ונראה" הוא אמר והלך לדלת, הוא הסתכל בעיינית וישר סגר אותה שוב.
"תכבי את הטלויזיה ותתחבאי בחדר שלי" הוא אמר לי בשקט, כיביתי אותה, והלכתי לחדר שלו בפחד.
שמעתי שהוא פותח את הדלת ומישהו נכנס לדירה.
"ממן, יש לך את הכסף?!"
"כמה אני כבר חייב לך?" הוא שאל.
"20,000!" האיש התעצבן, נזכרתי שיש לי פה ארנק, אני יכולה לתת לו צ'ק אם הוא צריך…
"אמרתי לך כבר, תן לי חודש ויש לי את הכסף!" הוא אמר.
הוצאתי את הארנק וכתבתי את הצ'ק, יצאתי החוצה ואמרתי:
"אתה רוה 20,000?, הנה קח" נתתי לו את הצ'ק וירין והוא הסתכלו עליי המומים.
"את לא הבת של…?"
"כן" עניתי בקצרה.
"יש לך מזל" הוא אמר לירין, שנראה כאילו הוא לא פוחד ממנו בכלל! והלך.
"למה אתה חייב לו כסף?" שאלתי את ירין ישר.
"כי הייתה תקופה שהשתמשתי בסמים ואז הלכתי לגמילה ועדיין הייתי חייב לו כסף" הוא הסביר בקצרה.
"אני אחזיר לך את הכסף שהוע הבא כנראה" הוא אמר.
"אני לא צריכה שתחזיר לי את הכסף…" אמרתי לו וישבתי על הספה.
"אני צריך!" הוא אמר.
"אמרתי לא וזה לא!" אמרתי ונשמעתי קצת כמו אבא שלי.
"חחח אחלה, קיבלת את הגנים של אבא שלך יבלונדינית"
"אל תקרא לי בלונדינית!" אמרתי לו וזרקתי עליו כרית.
"עוד פעם?" הוא שאל ואני צחקתי והנהנתי.
התחלנו שוב לעשות קרב כריות, עד שיצא שהוא פשוט רודף אחריי בכל הסלון המרווח שהיה שם.
נכנסתי לאחד החדרים שכנראה שלו, היה שם את הריח של הבושם שלו.
"עכשיו תפסתי אותך… "הוא אמר וריתק אותי למיטה.
"שלא תשכחי ששכחתי את הבעיטה שנתת לי קודם!" הוא אמר וצחקתי.
"אז אם אתה לא רוצה עוד אחת… תקום!" אמרתי לו והוא לא זז, הוא בהה בי ואני בו.
"ירינוש?" שאלתי והוא נישק אותי.