'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 2 ♥

קמתי מהכיסא שיזוף ואני ואביה התחלנו לשתות את הבירה ולהסתכל על כל החתיכים שהיו שם, הסתכלתי שנייה לצד ולא האמנתי למה שאיתי.
שרון התנשקה עם ממן ההוא מהבוקר. סופסוף אפיק יפרד ממנה!!! אעאע! צילמתי אותם מהר, אבל ברוב חוכמתי שכחתי להשתיק את האייפון קודם ושמעו את הצליל ממש חזק!
שניהם ישר הסתכלו עליי וההוא ממש רתח עליי.
"אופס…" אמרתי לאביה שצחקה, עברה חצי שעה וכולם כבר נכנסו חוץ ממני ומההוא.
"עדי אני מזהיר אותך…" הוא אמר לי.
"למה מה תעשה לי אה?!" שאלתי.
"אני יכול לעשות לך עכשיו מה שבאלי! אני לא רואה אף אחד מהאחים שלך בסביבה" הוא אמר והסתכל עליי עצבני.
"טוב תקשיב לי טוב אדון…'ממן'! זה שאחים שלי חזקים והכל זה לא אומר שאני חלשה!" אמרתי לו.
"מצחיק. עכשיו תביאי את האייפון!" הוא אמר בעצבים.
"לא למה מה נראלך?!" אמרתי לו .
"אני סופר עד שלוש אם את לא נותנת לי זה יבוא אליי בכוח!" הוא אמר.
"בכיף" אמרתי ורצתי הביתה, עליתי לקומה השנייה שבאופן מאוד מפתיע לא היו אנשים בכלל, ובאמצע הדרך הוא תפס אותי מהיד *שוב! והפיל אותי על הספה שהייתה לידנו.
"נאור!!!" קראתי לו בצעקה. איפה כולם שצריכים אותם?!?!?!
"עדי קראת לי?" הוא שאל וירד מהר, פתאום הוא עלה מעליי ונישק אותי נשיקה חזקה, ניסיתי להתנתק ממנו אבל הוא לא נתן לי.
"ממן! עוף עכשיו מאחותי! מה אתה רוצה בכוח קבר?!" הוא אמר לו ונתן לו איזה אגרוף. לפחות הוא לא הרג אותו…
"עדי אל תעצבני אותי טוב?!" הוא שאל ועלה חזרה לחדר שלו, נראלי הוא עם בחורה אם זה כל מה שהוא עשה לו.
"אבל הוא..!" עמדתי להגיד אבל שמעתי טריקת דלת.
"חחח… עכשיו תביאי את האייפון ואל תעשי בעיות!" הוא אמר לי והתקב אליי שוב.
"וואי נמאס לי ממך!" אמרתי לו ונתתי לו סטירה ואז בעיטה בביצים ועליתי לחדר שלי, נעלתי את הדלת ושלחתי את התמונה לאפיק.
'הוכחה!' רשמתי לו וכיביתי את האייפון.
"אף אחד לא פה!" צעקתי כששמעתי דפיקה בדלת.
"עדי זה אבא שלך!" שמעתי קול נוקשה.
"היי" אמרתי ופתחתי את הדלת.
"עדי מה זה היה אמור להיות עם ירין?!"
"מיזה ירין?" שאלתי.
"זה שהתנשקת איתו!"
"הוא נישק אותי!"
"אל תתחילי בכלל! פעם הבאה את מקורקעת חודש!" הוא אמר ויצא מהחדר שלי.
יופי! עכשיו גם זה בגללו!
לקחתי תיק עם מגבת חוף, קרם הגנה וכסף, שמתי על עצמי גופייה ושורט ג'ינס ויצאתי מהבית לכיוון הים, מתעלמת מכל המבטים מהאנשים שעובדים אצל אבא שלי.
פתאום הם כן נמצאים שם!
הלכתי לים ונשכבתי על המגבת. עצמתי עיניים ופשוט נרגעתי.
"עדי!" שמעתי שקוראים לי פתאום. לא נכון… לא עניתי, זה היה איזה מישו אחד ממשפחה אחרת.
"עדי!" הוא קרא שוב והתקדם אליי. דווקא חתיך…
"מה אתה רוצה?" שאלתי ופקחתי עיניים אבל עדיין שכבתי.
"טוב שימי על עצמך משהו יוסי הורג אותי אם הוא רואה אותי מסתכל עלייך כשאת בבגד ים"
"לא רוצה יש לך בעיות?!"
"אוקיי את קיבלת את הגנים שלו… ועכשיו בואי יוסי מחפש אותך בטירוף!"
"כולה עשר דקות לא הייתי בבית וכבר יש מודעה של נעדרת!" אמרתי לו בעצבים.
"טוב הוא אמר לי שאם את לא קמה אני לוקח אותך בכוח ויש לי אישור"הוא אמר לי.
"תקח אותי בכוח, אתה תחטוף ממני מכות ולא מהם"
"אני יכול להסתדר עם זה…" הוא אמר והרים אותי על הכתף שלו.
"תוריד אותי!!! אני אצעק שאתה חוטף אותי או משהו" אמרתי לו.
"גם עם זה אני יכול להסתדר…"
"אעאעא! זה אונס!!! הצילוו!!" צעקתי וכולם הסתכלו עלינו.
"וואי אלוהים ישמור…" הוא מלמל לעצמו והמשיך בשלו.
"גבר תוריד תבחורה" איזה שני אנשים נעמדו לפניו.
"אבא שלה זה יוסי דומרני… תחשוב שוב עם מי אתה מתעסק" הוא אמר לו ושניהם ברחו כמו שפנים.
"איזה איום…" אמרתי בציניות.
"עדי שתקי קצת את חופרת"
"לא-יודעת-איך-קוראים-לך תשתוק אתה חופר!"
"קוראים לי עידן" הוא אמר.
"אז… עידן אתה חופר" הוא לא ענה והמשיך בשלו כשאני מנסה להשתחרר ללא הצלחה.
"דיי עידן!!" צעקתי עליו.
"תוריד אותי!" צעקתי והוא הוריד אותי.
"תודה לאל… ישתבח שמו הורדת אותי באמת…" אמרתי והסתובבתי ואת מה ראיתי?!
את הבית. ווהוו…
"עידנוש…"
"עדידוש…" הוא חיקה אותי.
"בוא נלך לקניון ולא נפגוש את אבא שלי?" שאלתי בחמידות.
"לא." הוא ענה ומשך אותי פנימה. בן זונה.
"עדי! איפה היית?!" אבא שלי צעק עליי. מה עובר עליו היום?! הוא בחיים לא צעק עליי ככה!
"אל תצעק עליי אבא!"
"אני יעשה מה שאני רוצה כי אני אבא שלך ואני מחליט עלייך!"
"אני כבר בת 20 אבא!"
"עדי אל תחרפני אותי! יש מסתתנים בכל הארץ שמחפשים רק לפגוע בנו!"
"ולך יש מסתננים שיהרגו את המסתננים האלה!"
"מר דומרני?" מישהו מאחורינו שאל פתאום.
"כן?!" הוא שאל בעצבים.
"מר בוזגלו בא לראות אותך" האיש אמר… אני מכירה אותו! זה עילי! הוא ממש יד ימינו של אבא שלי!
"היי עילי!" אמרתי.
"היי, לא ידעתי שאת זוכרת אותי… היית קטנה פעם אחרונה" הוא אמר ואבא שלי והוא ישר הלכו.
יש לי כזה מזל שעילי בא! עילי הוא בן 32 ככה שאני לא חושבת עליו בקטע כזה חחח…
רגע… הוא אמר מר בוזגלו? זה אומר שהוא אבא של עומרי? טוב מה איכפת לי… אני ואביה הולכות לקניון עכשיו!
"אביה!" קראתי לה.
"מה?" היא שאלה.
"בואי לקניון!"
"אז בואי!" היא צעקה לי, ירדתי למטה, פתאום כולם חזרו להיות שם… מוזר.
"אימוש! יצאנו!" אמרתי לה, היא תמיד מסכימה לי!
"ביי מתוקות שלי תהנו!" היא אמרה לנו.
"דורין!" אבא שלי אמר לה.
"מה אתה רוצה? היא רק השתחררה מהצבא תן לה לעשות קצת כיף.."
"אני לעולם לא אבין נשים…" אבא שלי אמר ונכנס לחדר עסקים שלו.
"תודה אימוש!" אמרתי לה ויצאנו. הסתובבנו בקניון מלא זמן וקנינו ממש הרבה דברים חח…
הגענו לאיזה בית קפה, והרגשתי שאנשים מסתכלים עליי… כאילו אני רגילה למבטים וכל זה אבל הפעם הרגשתי שעוקבים אחריי ממש.
"אביוש אני הולכת שנייה לשירותים" אמרתי לה והסתכלתי קצת אם מישהו גם קם אחריי.
נכנסתי לשירותים וחיכיתי ליד הדלת, פתאום נכנס איזה מישהו, לא הסתכלתי אפילו מיזה וישר הדבקתי אותו לקיר עם המרפק.
הסתכלתי מיזה היה וראיתי את….