'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 21 ♥

~פרק 21~
"נראלי שהם שם בפנים" ירין אמר. שיט!
'מה עושים?!' כתבתי לאביה בהודעות שתראה, אבל היא רק חייכה ונופפה במפתח.
'סרוטה…' כתבתי לה ושתינו חייכנו אחת לשנייה.
"הדלת נעולה…" ירין אמר.
"נו מה אתה ילד?! שבור אותה!" נתי אמר ובשנייה אחת נוצר פתח של אור שבא מהמטבח.
"הן פה" ירין אמר.
"היי…" אמרתי לו.
"היי…" הוא חיקה אותי.
"עדי ואביה תצאו משם עכשיו!" נאור צעק. אוקיי הוא ממש עצבני.
"נאור מעניין לי ת'תחת מה אתם חושבים אני טסה מפה! נמאס לי כבר להשאר פה! אנשים חולמים להגיע לכזאת רמה של כסף בשביל לגור בארה"ב ולי לא נותנים?!" אמרתי בזמן שיצאנו שתינו.
"טוב, אז עכשיו אנחנו נדבר עם אבא וכולנו נספר לו בדיוק מה קרה" הוא אמר ויצאנו מהדירה שלה.
"אביוש תשארי פה, אני אומרת לך, אנחנו בטוח טסות!"
"טוב ביי, בהצלחה!" היא אמרה לי.
הגענו הביתה ונכנסנו כולנו לחדר של אבא.
"שלום לכולם!" אבא אמר בציניות.
"אבא אנחנו צריכים אותך בשביל משהו" אפיק אמר. אז כולנו ישבנו שם וסיפרנו את כל הסיפור ואמא שלי נכנסה גם באמצע.
"סוף סוף!" היא אמרה.
"מה סוף סוף?" אבא שאל אותה.
"סוף סוף מישהו מהילדים שלך רוצה ללמוד!" היא אמרה וחיבקה אותי.
"דורין נו באמת! שאני אתן לילדה הקטנה שלי ללכת לארה"ב לבד?!"
"אבא אני לא קטנה!" אמרתי.
"אני שולחת אותה וזה סופי!" אמא אמרה.
"רק בתנאי אחד!" אבא אמר.
"אבא! ברצינות אני מספר לך פה שחיפשנו אותן כל הלילה ואתה שולח אותה?!" נאור אמר.
"נאור למה אתה לא רוצה?!" שאלתי.
"כי את תהיי שם לבד! עדי! לבד! אין מי שישמור עלייך ואם יבואו מתנקשים מהבני זונות שנגדינו?! מה תעשי אז?!" הוא אמר.
"וזה בדיוק התנאי שלי, אפיק, ירין ועומרי ואולי גם נתנאל וגיא תלכו לשם גם ללמוד"
"אבא אנחנו לא אמורים גם לרצות את זה?" אפיק שאל ואני גיחכתי.
"שתקיי" הוא אמר ונתן לי מכה בעורף. ואמא נתנה לו גם חחח אני פשוט נקרעתי שם!
"עדי מה את עוד עושה פה?" אבא שלי שאל אותי.
"מה?" שאלתי
"לכי לארוז הטיסה מחר!" הוא אמר ואני דפקתי צרחה.
"באיזה חברה טסים?" שאלתי.
"קוראים לה המטוס של אבא" אפיק אמר וצחקתי.
"טוב אז אני צריכה שניים שיסחבו את המזוודות שלי מחר מהחדר"
"שיהיה" אפיק אמר.
"אני גם ככה חייב" ירין אמר.
"יופי!" אמרתי ועליתי למעלה לארוז את כל הבגדים שנשארו לי בארון וכל האקססוריז, כל השאר במזוודה אחת, זה תפס לי עוד 2 מזוודות לא כולל נעליים^^ אז תכנית 3.
"אבייה!" צעקתי איך שהיא ענתה.
"מה פסיכית?"
"אנחנו טסות לארה"ב!" אמרתי ושתינו צרחנו.
"אבל… כולם חוץ מנאור באים איתנו"
"מה? אבל דידה את יודעת עם גיא וכל זה"
"סורי זה התנאי של אבוש"
"טוב… אני אראה לו מזה" היא אמרה ושתינו צחקנו.
"יאללה לכי תארזי!"
"טוב ביי שותפה לחדר!" היא אמרה.
"חחח ביי!" אמרתי וניתקתי.
נכנסתי להתקלח, מחר הטיסה בשעה 14:00, מה שאומר שנכנסים לנתב"ג ב 11:00, ושצריך לצאת מפה ב 10:30. אוף, צריך לקום בתשע.
ירידתי למטה לקחת קורנפלקס, צפיתי בטלויזיה תוך כדי, אני אתגעגע לכמה סדרות פה:)
סיימתי ועליתי לחדר של נאור.
"נאור?" שאלתי.
"מה?" הוא שאל, הוא היה במחשב.
"אתה כועס עליי?"
"על מה יש לי לכעוס עלייך?, תעשי מה שטוב לך אחותי, אני רק דואג לך"
"אתה מבטיח שתמצא בינתיים חברה רצינית?" שאלתי והוא נאנח ואמר:"מבטיח"
"יופי! עכשיו אפשר להגיד לילה טוב!"
"חחח אני אתגעגע אלייך קרצייה" הוא אמר כשכבר חיבקתי אותו והתחלתי לבכות, איך אני אחייה שם בלי האח הגדול שלי?!
"דיי כפרה עלייך אל תבכי לי עכשיו"
"אני אתגעגע אלייך!" אמרתי לו כשכל הדמעות בחולצה שלו.
"חחח תשמרי את הדמעות למחר, ותבטיחי לי דבר אחד, כשתהיי בחול אל תחשבי בכלל על זה שאת מתגעגעת! תמיד אפשר לחזור אם לא נוח"
"טוב" אמרתי וניגבתי את הדמעות.
"יאללה לילה טוב!" הוא אמר ויצאתי מהחדר שלו ונכנסתי לשל אפיק.
"צריך עזרה?" שאלתי אותו כשראיתי שיש לו שתי מזוודות על הרצפה פתוחות.
"תקשיבי הסתבכתי לגמרי!"
"כן, אני רואה!" אמרתי.
"טוב אין בעיה, צריך קצת לדחוס" אמרתי והתחלתי לעשות לו סדר במזוודות ככה שיצא שיש לו אפילו עוד מקום חח…
"אז עכשיו שיש לך עוד מקום, אפשר לשים פה נעליים?" שאלתי בתמימות.
"שיהיה, יש לך מזל שעזרת לי לסדר"
"יש!" אמרתי והבאתי שני זוגות של נעלי עקב גבוהות וכפכפים.
"וואה וואה עדי את רצינית?"
"לגמרי!" אמרתי והוספתי: "לילה טוב" אמרתי וחיבקתי אותו.
חזרתי לחדר שלי, מרחתי קרם ידיים ונרדמתי.
התעוררתי בתשע הבוקר, היום טסים לארה"ב אעאע!
צחצחתי שיניים ושטפתי פנים ובחרתי ללבוש לטיסה ג'ינס ארוך עם קצת קרעים וחולצת טריקו עם קרדיגן שחור מעל.
התאפרתי קצת כי בכל מקרה רוב הזמן אני אשן.
שמתי את שאר הדברים במזוודות וסגרתי אותן אחרי שגם אירגנתי לי תיק צד עם מים אייפון וכל מה שצריך…
"בוקר טוב" אמרתי לכל מי שנמצא למטה.
"בוקר טוב" כולם החזירו. לשם שינוי הפעם לא היה ממורמר שהרס את הבוקר:)
"אפיק וירין המזוודות למעלה בחדר שלי"
"כמה הבאת?" ירין שאל.
"תעלה ותראה אהוב שלי"
"מישהי שמחה הבוקר" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה וצבט לי קצת את הלחי.
"שב לידי בטיסה"
"אז ליד מי אני אשב?!" חחח חיימשלי גורם לי להרגיש הבנאדם היחיד על כדור הארץ!
"טוב עליתי לראות כצה מזוודות יש לך שם" ירין אמר וקם.
"תגידי את נורמלית?!" הוא צעק לי מלמעלה.
"שתוק! אתה רוצה נס קפה?"
"כן" הוא אמר וירד עם שתי מזוודות ואחריו אפיק עם המזוודה הכי גדולה.
"אפיק רוצה גם?"
"כן" הוא אמר.
"יש עוד מישהו?!" שאלתי.
"אני" עומרי אמר ובא מכיוון הדלת.
"טוב שלוש כוסות קפה בדרך אליכם" אמרתי ונאנחתי.
"הנה קחו אמרתי והבאתי להם את הקפה ובסוף לי.
שתינו אותו, נפרדנו מכולם, כן כן אני קצת בכיתי ויצאנו לכיוון המכוניות. יש את שלי, ואת הג'יפ עם הבגאז' הענק.
"איפה כל המזוודות שלי יהיו? יש לי ארבע! אמרתי.
"תביאי נשים אותן בג'יפ" אפיק אמר.
"להביא תרכב שלי?" עומרי שאל.
"כדאי" ירין אמר.
הם מיקמו את כל המזוודות בשלושה רכבים ועוד צריך להשאיר מקום, כי אנחנו אוספים את נתי גיא ואביה.
"טוב כדאי שאנחנו נעבור לאסוף את אביה עם הג'יפ יש פה מלא מקום" אפיק אמר.
"סבבה אז אני אקח את נתי וגיא"
נסעתי לכיוון הבית שלהם, הבי. שלהם קצת יותר קטן משלנו, לא בהרבה אבל הם אוהבים לבוא אלינו כי שם יש הרבה אקשן כמו שאומרים;)
עצרתי ואספתי את נתי וגיא ונסענו שלושתנו לשדה תעופה.
נכנסנו למטוס כמו מלכים! לא צריך את כל החרא הזה של הצ'ק אין והכל, פשוט נכנסים למטוס.
הבנים העמיסו את המזוודות ואני ואביה תפסנו מקום, זה היה מטוס שווה לאללה, היו בו מיטות, ושידות מכל צד עם מנורות מהתקרה. החלק הכי טוב, הייתה שם דיילת נחמדה שעשתה ברצון כל מה שביקשנו.
צחקנו כל היום עד שהגיעה השעה שהחשיך בחוץ וכולם נהיו עייפים אפילו מלצפות בסרט במסך שם.
"ירין בוא נלך לישון" אמרתי.
"טוב גם אני עייף, מחר הולכים לחקור את האיזור ומחרתיים ללמוד, כמו שאת רוצה" הוא אמר בחיוך ונישק אותי, הנשיקה זרמה עד שמישהו זבלל זרק עלינו כרית.
"אךך כוסאמשלך יבן שרמוטה" ירין אמר לעומרי ואפיק שלא הפסיקו לצחוק.
" עופו מפה שני מעצבנים!" אמרתי להם.
"לסגור לכם את הוילון?" הדיילת שאלה מול הפרצוף שלהם! חחח!
" כן תודה!" אמרתי.
"וואו מזה למה מה קרה?!" אפיק אמר ועומרי נקרע מהצד.
"אפיק זה בסדר הנקמה שלי בך עוד תגיע!" אמרתי לו.
אין על הדיילת הזאת!
"איפה הינו?" הוא שאל.
"להזכיר לך?" שאלתי.
"נראלי שנזכרתי לבד" הוא אמר והמשכנו להתנשק ובסוף נרדמנו ביחד.
"קומו זוג יונים! ארוחת בוקר" הפעם גיא זרק עלינו כרית.
"מה השעה? ונחתנו כבר?"
"עדיין לא בגלל עיקובים, אבל יש אוכל ועכשיו שלוש בבוקר" הוא אמר וישר בינינו כשירין שוכב ואני יושבת.
"אתה ממש צריך צומי אה?"
"וואלה צודקת" הוא אמר.
"קום!" אמרתי לו והעפתי אותו מהמיטה והערתי את ירין כמו שצריך הפעם.
"מה אוכלים?" הוא שאל.
"אין לי מושג לא קיבלתי עדיין…" אמרתי
"רגע מה גיא אמר שהשעה?" הוא שאל אותי.
"שלוש בבוקר…" אמרתי ואז רק קלטתי ששלוש בבוקר! החרא הזה העיר אותנו סתם!
"גיא!" צעקתי לו.
"וואי עדי באמא שלך למה את צועקת?!" נתי אמר.
"כי התאום האידיוט שלך סתם העיר אותנו!"
"זאת סיבה?!"
"שתקווו חפרנים" עומרי אמר.
"ריני אני כבר באה" אמרתי.
"טוב… ריני?!" הוא שאל ואני צחקתי ויצאתי מהמיטה.
הלכתי לשירותים ובדרך חזרה עברצי דרך עומרי.
"עומריקוש" אמרתי.
"עדידוש" הוא אמר כשהוא שוכב עם הגב אליי.
"איפה גיא? הוא לא במיטה שלו"
"אנאערף… הוא בטח אצל אביה לא?"
"לא נראלי…" אמרתי.
"תבדקי" הוא אמר, קמתי למיטה של אביה וצדקתי הוא לא היה שם.
"איפה אתה גיא?!" קראתי לו במטוס.
"פה" הוא אמר ובא מהשירותים.
"אהה" אמרתי ונתתי לו כאפה בגב וחזרתי לירין.
"אחלה כאפה נתת לו" ירין אמר לי כשגם הוא עם הגב אליי.
"תגיד זה כאילו קטע כזה של גברים לדבר עם הגב?!"
"למה את רואה פה בגב שלי?" הוא שאל ועשיתי לו נעים עם הציפורניים בעורף.
"מה את מנסה לעשות?" הוא שאל.
"לגרות אותך!"
"ואז מה?"
"לא להתנשק איתך שבוע!" אמרתי.
"ממש תצליחי"
"טוב, בוא נראה מי ישבר קודם…" אמרתי והמשכצי עם הציפורניים הוא הסתובב אלי.
"טוב בסדר אני נשבר ראשון!" הוא אמר ונישק אותי .
"הלו! זוג יונים להרגיע" גיא בא אלינו שוב.
"אתה יודע יחסית לאידיוט יש לך אחלה תזמון!" אמרצי לו.
"תתקני, יחסית למישהו שיחטוף צכות מירין כשננחט"
ירין אמר והסתכל עליו במבט מעוצבן.
"חחח הרגתם אותי קושקושים" הוא אמר.
"אנחנו באמת נהרוג אותך!" אמרתי לו והוא קרץ לי והלך.
"כל השנים הוא היה כזה?" ירין שאל אותי.
"לצערי… כשהינו בתיכון זה היה יותר גרוע…" אמרתי.
"חחח משתתף בצערך" הוא אמר לי.
"טוב בוא נישן עד שננחט הבנתי שזה בגלל שלא תכננו אותנו בלוח הזמנים ועכשיו מחפשים חלון שאין בו המראות או נחיתות כדי שננחת" אמרתי.
"טוב, אז בואי נישן כי אני מת מעייפות…" הוא אמר ונשכבנו אחד ליד השני ונרדמנו.