'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 18 ♥

~פרק 18~
עלינו גבוה למגלשה הארוכה הזאת ונתתי לירין לסחוב את האבוב חחחח…
הגענו למעלה ושמנו את האבוב, נכנסתי פנימה וירין נכנס מהר אחרי, אבל כנראה שהוא לא כל כך הספיק כי משום מקום הוא פתאום נפל עליי!
שמעתי מלא צחוקים מאחורינוו… אוף כל כך מעצבן!
נפלנו לבריכה שבסוף ואביה צילמה אותנו בדיוק ביציאה וגם שם צחקו עלינו. תכלס גם אני הייתי צוחקת. חחח..
חזרנו למלון אחרי יום מתיש ביותר אני חייבת לציין!
נכנסתי ישר להתקלח, צחצחתי שיניים ונשכבתי לישון.
אני לא יודעת כמה זמן עבר אבל פתאום שמעתי דפיקה בדלת… איזה פחד מי זה יכול להיות?!
התקשרתי לירין ישר.
'מה לא הספיק לך כל היום?' הוא ישר אמר.
' חע נורא מצחיק. טוב אז אני פשוט אפתח את הדלת לסוטה ששם!'
'שו סוטה?! שום סוטה לא יתקרב לחברה שלי!'
'אז בוא כבר!!!' אמרתי לו ותוך שנייה שמעתי דיבורים בחוץ ואז את ירין מתפקע מצחוק.
פתחתי את הדלת וראיתי את אפיק. אוי יצאתי כל כך בלונדינית!
"מה עובר עלייך?! זה אני!" הוא אמר וגם צחקתי קצת על עצמי.
"לא , מה אני אמורה לחשוב כשדופקים בדלת שלי בשלוש בלילה?!"
"מה שרציתי זה שתעזרי לי לקנות מתנה למישהי שאנחנו חוגגים חודש…"
"ועכשיו נזכרת?!" התעצבנתי.
"כן ! זה מחר והיא פתאום הזכירה לי!"
"מי זאת?"
"לא עניינך." הוא אמר בייבוש.
"קיצור מחר בשמונה בבוקר בלובי" הוא אמר והלך.
"לילה טוב גם לך!" אמרתי לו אבל רק הדלת נתרקה אחריו.
'אידיוט…' מילמלתי.
" אז אם אני כבר כאן…"
"אז?" שאלתי בחיוך.
"בואי הנה.." הוא אמר לי ונישק אותי.
"יאללה בוא נישן ביחד לילה אחרון שלנו כאן" אמרתי ונכנסנו לחדר שלי.
חזרתי למיטה הפעם עם ירין ונרדמתי תוך שנייה.
בוקר. היום אנחנו הולכים מכאן! אויי שיט יש לי עוד את חברה של אפיק…. אוף הרסו לי את כל הבוקר!
התארגנתי מהר לקחתי קפה מהחדר ויצאתי ללובי.
ראיתי אותו שם והלכנו לקניון הקרוב לקנות לה עגילים ממגנוליה.
"יואו אחותי את גדולה!" אפיק אמר לי.
"בבקשה" אמרתי וחזרנו לאכול ארוחת בוקר סוף.סוף! אני גוועת!
אכלתי וישר רצתי למעלה לארוז את המזוודות, התגעגעתי לאימוש!
הכניסו לי את המזוודות למכונית שלי (בא מ וו) ונסעתי חזרה הביתה.
"וואו!" זה מה שיצא לי מהפה כשראיתי את הבית החדש! הכל היה די שונה חוץ מהשטח ואפילו שמו שומר עם מעצור מכוניות כזה בכניסה.
"שם." ההוא בכניסה אמר בקשיחות.
"הבת של יוסי" אמרתי
"מצחיק. עכשיו שם!"
"בואנה תרגיע! אני יכולה לדאוג ש…"
"ילדה שם!"
"עדי דומרני!" יואו איזה חופר!
השער עלה בפתאומיות ונכנסתי, החנתי את המכונית ורצתי לכניסה. הבית בכלל לא איך שזכרתי אותו, אפילו העיצוב חדש! כמובן החדר של אבא נשאר ככה אותו הדבר. עליתי לחדר וראיתי חדר מהמם…
הכל לבן… על השידה של המחשב הייתה קופסא של שרשראות, פתחתי אותה ולא האמנתי למה שאני רואה! השרשרת של סבתא! אוו מיי גאד זה לא יכול להיות!
ענדתי אותה ישר והתיישבתי על המיטה, הדלקתי את הטלויזיה והתחלתי לחשוב… מה אני עוד עושה עם החיים שלי?! אני לא מתכוונת להתקע כאן כל החיים, באלי לעשות משהו בעצמי.
ממש שקעתי במחשבות כי לא שמתי לב וכבר אמא שלי ניערה אותי אחרי שלא עניתי לה כמה פעמים חחח…
"עדי!" היא קראה.
"אויי אימווש התגעגעתי אלייך!" אמרתי וחיבקתי אותה.
"חחח חמודה שלי למה לא ענית?"
"סתם שקעתי במחשבות…"
"איזה?"
"אני חושבת שאני רוצה ללכת ללמוד, אני לא רוצה להתקע כאן כל החיים…"
"אה, אז כנראה הגיע הזמן לתת לך את המתנה של הערב" היא אמרה לי ונתנה לי קופסא קטנה של עגילים. פתחתי אותה ותאמינו או לא… אבל היו שם מפתחות לדירה!
"אני ואבא שלך דיברנו הרבה והסכמנו שתעברי לגור שם עם ירין" היא אמרה.
"יואוווו תודה!" אמרתי וליבקתי אותה שוב.
ירדתי בריצה למטה וחיפשתי את אבא, הוא בדיוק יצא מהחדר שלו.
"אבא! תודה!" אמרתי וחיבקתי אותו.
"חחח אני מבין שקיבלת את המתנה שלך" הוא אמר וצחקתי קצת.
אני מרשה לך לעבור לגור שם רק בתנאי שאת עם ירין ושאת באה לפה כל סוף שבוע"
"מבטיחה!" אמרתי.
"טוב אני הולכת לדירה, היא מאורגנת?" שאלתי.
"כן" הוא ענה.
"תודה שוב אבא, ביי!" אמרתי ויצאתי מהר, נסעתי במכונית לכתובת שהייתה רשומה על פתק בקופסא, הגעתי לכיוון של שישה בניינים ונכנסתי להכי גבוה קומה אחרונה! ישש פנטהאוס!
נכנסתי וזה היה אפילו מדהים יותר מהבית! הכל היה חדש… היה סלון על גוון ב'ג עם פלזמה ענקית, מטבח מעוצב על גוון דומה לסלון. היו שם שני חדרים אחד מיותר והשני בשבילי הייתה שם מיטה זוגית וגם שם פלזמה ושידת איפור וכמובן שירותים צמודים ושירותים לאורחים.
"ירינוש!" התקשרתי אליו.
"מה יפתי?"
"בוא מהר לרחוב **** מספר** הקומה האחרונה!"
"למה?"
"פשוט בוא! אהה ותבוא עם המזוודות…" אמרתי וניתקתי.
עברו עשר דקות ושמעתי דפיקה בדלת פתחתי אותה וזה היה ירין.
"מה זה?!" הוא שאל והוא נראה המום.
"חחח הדירה החדשה שלנו!"
"מה, רק שלנו?!"
"כן!" אמרתי.
"יואו חיימשלי! אני חולה עלייך" הוא אמר ונישק אותי.
'ירין?!' שמעתי פתאום קול מהחדר מדרגות.
הוא ישר הסתובב.
'יואו אמרתי לך ששמעתי אותו! חחח יבנזונה מה אתה עושה פה?!' היו שם שני בנים שכנראה הכירו אותו.
"יואו יהומואים מה קורה איתכם?!" הוא אמר ונתן להם חיבוק גברי כזה.
"הכל טוב, אני רואה שהסתדרת אהה?" הוא אמר לו והסתכל עליי.
"תרגע" אמרתי לו.
"חח סתם צוחק איתך" הוא אמר לי.
"רוצים להכנס?" ירין דאל אותם ואני אוטומטית תקעתי בו מבט מאיים עצבני.
"חברה שלך לא רוצה, לא באלי לעצבן אותה עוד פעם" השני אמר.
"לע… לא איכפת לה.. נכון עדי?" הוא שאל אותי וחיבק אותי מהצד.
"ממש לא… תרגישו בבית" אמרתי בחיוך מאולץ.
"רואים, יאללה בואו יש מונדיאל!" הוא אמר להם והם נכנסו.
'לא ממש לא איכפת לי!' אמרתי לעצמי אחרי שהם השתלטו על הספה.
הערב עבר והזמנו פיצה, אני אכלתי אחד והם אכלו את כל השאר! חזיירים!
"יאללה ביי אחים שלי" ירין אמר והם הלכו. תודה לאל!!!
"אז עכשיו יש לנו זמן לבד.." הוא אמר וחיבק אותי מאחורה.
"טוב שנזכרת!" אמרתי
"אבל אמרת שלא איכפת לך לא?"
"אתה אמרת!"
"נו מצטער פעם הבאה אני אשאל אותך" הוא אמר.
"טוב בסדר אבל רציתי שנדבר…"
"…"