'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 16 ♥

**מנק' המבט של עדי**
המשכתי לצפות במרתון של זגורי אימפריה ופתאום נשמעה דפיקה בדלת, זה היה נתי.
perfect.(פרפקט) זאת המילה לתאר את מה שעבר לי בראש.
"מה אתה רוצה?" שאלתי בייבוש.
"לדבר איתך… "
"מה שמעת את זה?"
"לא רק אני… כל המלון שמע את זה"
"וואי איזה פאדיחות אלוהים…"
"תרגיעי מילה לא במקום ממישהו.. ניישר אותו קצת" הוא אמר וגיחכתי.
"סתם .. רוצה לדבר או להמשיך לצפות בזגורי?"
"לצפות בזגורי"
"נוו תהיי רצינית"
"על מה אתה רוצה לדבר?!"
"למה רבתם?" הוא שאל והתיישב לי על המיטה.
"אני… די הצטלמתי היום לקסטרו למרות שהוא לא רצה"
"מה?! עאלק בקניון היית"
"אל תספר לאף אחד! בבקשה נתי!"
"טוב… אז מה הקטע שלו?"
"אנאערף" אמרתי ולחצתי פליי בוי או די.
"אני לא מספר לאף אחד.. אבל את חייבת לשרת אותי במשך שבוע"
"פחח היית מת חיימשלי"
"טוב… אז אם ככה אז אני עכשיו שולח לנאור אסאמס…" הוא אמר והוציא את האייפון.
"אם אמא שלך לא הייתה דודה שלי הייתי אומרת שאתה בן זונה!" אמרתי.
"חולה עלייך" הוא אמר לי ויצא.
פשוט אי אפשר לסמוך על אף אחד חוץ מאביה!
יצאתי למרפסת והפעלתי את הג'קוזי,שלחתי אסאמס לאביה והיא באה תוך שתי דקות וישבנו שתינו שם.
"אז עדידה… מה קרה היום?"
"הוא כזה מעצבן יואוו!"
"טוב תרגי לפני שכל המלון ישמע אותך שוב!" היא אמרה.
"שייקפוץ לי! למה מה הוא חושב?! שאני לא יעשה מה שבאלי?!" המשכתי לדבר מתעלמת מאביה.
"אחותי! אתם עברתם הרבה דברים! הגיע הזמן שתהיו ביחד ולא תתפרקו בגלל שתות כזאת!"
"לא וכאילו שאם לו עכשיו יציאו להצטרף לברצלונה הוא יגיד לא כי אני אמרתי!"
"טוב ביי" היא אמרה.
"חכי! לאן?!" שאלתי.
"את לא מקשיבה לי גם ככה!" היא אמרה.
"טוב סליחה סליחה… דברי" אמרתי והיא התחילה להסביר לי שאנחנו נועדנו להיות ביחד ובלה בלה בלה…
"עכשיו אני מביאה אותו לפה" היא אמרה.
"פחח היית מתה לא מכניסה אותו לפה יישרף העולם!"
"עדי את יודעת שכשאת עצבנית את נהיית מזה פרחה…"
"את רוצה מכות בכוח אה?!" שאלתי.
"חחח אז את נהיית גם גבר?"
"יש לך שלוש שניות להתנצל.. שלוש," אמרתי.
"חחח נו עדי יאללה בחיאת"
"שתיים"
"טוב רק בגלל שאני יודעת שאת…" "אחת!" אמרתי.
"חח ביי" היא אמרה ויצאה משם מהר.
"חחח חכי חכי אני באה לתפוס אותך!"
"יואו! יש לי רעיון!"
"מה?" שאלתי.
"בואי נלך לקניון לאכול שם ארוחת ערב"
"ממש גאון הדור את!"
"יאללה יאללה בואי כבר י'יאבשה!"
"טוב אני נכנסת להתקלח!" אמרתי.
"טוב הלכתי גם להתקלח נתראה עוד חצי שעה בלובי" היא אמרה ויצאה. נכנסתי למקלחת ושטפתי מעצמי את כל המריבה הזאת עם ירין, אוחח מעלה לי את הסעיף הילד הזה!
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי, השעה הייתה 20:00.
התלבשתי והתאפרתי, סידרתי את השיער וירדתי ללובי וראיתי את אביה מחכה שם, יצאנו החוצה ואביה נהגה בבאמ וו שלה.
הגענו לקניון, הסתובבנו שם, ואז אביה פגשה איזה ידיד שלה מפעם, לא היה לי נעים להתקע להם באמצע אז החלטנו להפרג ולהפגש עוד שעה ככה באמריקן איגל.
הסתובבתי קצת לבד, עד שראיתי משהו שפשוט עצר לי את הנשימה.
הבן של אלפרון עם כמה מהחיילים שלהם.
נכנסתי ישר לתוך חנות והמשכתי להסתכל עליהם מבפנים, הם נראו כאילו הם מחפשים מישהו… עד שראיתי את הבנאדם שהכי לא רציתי לראות, ירין! הוא התקרב אליהם והם דיברו קצת ואחרי כמה דקות ירין נתן להם משהו והם הלכו, הוא הסתובב להסתכל שאף אחד לא באמת מסתכל עד שהוא הסתכל לכיוון שלי וישר התכופפתי, פלייז אלוהים שהוא לא ראה אותי!
חיכיתי איזה שתי דקות והסתכלתי שוב לאיפה שהוא עמד, פיוו הוא כבר לא שם… מזלי!
"מחפשת מישהו?" פתאום שמעתי קול מאחורי שהקפיץ לי את הלב!
"בטח לא אותך!" אמרתי ויצאתי מהחנות, שלחתי הודעה לאביה שאני הולכת למלון והתחלתי ללכת ברגל, זו הליכה של בערך 10 דקות.
הגעתי ליד כמו סמטה כזאת חשוכה ומישהו משך אותי פנימה, הסתכלתי מי זה היה וזה היה ירין. "לא יימאס לך לגרום לי לחשוב שעוד שנייה אני נאנסת?!"
"תשתקי ותספרי עכשיו מה ראית!"
"מה ראיתי?" שיחקתי אותה ראש קטן.
"אל תחרטטי לי עדי!"
"פחח איזה חבר… מושלם אתה פשוט, תמשיך לחשוב ככה זה ממש מעניין לי את התחת!"
"תיזהרי ממני עדי" הוא אמר וראיתי בעיניים שלו שהוא אולי באמת יתכוון לפגוע בי.
"יודע מה?! הנה! ראיתי אותך עכשיו נפגש עם הבן של אלפרון והחיילים שלהם!"
"אני יודע שזה לא נראה טוב, אבל אני נשבע לך שזה לא מה שאת חושבת שזה!"
"וואלה?! כי זה ממש לא נראה טוב ולדעתי זה כן מה שאני חושבת שזה!"
"עדי אני נשבע לך בספר תורה! זה שום דבר שקשור למשפחה שלך!"
"בסדר…" אמרתי לו בציניות.
"יודעת מה ? תשאלי אותו" הוא אמר והביא לי את האייפון שלו.
"הוא בחיים לא יענה לי!"
"טוב אז אני מדבר" הוא אמר וחייג אליו.
"הלו ממן כבר התגעגעת יהומו?"
"כע אלפי כע…"
"קיצור מה רצית?"
"תזכיר לי שוב מה הבאתי לך?"
"בואנה אתה יש לך זיכרון של דג אה? הבאת לי את הקופסא הזאת עם הקריסטל שמכרת לי"
"אה וואלה צודק…"
"טוב ביי יש לי עיניינים פה" הוא אמר וניתק.
"רואה?" הוא שאל אותי.
"למה מכרת לו קריסטל?"
"הייתי צריך כסף אז מכרתי לו" הוא אמר והנהנתי.
"טוב…" אמרתי והלכתי משאירה אותו מאחורי.
המשכתי ללכת עד ששוב פעם מישהו משך אותי אבל הפעם באגרסיביות וזה ממש לא היה ירין!
"מה אתה.." אמרתי ומי שזה לא היה סתם לי את הפה.
"ילדה אני לא רוצה לפגוע בך אבל אני חייב להזהיר אותך, יש אצלכם משת"פ"
הסתכלתי עליו מוזר כדי שיסביר.
"אני לא יכול להגיד לך מי זה, אבל תיזהרי ותדאגי להזהיר את אבא שלך ואת אח שלך" הוא אמר ודחף אותי חזרה לרחוב. אוקיי… זה היה מאוד! מוזר.
חזרתי לחדר שלי והתחלתי לחשוב על מה שההוא אמר… שלחתי הודעה לנאור שיבוא לחדר שלי, עברו חמש דקות והוא הגיע.
"כן עדי מה רצית?" הוא שאל ונכנס.
"היום… הלכתי עכשיו לקניון עם אביה ובדרך חחזרה מישהו משך אותי לצד ואמר שיש מסתנן כלשהו, והוא אמר לי להגיד לך ולאבא"
"מה?!" הוא שאל בהלם.
"ולמה לא נתת לו ישר אגרוף כמו שלימדתי אותך?"
"נווו נאור זאת לא הפואנטה!"
"אני לא יודע מה להגיד לך! אני יגיד לאבא ונראה מה יהיה" הוא אמר.
"טוב…"אמרתי.
"אל תפחדי, ורק תזכרי דבר אחד, אל תראי לעולם שאת מפחדת! תישארי חזקה מבחוץ ככה שהאויב לעולם לא יצליח לשבור אותך, אהה וגם שאני אוהב אותך" הוא אמר וחיבק אותי ואני אותו.
"חחח טוב שנזכרת!"
"תמיד כאן בשבילך" הוא אמר והלך.
השעה הייתה כבר 12 אבל לא הייתי עייפה בכלל! מישהו כנראה קרא את המחשבות שלי כי פתאום נשמע צליל של הודעה.
'תפגשי אותי בבריכה בחוץ' זה היה מחסום, אני יכולה לחשוב על שתי אופציות:1. ירין.
2. עומר(אבל אני עדיין קצת כועסת עליו!)
ירדתי למטה וחיכיתי בחוץ, וכמובן שאופצייה 1 חיכה לי שם.
"כבר חשבתי שלא תבואי" הוא אמר לי והתקרב אליי.
"ידעתי שזה אתה…" אמרתי לו.
"תקשיבי אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר.
"חשבתי שכבר דיברנו"
"עדי בבקשה אל תתני לאגו שלך לדבר עכשיו אני רוצה את הלב שלך" הוא אמר והסתכל לי ישר בעיניים… יש לו עיניים מושלמות! כחול אוקיינוס!
הלכנו לבריכה שבה עומר הציע לי לנסות להיות חברים. (שאגב, ערכתי את הפרק ובטעות הורדתי את התיאור לבריכה: זאת הייתה בריכה קטנה כזאת איפה שהמגלשה והיה בה די הרבה מקום, הם היו שם בגלל שאף אחד לא יכול לראות מי נמצא שם ולגרש אותם;))
התיישבתי עם הרגליים במים וירין לידי.
"תקשיבי, אני לא רוצה לריב איתך! אני אוהב אותך ואני פשוט לא מסוגל!"
"אז אתה מבטיח שאתה לא כועס שאני מדגמנת?"
"לא אני לא כועס…" הוא אמר וחייכתי והוא אליי.
"עכשיו אפשר לנשק אותך?" הוא שאל ומשכתי אותו אליי מהחולצה והתנשקנוו בתשוקה כאילו הינו כל כך חסרים אחד לשני! וזה מה שנקרא אהבה!
הוא הוריד את החולצה שלו והתחיל גם את שלי.. "מאמי שלי זה לא המקום!" אמרתי בחיוך.
"חחח לא רציתי את זה גם ככה אני רק רוצה להשלים איתך!" הוא אמר והמשיך לנשק אותי.
"הי! אמרנו שזה לא מתאים…" אמרתי.
"מה אסור לי לנשק אותך?!" הוא שאל.
"עכשיו לא! חחח" אמרתי והוא עשה פרצוף מבואס.
"זה מצחיק אותך מה?"
"כן!" אמרתי והוצאתי לו לשון.
"אין בעיה" הוא אמר ודחף אותי למים ואני כולי נרטבתי עם הבגדים והוא צחק עליי הפעם!
"אוף אתה מעצבן! בגלל שאתה חזק יותר אז אני לא יכולה להחזיר לך!" אמרתי והוא רק צחק יותר.
"אין בעיה עכשיו אין נשיקות עד מחר!"
"את תשברי אני מושך מידי"
"חכה חכה אני עוד אבקש להצטלם בבגד ים!"
"אפילו לא בצחוק." הוא אמר רציני.
"תרגע אידיוט שלי!"
"תבטיחי שלא תצטלמי בבגדי ים"
"כל עוד לא תעצבן אותי, אז לא" אמרתי והוא גם נכנס למים בלי חולצה.
"אני אוהב אותך גמדה שלי" הוא אמר ונישק אותי.
"חיימשלי, למה את לא מורידה גם חוצה חבל" הוא אמר.
"אווו.. נורא מתחשב מצדך" אמרתי בציניות.
"חחח סתם גם ככה כשנתחתן אנחנו עוד נביא ילדים" הוא אמר וקרץ לי.
"מי אמר שנתחתן?! חוצפןן!" אמרתי.
"אני אמרתי כי את חולה לי על התחת"
"נראלי זה יותר אתה עליי.." אמרתי וצחקנו, נשארנו במים עוד קצת וחזרנו לחדר שלי.
"הלכתי לצחצח שיניים" אמרתי ונכנסתי למקלחת.
חזרתי וראיתי אותו כבר רדוום… אין אין איך אני יכולה לכעוס עליו?!
הוא הכל בשבילי!
"שלא יצאו לך העיניים" הוא אמר פתאום ואני? קיבלתי התקף לב!
"אידיוט! תודיע לפני שאתה מתעורר ככה!"
"מה נראלך שאני נרדם לפנייך? אני צריך נשיקת לילה טוב" הוא אמר כמו ילד קטן.
"אם תתנהג יפה תקבל!" אמרתי ושכבתי לידו.
"חחח מי שואל אותך?!" הוא אמר ונישק אותי ונרדמנו שנינו ביחד.
היום אני יכולה לישון טוב בידיעה שירין לא כועס עליי יותר ואני ממש לא כועסת עליו!
עכשיו רק דבר אחד מפריע לי… מי המסתנן?